צטט: שִינשִין 2011-11-03 06:42:36

צטט: זאבון השועל 2011-11-03 06:28:42

 

ישראל יכולה לשחרר מחבלים תמורת שבויים...

 -

עובדה... ישראל יכולה.

ולראייה:

-

אלף מחבלים עבור כל חייל:

עסקאות השבויים של מדינת ישראל

1,000 מחבלים - חלקם עם דם על הידיים -

עבור חייל אחד נשמע לרבים כמו מחיר גבוה מדי,

אבל צריך לזכור

שזאת לא הפעם הראשונה

שמדינת ישראל משחררת אלפי אסירים

עבור מספר חיילים בודדים,

או אפילו עבור גופות.

-

סקירה של עסקאות השבויים הקודמות מגלה

שמספר לא קטן של המחבלים

חזר לבצע פיגועים נגד ישראלים,

ושתמיד היה פילוג בעם בדבר נכונות העסקאות.

.

תמורת גופותיהם של רגב וגולדווסר

הוחזר הרוצח סמיר קונטר ועוד 190 גופות מחבלים

צילום׃  mako

ברגעים אלו ממש מודיע ראש ממשלת ישראל

על שחרורו הצפוי של גלעד שליט,

עבורו תשחרר המדינה ככל הנראה 1,000 מחבלים,

מתוכם כמה עשרות עם דם רב על הידיים.

כבר עכשיו הדעות חלוקות בדבר כדאיות העסקה,

ואולי כדי להבין האם המחיר הגבוה משתלם צריך להביט לאחור,

לעבר עסקאות אחרות לשחרור שבויים שמדינת ישראל הוציאה לפועל.

-

1978: שבוי אחד תמורת 76 מחבלים

1983: שישה חיילי נחל עבור 4,700 מחבלים ועצורים

-

שישה חיילי נח"ל שמוצבים בעמדה בחמדון שבלבנון,

מותקפים על ידי מחבלים ונופלים בשבי מבלי שהם מתנגדים כלל.

מדינת ישראל מנהלת משא ומתן עקיף עם אש"ף

בכדי לשחרר את השבויים

ובסיום ההסכם משלמת את אחד המחירים הכבדים ביותר עד היום:

מעל ל-4,700 מחבלים ועצורים ממתקנים בלבנון.

גם במקרה זה הארץ סערה והחיילים שהוחזרו הוכפשו בכלי התקשורת השונים.

-

1985: עסקת ג'יבריל

-

עסקת ג'יבריל נחשבת עד היום לאחת מהעסקאות הכי שנויות במחלוקת,

פחות בגלל המספר ויותר בגלל האסירים הכבדים ששוחררו.

בתמורה לשלושה חיילים שחררה מדינת ישראל 1,150 שבויים,

חלק מהם רוצחים עם דם רב על הידיים כמו למשל קוזו אוקומוטו,

שבצע את הטבח בשדה התעופה בן גוריון.

במסגרת העסקה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים

שהיו כלואים בישראל

כנגד שלושה שבויי צה"ל ממלחמת לבנון:

חזי שי, שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בקרב סולטאן יעקוב

ונסים סאלם

ויוסף גרוף,

שנשבו כחלק מקבוצה של שמונה חיילי נח"ל

והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל.

הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים

שביצעה מדינת ישראל עם ארגון טרור על רקע המלחמה בלבנון,

במבצע ליטני ושנה וחצי קודם לכן עם אש"ף.

עם המחבלים המשוחררים נמנו:

• קוזו אוקמוטו, אחד ממבצעי הטבח בנמל התעופה לוד שנדון למאסר עולם.
• אחמד יאסין, שנידון בשנת 1983 ל-13 שנות מאסר.
• ג'יבריל רג'וב.

טרם העסקה משפחות החטופים הפעילו לחץ כבד על הממשלה,

ופעם הראשונה התקיימו הפגנות של המשפחות למען שחרור הילדים.

לחץ המשפחות היווה גורם משפיע ביותר בביצוע העסקה.

