בוקר טוב ,

תסתכלו על זה מאיזו זוית שתרצו.

בסופו של דבר יש עניין של "להתחייב".

בכוונה שמתי את זה במרכאות כפולות , כי אנחנו מזמן לא מתקשרים במושגים הקלאסיים , השמרניים.

( ואני מניחה שאין צורך לפרט....)

אבל , מסתבר לי מהרבה מאד שיחות עם ידידים גרושים/גרושות ותיקים יותר או פחות , 

שגם במושגים המודרניים , זה לא רעיון כל כך נחשק .

כי לא כל כך רוצים לשלם את המחיר.

ואני תוהה , מה כל כך מרתיע? מה כל כך מענג ומופלא באלטרנטיבה הנוכחית , שקשה כל כך לוותר עליה?

(שיהיה יום מקסים..נראה שכך)

היי בוקר אור,

אנשים שבויים בקונספציות ובהרגלים של עצמם, ומפחדים עד מוות לשנות...

בעיקר אלו שמעולם לא גילו יכולת אמתית להתחייב. ימצאו תמיד סיבות והצדקות,

למה לא...

וכך ירגיעו את הפחדים של עצמם.

צטט: סוסה _ פראית 2011-11-01 08:28:14

משום מה כנראה שרוב האנשים (נשים וגברים) חושבים שיש משהו יותר טוב שמחכה להם בפינה - עיניים גדולות, אבל בעיניי עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

 אפשר את הציפור ביד ש"משחררת" מדי פעם לעופף ולחזור?

צטט: יעל פריאל 2011-11-01 08:37:46

היי בוקר אור,

 

אנשים שבויים בקונספציות ובהרגלים של עצמם, ומפחדים עד מוות לשנות...

 

בעיקר אלו שמעולם לא גילו יכולת אמתית להתחייב. ימצאו תמיד סיבות והצדקות,

למה לא...

וכך ירגיעו את הפחדים של עצמם.

יש דרך למדוד "יכולת אמיתית להתחייב"?

סך הכל , רובנו , גם אלה שלא היו הרבה בזוגיות רשמית

"התחייבו" בדרך זו או אחרת מדי פעם.. 

sorry , עפה לבי"ס..

התשובה לשאלה ששאלת את חברייך תלויה בשאלה מי הם חברייך. כשמסתכלים על קבוצת אנשים כמו כאן בקהילת זוגיות, יש אכן הרגשה שלגבי הרוב התחייבות היא מילה גסה (לפחות ממה שאני קורא בתגובות). למרות שיש גם כאן כמה זוגות יציבים ולאורך זמן. אין לי הסבר למה זה כך. וזאת לא ביקורת על האנשים, רק אבחנה. אולי המקום מושך את האנשים המסויימים, או שמסה קריטית מסויימת יוצרת לחץ חברתי לסטיגמות מסויימות. (גם "מדריכים למשתמש" של אנשים שהאינטרס שלהם הוא מין מזדמן עם כמה שיותר נשים נותנים רושם מוטעה לגבי המחשבה הכללית). גם שוטטות באתרי הכרות יוצרת, מאותן סיבות, את אותה אשליה. כי כשאת במעגל הפנויים והפנויות כבר הרבה זמן בגילאי 40+, אז את בחרת את הסביבה עם התשובה הספציפית הזאת. כאשר אני מסתכל על אנשים בסביבה שלי (מרצים באוניברסיטאות, לא רק אצלי בבר אילן, שם ברור שהתמונה שונה, אבל בכל המקומות איתם יש לי קשר, בכל העולם), כאשר אני מסתכל על חברים שלמדו איתי בבית הספר, וכולי, אני, להפתעתי, רואה רואה שהרבה אנשים נשואים הרבה שנים. האם בפגישת מחזור מהבית ספר שלך או אוניברסיטה תקבלי את אותה תשובה? דומני שלא. כשמוצאים את המתאים או המתאימה, מתחייבים!

את מבלבלת בין שני מושגים.

התחייבות זהו הסכם [הלקוח מעולם העסקים] בין צדדים הלוקח בחשבון שהתנאים בעתיד לא ישרתו את טובת הצדדים כולם ולכן קובע סנקציות שונות כנגד הצד המפר ופיצוי של צד הנפגע מכך. מצב שבו קיום ההסכם זהו ערך עליון שנועד לגבור על שינוי נסיבות, דינמיקה, רצון וגם טובתם של הצדדים מרגע שההסכם בתוקף.

מחויבות זה מצב שבו אדם מחייב את עצמו לעשות משהו גם אם כבר "לא בא לו". בד"כ בכדי להשיג מטרה ארוכת טווח. כאן מדובר בתהליך פנימי שבין האדם לעצמו. סוג של משמעת עצמית.

ואת? למה את מתכוונת?

לדעתי מילת המפתח היא "חופש".

