קודם כל החברה: אם היא במודעות של להיות במה שלא טוב לה, הרי עשתה בחירה.

כשאדם מודע הוא לא חוזר על אותם דפוסים. הוא לומד. מתי שהוא.
ומכאן שבעצם הרוב של אופיינו הוא מלמידה, מההורים מהסביבה, מהחיים.

נוח לי לומר שאני לא כמו אמא שלי, אבל אני כמוה, בשמחת החיים, באהבה, בחמלה, וגם באינטנסיביות, והאכפתיות, ואני לא נותנת לעצמי מחמאות, אלא מודה לה ומחמיאה לה על מה שהיתה ומה שספגתי ממנה, את אותן תכונות אני רואה גם בבת שלי. ודרך אגב, זוכרת גם את סבתא שלי ככזאת.

אדם שבא מאהבה לא יכול לשנות עורו ולבוא משנאה, וכנ"ל להיפך.

אך ללא ספק מי שעושה תהליך עם עצמו, מקשיב לדרכו, שם לב למה שלא נוח לו איתו, ידע גם איך לשנות את מראה חייו.

הדרך לא נפסקת לרגע... עד יום מותינו אנחנו בלמידה בלתי פוסקת.

אהבתי את השמיים של הדיון שלך, נורא כיף לצחוק אבל גם נורא כיף לחשוב. והבאת למחשבה.

צטט: daaaag 2012-02-19 17:49:47

קודם כל החברה: אם היא במודעות של להיות במה שלא טוב לה, הרי עשתה בחירה.

כשאדם מודע הוא לא חוזר על אותם דפוסים. הוא לומד. מתי שהוא.
ומכאן שבעצם הרוב של אופיינו הוא מלמידה, מההורים מהסביבה, מהחיים.

נוח לי לומר שאני לא כמו אמא שלי, אבל אני כמוה, בשמחת החיים, באהבה, בחמלה, וגם באינטנסיביות, והאכפתיות, ואני לא נותנת לעצמי מחמאות, אלא מודה לה ומחמיאה לה על מה שהיתה ומה שספגתי ממנה, את אותן תכונות אני רואה גם בבת שלי. ודרך אגב, זוכרת גם את סבתא שלי ככזאת.

 

אדם שבא מאהבה לא יכול לשנות עורו ולבוא משנאה, וכנ"ל להיפך.

אך ללא ספק מי שעושה תהליך עם עצמו, מקשיב לדרכו, שם לב למה שלא נוח לו איתו, ידע גם איך לשנות את מראה חייו.

הדרך לא נפסקת לרגע... עד יום מותינו אנחנו בלמידה בלתי פוסקת.

 

אהבתי את השמיים של הדיון שלך, נורא כיף לצחוק אבל גם נורא כיף לחשוב. והבאת למחשבה.

היי ,

שימי לב הדיון וותיק ומישהו הקפיץ אותו מהמצולות

 על כל פנים.. מסכימה עם דברייך, למעט המסומן באדום.

לא תמיד יש את היכולת לשנות למרות המודעות..  (ניסיון אישי)

לדעתי שכל אחד מאיתנו נולד עם אופי בסיסי שנטמע בתוך הגינים שלו , את השאר הוא רוכש מהחיים .

אבל בהתיחס לשאלה השנייה אם ניתן לעבור דרך האופי ולחצות אותו לעולמות אחרים , אני חושב שהכל אפשרי , אבל השאלה היא : למה זה נחוץ ??

אני חושב שכל אחד מאיתנו יכול להיות הכי מרוצה מהאופי שלו אם הוא מצליח לסגל את עצמו לאופיו הוא , ז"א , אם אנחנו מצליחים למצוא את : דרך החיים , הבן\ת זוג , התעסוקה ... ,המתאימים לאופי שלנו , אנחנו לא נצטרך לחפש תחליף לאופיינו .

צטט: הולך בתל 2011-11-02 08:47:04

לומר על תכונות אופי שזה מולד זה תרוץ של עצלנים.