1998: גופה של חייל ישראלי עבור 60 עצירים ו-40 גופות

אסון השייטת:

60 עצירים חיים עבור חלקי גופות

צילום׃  חדשות 2

- 

2006 : רגב וגולדוואסר

-

בסיומה של מלחמת לבנון השנייה החזיר חיזבאללה לישראל

את גופות החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב,

כאשר עד לרגע האחרון למעשה לא היה ברור מה מצבם.

-

לבסוף הם הוחזרו לארץ מתים,

ובתמורה לשחרורם מדינת ישראל

שחררה את אחד מהרוצחים הנתעבים ביותר שידענו, סמיר קונטר.

יחד איתו שחררה ישראל עוד 190 גופות של מחבלים.

שחרור קונטר הכניס את המדינה לוויכוחים סוערים מאוד

האם באמת המחיר היה שווה את זה,

בעיקר משום שמדובר בגופות ולא בחיילים חיים.

-

מאות מחבלים חוזרים לעסוק בטרור

נידון לחמישה מאסרי עולם - ושוחרר.

המחבל סמיר קונטר

צילום׃  חדשות 2

-

 -

על פי ארגון אלמגור:

"בין השנים 1993-1999 שוחררו 6,912 מחבלים,

 854 (14%) נעצרו על פעילות רצחנית.

סה"כ 80 אחוז מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת,

אם בפיקוד, הדרכה או ביצוע פיגוע ממש, למעגל הטרור".

 -

 נר לעילוי הנשמה

של הנרצחים בפעולות הטרור

ת.נ.צ.ב.ה.

נרות אילת השחר.

צטט: * אילת השחר * 2011-11-03 08:59:04

צטט: שִינשִין 2011-11-03 06:42:36

ישראל יכולה לשחרר מחבלים תמורת שבויים...

צטט: * אילת השחר * 2011-11-03 08:51:18

צטט: זאבון השועל 2011-11-03 06:28:42

-

אין ספק שמאיר דגן צודק.

 

עיסקת חילופי השבויים היתה פסולה.

עוד נצטער עליה.

 

הוא גם צודק

לגבי הכלל

שמדינה לא צריכה לעשות 

 הכל  למען השבויים

אלא 

 את מה שהיא יכולה .

 

והוא גם צודק בזה שגלעד שליט לא היה גיבור.

 

גלעד לא נלחם ולא היה תחת אש.

פשוט היה חסר מזל.

 

 -

דורשים אמת בפרסום!

-

קודם לאירוע החטיפה הצטברו ידיעות מודיעין

על כוונה של ארגוני טרור מרצועת עזה לבצע פיגוע איכותי

באמצעות מנהרה שפתחה יהיה בשטח ישראל.

כ-30 שעות קודם לאירוע

נחטפו בידי כוח צה"ל שני פעילי חמאס מרפיח שידעו על הפעולה המתוכננת,

אך המידע הוצא מהם מאוחר מדי‏^[2].

בבוקר יום ראשון, 25 ביוני 2006,

סמוך לשעה 5 בבוקר (שעת הדמדומים קודם לזריחת השמש)

החלה הפגזה של פצצות מרגמה בגזרת מעבר כרם שלום.

מעט קודם להפגזה חדרה חוליה שמנתה שבעה מחבלים

מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה

שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול לתוך השטח הישראלי,

בסמוך למעבר כרם שלום.

לאחר החדירה ובחסות ההפגזה

התפצלה החוליה ל-3 חוליות משנה:

חוליה אחת תקפה נגמ"ש ריק שהוצב להטעייה,

חוליה שנייה תקפה עמדת תצפית של גדוד הסיור המדברי

ופצעה 3 חיילים (שניים מהמחבלים נהרגו במהלך חילופי אש אלה),

וחולייה שלישית תקפה טנק מרכבה סימן 3,

שהוצב לשמירה ולתצפית בסמוך גדר המערכת.

ההתקפה בוצעה מכיוון עורף הטנק,

ובמהלכה נורו טילי נ"ט על הטנק.

כתוצאה מהפגיעה בטנק פרצה בו שריפה.

