מזכיר לי שפעם בחוג ריקודים סלוניים (בד"כ זוגות קבועים) היתה לי בת זוג, רקדנית מעולה, נאה, אבל מסריחה פחד.
זה היה נראה כאילו גמרה יום עבודה מאומץ עם חולצה שמלווה אותה כבר כמה ימים.
וחוץ מזה - גם ריח של סיגריות, מה שהיה צריך לגרום לי מאוד להתאמץ להיות שם.
בתמימותי חשבתי למצוא דרך להגיד לה.
השכל עוד היה בסביבה אז שאלתי לדעת המדריכים וגם חברים.
לאף אחד לא היתה תשובה. "זה יהיה מעליב"
חשבתי לעצמי, אולי היא לא מודעת ? אולי .... לא יודע.
אם אגיד לה, אז אולי היא תעלב ולא נמשיך יחד אבל לפחות היא תהיה אולי מודעת יותר בעתיד.
אם לא אגיד לה, היא לא תדע ולא תבין למה לא רוצים לרקוד איתה.
לבסוף בחרתי להקשיב לעצות ולא להגיד.
סיימתי ב "תודה, את רוקדת נהדר, אבל אני לא מסתדר עם הריח של הסיגריות"
/null/text_64k_1#