כמה ילדים יש לך?

הדיון הזה בגוונים משתנים, מככב במדעי הרוח, בעיקר בתחום פילוסופיית המוסר, ותת תחום שלה הוא הפסיכולוגיה מאז המאה השבע עשרה.

קראתי את מרבית התגובות בעיון,  ונדמה לי שיש כאן בילבול בין שני מרכיבים –

ישנה "התכונה"

ישנו "הביטוי החיצוני" של אותה תכונה.

על מנת להמחיש –

מים כלואים לעולם יקבלו את צורת הכלי הכולא אותם,

האם כתוצאה מן הכלי ישתנו תכונותיהם?

כך הוא "הביטוי החיצוני", הוא מעין כלי חברתי הכולא בתוכו תכונות, ומעצב בהן צורותhu של ביטוי,

אך אינו מסוגל לשנות בהם מרכיבים.

בשנות השישים ביקש פסיכולוג להוכיח שכל בני האדם חיים במה שאני מכנה "כלי חברתי",

ומרגע שניטלים מהם הכלים , הם כולם מתנהגים זהים

הוא שכר אוניה, ובנה אותה כך שכולם ישנו על הסיפון, אין שום אפשרות להסתיר, שירותים היו תבליט משטח ברזל מדופן האוניה, וחור במרכזו,

הוא כינס לשם מכל קצוות העולם נציג – שחור-לבן, כומר, כומר, נשים גברים צעירים זקנים וכו'.

ביום הראשון לשיט, התאפקו אנשים וכל אחד התנהל בצורת הכלים שאל תוכם הוא נולד,

ביום השני משקמה מישהי שלא יכולה הייתה להתאפק, עשתה צרכיה לעין כל, השתרך אחריה תור, ומרגע זה ועד סוף המסע, נשחקו הסימנים החיצוניים המבדילים בין התרבויות.

דוגמת החיות המאולפות איננה רלוונטית, מדובר כאן  בביטוי חיצוני שעוצב בהכאבה.

לסיכום –

תכונות מולדות כן הן כשמן – אינן משתנות,

הביטוי החיצוני שלהן משתנה בהתאם למקום ולזמן.

ברמת העיקרון אופיו של אדם נקבע ע"פ פרמטרים מסוימים אך בעיקר מתקבע אופיו  בתקופה 

מלידתו עד שנגמל - זמן החשיפה לציצים. או זח"צ.

בקיצור גנים+ציצים.

צטט: h a n i 2012-02-19 18:09:32

צטט: daaaag 2012-02-19 17:49:47

קודם כל החברה: אם היא במודעות של להיות במה שלא טוב לה, הרי עשתה בחירה.

כשאדם מודע הוא לא חוזר על אותם דפוסים. הוא לומד. מתי שהוא.
ומכאן שבעצם הרוב של אופיינו הוא מלמידה, מההורים מהסביבה, מהחיים.

נוח לי לומר שאני לא כמו אמא שלי, אבל אני כמוה, בשמחת החיים, באהבה, בחמלה, וגם באינטנסיביות, והאכפתיות, ואני לא נותנת לעצמי מחמאות, אלא מודה לה ומחמיאה לה על מה שהיתה ומה שספגתי ממנה, את אותן תכונות אני רואה גם בבת שלי. ודרך אגב, זוכרת גם את סבתא שלי ככזאת.

 

אדם שבא מאהבה לא יכול לשנות עורו ולבוא משנאה, וכנ"ל להיפך.

אך ללא ספק מי שעושה תהליך עם עצמו, מקשיב לדרכו, שם לב למה שלא נוח לו איתו, ידע גם איך לשנות את מראה חייו.

הדרך לא נפסקת לרגע... עד יום מותינו אנחנו בלמידה בלתי פוסקת.

 

אהבתי את השמיים של הדיון שלך, נורא כיף לצחוק אבל גם נורא כיף לחשוב. והבאת למחשבה.