  

חנן ברק. ז"ל.                פבל סלוצקר. ז"ל

 

-

מפקד הטנק, סגן חנן ברק,

וחייל בצוות הטנק, סמ"ר פבל סלוצקר יצאו מהטנק,

נורו ונהרגו בידי המחבלים.

חייל אחר ששהה בעמדת הנהג נלכד בטנק ונפצע.

החוליה חטפה את גלעד שליט, איש הצוות הרביעי של הטנק,

לאחר מכן זרקה רימונים לתוך חלל הטנק.

שליט עצמו נפצע קל במהלך האירוע,

אך נראה מהלך על רגליו במהלך חזרת החוליה לרצועת עזה^[3].

החוליה שבה עם שליט לרצועת עזה,

לאחר שפרצה את גדר המערכת בשעה 05:21, דקות ספורות לאחר תחילת ההתקפה.

חזרת המחבלים עם שליט נצפתה על ידי עמדת תצפית מרוחקת,

אך ללא ידיעה כי אחת הדמויות היא חייל חטוף.

חזרת המחבלים הובחנה גם על ידי צוות טנק אחר

(גם כן בלא לדעת כי אחת הדמויות היא חייל חטוף),

אך הטנק לא קיבל אישור לפתיחה בירי לעבר הדמויות.

במהלך הפעולה הותקפו עמדות תצפית לא מאוישות של צה"ל בירי רקטות RPG,

והושבתו כתוצאה מכך, דבר שהקשה על הבנת זירת הקרב.

לבלבול תרם גם דיווח מוטעה של קצין שהגיע לטנק זמן קצר לאחר שנפגע

ולא שם לב להיעדרו של החייל הרביעי.

רק כעבור שעה מהחטיפה זוהתה היעדרותו של החייל הרביעי והוכרז נוהל חניבעל.

-

דובר של "ועדות ההתנגדות העממית" טען

כי ההתקפה בכרם שלום תוכננה כמעט חודשיים.

גדודי עז א-דין אל-קסאם, שהם הזרוע הצבאית של ארגון חמאס,

ארגון "ועדות ההתנגדות העממית"

(הכולל פלסטינים מארגון פת"ח, הג'יהאד האסלאמי וחמאס)

וארגון "צבא האסלאם" פרסמו הודעה ב-26 ביוני 2006

(יממה לאחר חטיפתו של שליט),

המציעה מידע אודותיו -

אם ישראל תסכים לשחרר את כל האסירות ואת כל האסירים הקטינים.

בכך לקחו הארגונים לראשונה אחריות לחטיפה^[4].

 

 

 

משום מה קשה לצבא להודות בכישלונו, קשה למאצ'ו הישראלי להודות שהצבא כשל

השב"כ הביא לו את הידיעות, הכישלון נבע מטעויות אנוש של מפקדים או של מערכת שלא ידעה להתחכם לחמאס.

הצבא נהיה מסורבל והחייל היושב בטנק הוא חלק מצוות שמחכה להוראות וכשהוא תחת מתקפה והמפקדים אינם בתמונה אין אלא לשאול איך קרה שהמנהרה שנחפרה עד לעומק הבסיס, עד לעורף הטנק שהיה עם פניו לגבול, לא נחשפה. זה התחכום החמאסי וזה כישלון של הצבא.

צטט: זאבון השועל 2011-11-03 09:12:00

צטט: * אילת השחר * 2011-11-03 08:59:04

צטט: שִינשִין 2011-11-03 06:42:36

ישראל יכולה לשחרר מחבלים תמורת שבויים...

קראתי את המסמך שהפנית אליו. מדויק יותר, קראתי את הסיכום והמסקנות (המסמך ארוך ולא היה לי כח לקרוא את כולו). ואני שמח שהמסקנה אליו הגיע כותב המסמך זהה לזו שהבעתי.  העיסקה לשחרור שליט היתה טעות קשה.  

 

 אתה יכול להפנות אותי למסמך אליו הפניתי אותך?

כי לי לא זכורה הפנייה כזאת...

