אתמול התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס שיוחד בעיקר לנושא המחיר האמיתי של החניה בתל אביב.
במהלך דברים שנשא ד"ר משה טיומקין, האחראי על תיק התחבורה בעיריית תל אביב, הוא אמר כי העירייה יזמה פרויקט של אופניים קהילתיות בתל אביב, וכי מיזם זה הוקפא עקב "חוק הקסדות", משום שקשה להשכיר קסדות.
כנראה שהתוכניות של עיריית תל אביב התבססו על השראה ממודלים להשכרה אוטומטית של אופנים עירוניות, שהמפורסמת שבהן היא כנראה יוזמה טרייה יחסית של עיריית פריז, שהחלה בחודש יולי השנה. בהתבסס על מודל זה השכרת אוטומטית של קסדות יוצרת בעייה חדשה, למרות שאפשר לדמיין גם אוטומטים להשכרת קסדות.
אם קצת נחישות אפשר להתגבר גם על "בעיית הקסדות", ואולי לשנות את המודל המקורי שתוכנן למודל ציבורי/עסקי אחר. למשל, במקום השכרה אוטומטית על ידי זכיין אחד, לתת לזכיינים רבים ברחבי העיר אפשרות להשכיר אופניים וקסדות, בדומה למודל העסקי של זכייני מפעל הפיס. זכיינים יכולים להיות באופן טבעי חנויות אופניים, אך גם עסקים אחרים, ותרומתה של העירייה לעסקים אלו תהיה בהסכמה והקצאת מקומות להצבת האופניים על מדרכות העיר, ובארגון העסק. אם העירייה תשכיל לנצל את התושבים ואת בעלי העסקים לשמש סוכנים לרעיונות המועילים לציבור, אולי גם "פיצוציות" תל אביב, הפועלות 24 שעות ביממה, ישכירו אופניים כחלק מתרומתם הסגולית לחיי הקהילה, החברה והתרבות בעיר.
הוספת תגובה על "אופניים קהילתיות בתל אביב"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה