"אני משתדל לשכוח אתכן, כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני" – כך כתב נווט הקרב סגן-אלוף רון ארד, לרעייתו תמי ולבתו יובל, כשבועיים לאחר שנפל בשבי ארגון "אמל" ב-1986. במכתבים שכתב ארד בשבי, אשר הועברו למשפחתו רק 22 שנה לאחר מכן, ושיפורסמו בהרחבה בתחקיר תכנית "עובדה" של שידורי "קשת" בערוץ 2, מתאר ארד את חוויותיו האישיות בתחילת שביו – שבי ממנו לא חזר עד היום.

"לא אעזוב אתכן". ארד כותב למשפחתו (צילום: באדיבות "עובדה", "קשת")

המכתבים נכתבו על ידי ארד בחודש הראשון בשבי, והועברו לישראל וממנה למשפחת ארד רק ב-2008, בעסקה בה הוחזרו גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, וכן שוחרר האזרח הישראלי אלחנן טננבאום. ארגון "חיזבאללה" העביר דו"ח המפרט את כל הידוע לו אודות גורלו של ארד, ובהם דפים בכתב ידו של ארד, כפי שזיהתה רעייתו תמי. הנווט תלש דפים מספרים שקיבל באנגלית, ומילא אותם בכתב יד צפוף בשורות קטנות. את המכתבים העביר ארד לשוביו, לאחר שכתב שם את כתובת בית הוריו בהוד השרון, מתוך הנחה שיישלחו אליהם. עם זאת, הם הגיעו ליעדם רק 22 שנה לאחר שנכתבו.

"גורלו של ארד עמד לנגד עיניי כשאישרתי את עסקת שליט". ראש הממשלה נתניהו (צילום: עומר מירון)

כתב מכתביו לרעייתו ובתו, והם הגיעו באיחור של 22 שנה. רון ארד (צילום: AP)

"דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכל", ממשיך ארד לכתוב. "אני מבטיח לכן – אני עוד אחזור. שנה? שנתיים? לעולם, לעולם, לא אעזוב אתכן שנית- אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם", כתב עוד ארד במכתבו הראשון. במכתב אחר, שתאריכו אינו ידוע, כתב ארד לרעייתו תמי: "היום בלילה חלמתי עלייך וזה היה נהדר. פשוט שנינו נפגשנו אחרי יום עבודה על הדשא, ושוחחנו כרגיל, ופתאום הייתי שוב איתך. להתעורר מזה היה יותר קשה, תאמיני לי, אבל זה נתן לי מספר דקות של אושר".

בהיותו נווט קרב, השתתף סגן-אלוף (אז סרן) רון ארד במבצע "בית אבא 12" ב-16 באוקטובר 1986, לגיחת תקיפת מטרות מחבלים באזור צידון שבלבנון, בהיותו נווט קרב. תקלה טכנית גרמה לפיצוץ תחמושת בקרבת המטוס, ושני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה, וארד נפל בשבי ארגון "אמל" השיעי. הצלב האדום לא הורשה לבקרו במהלך השנים, ובספטמבר 1987 נותק עמו הקשר. הניסיונות לשחרר אותו במסגרת עסקה נכשלו, ובשנת 1988 הוא ככל הנראה הועבר מידיו של בכיר "אמל", מוסטפה דיראני, לאירן או לארגון אחר. עקבותיו נעלמו לחלוטין ב-1988. כל המאמצים להבנת מצבו וגורלו של ארד, מיקומו או הגורם המחזיק בו, עלו בתוהו.

לפני כשלושה שבועות מלאו 25 שנה לנפילתו של ארד בשבי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוחח ביום השנה עם דודו ארד, אחיו של הנווט השבוי. הוא סיפר לארד על שיחות שקיים עם אמו המנוחה של הנווט, בתיה ארד, בהן דיברה על הכמיהה לראות את בנה. "גורלו של ארד עמד לנגד עיניי כשאישרתי את ההסכם להחזרתו של שליט", אמר נתניהו לאחיו של הנווט השבוי.

בטקס שהתקיים קודם לכן בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, נשאה דברים רעייתו של הנווט, תמי ארד. "בשנה הראשונה יכולתי לחוש בבית את נוכחותך. בשנה השנייה עוד שמעתי את קולך מהדהד, ובשנה השלישית יכולתי לדמיין אותך צועד במעלה הרחוב האחרון של שיכון מבט, יחף, בסרבל, עם סיגריה ביד והנעליים הגבוהות על הכתף", אמרה ארד בדברים שצוטטו בערוץ 2, "כיום הסימן הפיזי שמעיד שחלפה עוד שנה הם ריח הגויאבות הראשונות, החמסינים המשוגעים ויום הכיפורים עם השקט המדומה שהוא טומן בחובו. התקוות שתפתח את הדלת ותופיע נגוזו לפני שנים והציפיות התכווצו לכדי תקווה אחת צנועה - רק לדעת מה קרה לך".

"המנהיגים, רון, לא שעו לתפילתך, גם אלוהים לא", האשימה ארד את ממשלות ישראל השונות באי השבתו של בעלה מהשבי במשך השנים, "התפללתי, אפילו נדרתי נדרים. הרגש אמר שצריך ללחוץ בכל הכיוונים, גם על אלוהים. כמוך, רציתי להאמין שיש על מי לסמוך, שיש מי שמכוון מלמעלה, ויש את אלה שממלאים את שליחותו ויהיו אמיצים לקבל החלטות קשות. אף אחד לא באמת התכוון באותם ימים להחזיר אותך, וכשהם התעשתו כבר לא היה עם מי לדבר. את ההזדמנות להשיב אותך הביתה כאחד האדם הם החמיצו".

עוד באותו נושא:
נתניהו: "רון ארד עמד לנגד עיניי בחתימת העסקה"
25 לנפילת ארד בשבי: מה קרה לדיראני ועובייד?
תמי ארד: מעטים יקבלו הקרבת בנם בחיים כצורך ביטחוני

.