צטט: זאבון השועל 2011-11-03 09:12:00

צטט: * אילת השחר * 2011-11-03 08:59:04

צטט: שִינשִין 2011-11-03 06:42:36

ישראל יכולה לשחרר מחבלים תמורת שבויים...

קראתי את המסמך שהפנית אליו.

מדויק יותר, קראתי את הסיכום והמסקנות

(המסמך ארוך ולא היה לי כח לקרוא את כולו).

ואני שמח שהמסקנה אליו הגיע כותב המסמך זהה לזו שהבעתי. 

 

 העיסקה לשחרור שליט היתה טעות קשה.  

 

 

 

לקרוא מסמך - קצר...

אין לך כח!?

-

אני לא מפנה...

אני מעתיקה, מדביקה, כותבת, וכיו"ב.

משקיעה זמן וכח נפשי.

הן מדובר כאן בדיני נפשות!

-

מה אתה עושה ממני צחוק... קבל עם ועדה?

-

"המלבין את פני חברו ברבים - כאילו כשופך דמים".

-

עם כאלה חברים...

מי צריך אויבים?

-

צטט: שִינשִין 2011-11-03 09:59:10

קראתי את המסמך שהפנית אליו. מדויק יותר, קראתי את הסיכום והמסקנות (המסמך ארוך ולא היה לי כח לקרוא את כולו). ואני שמח שהמסקנה אליו הגיע כותב המסמך זהה לזו שהבעתי.  העיסקה לשחרור שליט היתה טעות קשה.  

 

 אתה יכול להפנות אותי למסמך אליו הפניתי אותך?

כי לי לא זכורה הפנייה כזאת...

לא מסמך שאת (שינשין) הפנית אליו - למסמך של משרד המשפטים (נדמה לי), שאיילת השחר הפנתה אליו, כמה תגובות למעלה.

צטט: chen8406 2011-11-03 11:30:05

מה לא בסדר במה שאמר מאיר דגן?

-

-

וכולנו בסדר.

-

וגם אתה בסדר.

-

וגם אני בסדר.

-

וגם ההוא בסדר.

-

וגם היא בסדר.

-

בכלל,

העניין של בסדר,

זה עניין סובייקטיבי.

אז מכאן,

שכל העולם בסדר.

-

סמלי דתות שונות.
שורה ראשונה, מימין לשמאל:

אום (הינדואיזם), מגן דוד (יהדות) צלב (נצרות).
שורה שנייה, מימין לשמאל:

טוריאי (שינטו), דהרמהצ'קרה (בודהיזם), כוכב וסהר (אסלאם).
שורה שלישית, מימין לשמאל: סמל

האהימסה (ג'ייניזם), כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם).

ראו גם

• אמונה
• אמון
• פילוסופיה של הדת
• סוציולוגיה של הדת
• חוסר דת
• מונותאיזם
• פוליתאיזם
• אל
• אלוהים
• המרת דת
• כת

צטט: תמו'ש 2011-11-03 13:32:44

הגבורים בעייני הם דווקא ההורים של גלעד

אשר חוו את העדרו של בנם .

לחיות ולדמיין את שבנם יקירם

עבר בשבי במשך חמש וחצי השנים.

בשקט ובהדר

כשרק יכלו לדמיין התנהלותו שם

כי המציאות הרבה יותר קשה.

-

תתת

לחיי גלעד שהחזיק מעמד

ומי מהכותבים היה רוצה להיות במקומו?

חמש שנים וארבעה חודשים בשבי?

בידי החמאס?

גם לא דגן

דגן יכול להיות גיבורבשדה הקרב

אבל לא יכול לומר אמת

כי הוא היה ראש המוסד

דגן לא פיקד על הצבא כשגלעד נחטף

אז הוא לא אחראי לחטיפה

גם לא גלעד

המצב שם היה:

גדר

מאחוריה ומלפניה מחבלים

מצד אחד היה גלעד

אחד מכמה חיילים

בלי חשיבה רצינית על ההתראה הממוקדת

הראוייה לכל סיעור המוחות

שבוודאי לא היה

כי הצבא לא ידע לחזור ולהיות

צבא ערמומי שדרכו מוארת

והוא ממזרי ומתוחכם