משום מה זוגיות נתפסת אצל הרבה אנשים כדבר העומד בניגוד לתחושת החופש ואצל רבים מהאנשים בפרק ב' מושג החופש הופך ערך מקודש אולי דווקא כי רבים לא הצליחו לבטא את החופש שלהם בפרק א'.

אז כן,אני יכול להבין מאיפה מגיע הקושי להתחייב אבל אני כמובן לא מסכים עם הקושי הזה.

אני חושב שדווקא אחרי פרק א' לא טוב אחד הדברים שהכי חשוב להבין בזוגיות של פרק ב' זה שאפשר להיות בזוגיות ולא לוותר על החופש.

נכון,תמיד יידרשו ויתורים הדדיים אבל כשיש רצון אמיתי של שני הצדדים לקבל את הצד השני כמו שהוא ובאים לקשר ממקום של סובלנות וכשההתאמה הבסיסית היא טובה אני מאמין שלא נידרש ליותר מדי ויתורים ואז אפשר לבנות זוגיות של חברות אמיתית שיש בה גם המון מקום לאינדיבידואליות ולתחושת החופש שלנו שאנחנו כל כך מקדשים.

אין שום חוק שאומר שזוגיות חייבת להיות משהו חונק ולכן גם "מחוייבות" לא חייבת להיתפס בקונוטציה של שלילת החופש ושלילה בכלל.

אבל כנראה שרק מי שמצליח להבין ולהפנים את הדברים בשל באמת לזוגיות נוספת.

צטט: ציפור עפה 2011-11-01 09:05:31

צטט: סוסה _ פראית 2011-11-01 08:28:14

משום מה כנראה שרוב האנשים (נשים וגברים) חושבים שיש משהו יותר טוב שמחכה להם בפינה - עיניים גדולות, אבל בעיניי עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

 

 אפשר את הציפור ביד ש"משחררת" מדי פעם לעופף ולחזור?

לא!

אדם שטועה פעם אחת..ניתן לסלוח,לשכוח,להבין,לקבל.

אדם שטועה בפעם השניה..ובמיוחד בטעות  שקושרת אדם שהיה זר קודם לכן לאנשים הקרובים אליך ביותר,כגון: ילדים,הורים,אחים,וקרובי משפחה.

על טעות חוזרת..

הסליחה היא כמעט בלתי אפשרית,

הנכונות לקבל את בת הזוג החדשה שלך מהולה בספק מוצנע (לעיתים מוצנע בלשון המעטה)

והוא מתכבד בתארים כמו ,אידיוט,מסכן,מטומטם,טיפש,תמים\נאיבי, ועוד ..

במקרא יש פסוק מפורש על אדם כזה "כְּכֶלֶב, שָׁב עַל-קֵאוֹ--    כְּסִיל, שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ."

אז מה הפלא שמי שעבר כבר חוויה של גירושין יהסס,יתלבט,יחשוב טוב טוב,יתעכב..וכו'

יחד עם זאת - אם מצאת את בת הזוג שתיטע בך את הביטחון בחוזק הקשר,

אחת שלא מזכירה בהתנהגותה את זו שממנה התגרשת..

שהתקשורת והיחסים איתה לא מותירים ספק בליבך..

שהחברות והאימון הם בבסיס הקשר..

אני מאמין שמחוייבות היא רק עניין של תיזמון.

כתבתי בלשון זכר אולם הוא מדבר גם במין נקבה

צטט: סוסה _ פראית 2011-11-01 10:36:25

צטט: ציפור עפה 2011-11-01 09:05:31

צטט: סוסה _ פראית 2011-11-01 08:28:14

משום מה כנראה שרוב האנשים (נשים וגברים) חושבים שיש משהו יותר טוב שמחכה להם בפינה - עיניים גדולות, אבל בעיניי עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.

 

 אפשר את הציפור ביד ש"משחררת" מדי פעם לעופף ולחזור?

לא!

 

דרך אגב..האייקון שצרפת (הססני,לא הולך יחד עם סימן הקריאה ששמת אחרי ה"לא"

במילים אחרות..נאמנות טוטאלית..לגיטימי..ואיך את בודקת אם היא קיימת?

גם במחשבות? גם בחלומות? איך תדעי?

אז את מייעדת לעצמך את תפקיד השוטר?(מעין משמרות הצניעות אצל החרדים? להבדיל אלף הבדלות)

ואם יהיו לך שאלות,תהיות,ספקות זה יעיב על הרגשות שלך אליו..את לא תהיי מסוגלת להתקרב אליו..ואם טעית? ואם הוא לא גבר שיתחיל להתחנן על נפשו ויסביר לך אלף פעם ש"לא היה ולא נברא" אז את מדרדרת את היחסים ללא סיבה מוכחת..ואז הנבואה מגשימה את עצמה. האם יש כאן עניין של הרס עצמי?