היי ,

שימי לב הדיון וותיק ומיהו הקפיץ אותו מהמצולות

 על כל פנים.. מסכימה עם דברייך, למעט המסומן באדום.

לא תמיד יש את היכולת לשנות למרות המודעות..  (ניסיון אישי)

 

ספרי לי מי החכם שהקפיץ אותו? מגיע לו אור כוכבים..

לא תמיד, כלומר אפשרי. ואם אפשרי, אז הכל אפשרי.

דוגמא אישית:

הייתי אמא היסטרית: לאן את הולכת? עם מי? מתי תחזרי? ילוו אותך הביתה?

שיגעתי אותה ואת עצמי, ובמלוא המודעות החלטתי לעבוד על זה.

היום אין לי מושג, מה ומתי ועם מי היא מסתובבת, ואני יודעת שאין לי מה לדאוג.

שינוי טוטאלי מתוך מודעות.

לדעתי ניתן לשנות כמעט כל דבר אבל יחד עם זאת זה כמעט בלתי אפשרי.

מאמין שתכונות זה מולד ונרכש בגיל הילדות ומקבל fine tunning נוסף בגיל העשרה. מאמין שזה המולד סוחב גם "גנטיקה" מגלגולים קודמים. מניח שיש רובדים שונים לתכונות. אלה הבסיסיים ואלה שהם תוצאתיים וצוברים...מאין צבירה התנהגותית על אלה הבסיססיים.

לשינוי יש צורך ברצון, מודעות, פתיחות, זיהוי, הסכמה ומחוייבות ללא פשרות, ביקורת עצמית כולל "מבנים" שבוחנים אם בוצע השינוי, פעולה לאורך זמן ללא פשרות, ושוב מודעות לבחינה וזיהוי האם מה שאני עושה עכשיו שונה ממה שעשיתי, ושוב מנגנון ביקורת ותיקון, ומחוייבות וחוזר חלילה. ספציפית לענין המודעות, אנשים לא באמת מכירים את עצמם עד הסוף, את המניעים, את האוטומטים. הם גם נוטים לספר לעצמם סיפורים על מה שיש באמת.

הסיכוי של אדם רגיל (לפחות אלה שאני מכיר) לבצע באמת שינוי עמוק באופי, דפוסים ותכונות נמוך ביותר. דורש כוחות והתמדה גדולים מאוד. יכולת להבין שכל מילה, פעולה וצעד הם בחירה. נחמד לקורס רוחניק. במציאות בדר"כ ציון מספיק בקושי (ביום טוב...).

מכיר אנשים שביצעו שינוי מסויים על מקום מסויים - נניח חרדה מטיסה, אמונה ספציפית...ודומים... אלה הם דברים ספציפיים, מוגדרים היטב שקל לזהות, הם אינם נסתרים. הבחינה שלהם בדבר ביצעתי / לא ביצעתי קלה יחסית. אלו הם דברים יותר שטחיים/ תוצאתיים של דברים אחרים עמוקים יותר. במקרה הטוב ניתן לדעתי להתאמן על שיהוי עצמי של התנהגות ולעיתים להביא לרמת מודעות של בחירה (גם זה די נדיר...).מנגד, אירוע חיצוני מאוד משמעותי/ קשה יכול לשנות לדעתי אופי.

אולי ניתן ללמוד לתעל דברים קיימים טוב יותר, או להעצים/ להחליש אחרים שמשרתים/ או לא, טוב יותר...

אבל, בשל הקושי והמורכבות, בדרך כלל רוב רובם של האנשים לא ישנו אופי, מה שהיה הוא שיהיה. 

לדעתי יש בילבול בין תכונות אופי שהן אכן ברובן מולדות ודי מקובעות לבין אישיותו של אדם המתעצבת  על פי הסביבה.

תכונות אופי ידועות: עדין, רגשן, סלחן, נוטר, קשוח, נינוח, עקשן, סקרן, רגיש..

תכונות אישיות: אלים, רגזן, תקיף, שתלטן, נדחף, קצר רוח, ותרן, בהמי, מתיימר