דרום סודן היא מדינה צעירה בת כארבעה חודשים, שזה עתה סיימה להילחם על עצמאותה.

הקמת המדינה והיפרדותה מהחלק הצפוני של סודן שמו קץ לתקופה של 40 שנה שבמהלכה נשחקה החברה הדרום סודנית במלחמת אזרחים אכזרית. שנות הלחימה הארוכות ריכזו את מרבית המשאבים והתשומות של חבל דרום סודן ואוכלוסייתו ומנעו מהם כל שמץ של סיכוי לעלות על תלם של חיים נורמאליים והתפתחות. סקר שערך ארגון בינלאומי בסוף שנת 2010
מצא כי 90% מתושבי הדרום חיים מתחת לקו העוני (קרי הכנסה של פחות מדולר ליום),
כש-18% מהם חיים בתנאי רעב. 10% בלבד מתושבי הדרום זוכים לשירותי בריאות באופן קבוע.
שיעור התמותה בקרב יולדות הוא מהגבוהים בעולם.

אחוז הבערות במדינה גבוה - רק כ-24% מתושביה יודעים קרוא וכתוב.‏

מבחינת תשתיות, ידוע כי אורך הכבישים הסלולים בדרום סודן מגיע ל-50 ק"מ בלבד.

האתגר העצום העומד לפתחה של ממשלת דרום סודן הוא למעשה הקמת המדינה מאפס.

המדינה מחוסרת תשתיות, טכנולוגיות וידע. הצורך בתכנית כוללת להתפתחות סוציו-אקונומית הינו דחוף. יצירת חברה שוויונית ומשגשגת בדרום סודן והקמת מוסדות מדינה, מנגנוני שלטון ומערכות כלכלה, רווחה וחינוך הן משימות שלא יושלמו תוך יום, חודש, או שנה ועשויות לקחת כמה עשרות שנים.

לגורם הכלכלי חשיבות מיידית וקריטית להצלחתה של המדינה החדשה להתנהל בתוך עצמה ומול הצפון. האתגרים הרבים בחזית הכלכלית הופכים אותה לתלויה מאוד בסיוע חוץ על מנת להתגבר על הגירעון הכספי הגדול שלה והנחיתות מבחינת הידע והיכולות הקיימות. יחד עם זאת, דרום סודן מסוגלת לספק את צרכיה ויותר מכך מבחינת אוצרות הטבע שברשותה ונתוניה הטבעיים:

ריבוי מחצבי נפט, גז וזהב, שפע מים מהנילוס הלבן, שטחים נרחבים של אדמה פורייה ואקלים משווני שניתן לגדל בו כמעט כל פרי וירק.

התחומים, אשר על הממשל והמשקיעים שיגייס מוטל לטפל בהם, ניתנים לחלוקה לכאלה שהם חיוניים לקיום מערכת בסיסית של שירותים לאזרח ותובעים השגת תוצאות מיידיות ולתחומים שלא מתאפשר לראות בהם תוצאות מיידיות וייבנו על בסיס השקעה ארוכת טווח.

בקטגוריה הראשונה נכללים תחומים כגון: חקלאות, אספקת מים, סניטאציה, בריאות, חינוך, תחבורה וגשרים. בקטגוריה השנייה מדובר על הרחבת הפיתוח באותם התחומים וכן על תחומי האנרגיה (להוציא משק הנפט שדורש טיפול דחוף בתשתיות), הכרייה והייצור – מה שיוליך להטמעת התעשייה בכלכלה.

בטווח הזמן המיידי, שיקום מהיר של דרום סודן בתחומי המים והחקלאות הוא נושא בעל חשיבות עליונה על מנת לאושש את אוכלוסייתה ולאפשר בטחון קיומי. יעד זה ימומש באמצעות ביצוע של פרויקטים קצרי מועד בני 3-4 חודשים לכל היותר.

הרשות הממשלתית להשקעות של דרום סודן גיבשה את המתווה הבא ביחס לתחומים הנ"ל:

• בתחום החקלאות: התמקדות בשלב הראשוני בגידולי ירק בסיסיים, גידול עופות וגידול דגים. שלושת הענפים האלה יאפשרו לספק למדינה בטחון מיידי מבחינת המזון, משום שלא נדרשים למעלה מ-90 יום לקבל תוצרת.
  כיום כמעט כל המזון מיובא מקניה ומאוגנדה ולכן יקר מדי ביחס לאמצעי המחיה של האוכלוסייה המקומית, שרובה חסרת תעסוקה.
  מלבד זמינות המזון, פיתוח החקלאות יסייע לקידום התעסוקה, משום שכל העבודה תעשה באופן ידני וכך תעסיק עשרות ומאות אלפים.
  רעיון נוסף שעלה הוא הנהגת תשתית השכר על בסיס שבועי, כך שלאנשים יהיה כסף לקנות אוכל ומצרכים לבית ולא ייפגעו מהעדר בנקים ואשראי.
• בתחום המים: למרות שפע המים, לא קיימות תשתיות לטיהור מים במדינה. הפיתרון הוא הקמה בטווח המיידי של תשתיות נקודתיות לטיהור שכל אחת תיתן מענה ל-2000-3000 איש באופן רציף.

נפט - תחום נוסף שאליו התייחסה רשות ההשקעות ויש לטפל בו ללא דיחוי הוא נושא הנפט.
עד להקמת דרום סודן 80-85 אחוז מהפקת הנפט בסודן התבצעה בדרום, בעוד שיכולות הזיקוק וההובלה של הנפט נמצאו בצפון, בחרטום ובפורט סודאן. מאחר והסכמי שיתוף הפעולה של הצפון והדרום בעניין זה פקעו עם היפרדותם, הנפט בדרום נותר כעת בלתי מטופל.      

יודגש כי עפ"י נתוני תקציב מדינת דרום סודן, רווחי הנפט מהווים כ-98% מכלל ההכנסות, משמע שהתלות הכלכלית בעתודות הנפט היא כמעט מוחלטת. הפיתרון לצורך הדחוף שנוצר ביכולות  זיקוק לדרום יינתן באמצעות מערכות זיקוק ניידות שיושבות על משאיות וניתן לזקק באמצעותן כמות של 150-300 אלף חביות ביום.

רשתות תקשורת - כל מדינה מודרנית זקוקה ליכולות תקשורת אפקטיביות. בדרום סודן דווקא הוואקום הקיים בנושא התשתיות יאפשר ליצואני טכנולוגיות מתקדמות להחיל בשטחה פתרונות מהמתקדמים והיעילים שיש. כך תוכל מדינה זו להגיע תוך מספר שנים לעמדת יתרון על הרבה מדינות מתפתחות.
בשלב זה החליט ממשל דרום סודן על שימוש בטכנולוגיית Wimax, טכנולוגיית פס רחב מהמתקדמות שיש, שתאפשר פריסת תשתיות של אינטרנט מהיר ואיכותי, תקשורת סלולארית מתקדמת ואף טלוויזיית אינטרנט.

www.rssd.net