מעל ל- 210 אלף נכים שנכותם מלידה, מחלה, או טראומה זכאים לתבוע הגנת קיום סוציאלית ולקבל כספי קיום (ק. נכות) על פי פרק ט' של חוק הביטוח הלאומי. הזכאות לקצבת נכות ורמתה על פי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי נקבעת בהתאם לדרגת אי-כושר עבודה ובאופן ספציפי, על פי הגדרות סעיף 209 לחוק העיקרי. כל שינוי ברמת ההשתכרות גורר בדיקה מחדש, כזו שיכולה להביא לשינוי בדרגת אי- הכושר, הכללים לבדיקה מחדש - שהם בעצם הקריטריונים ונקודות המעבר מדרגת אי-כושר אחת לשניה נקבעים על פי כללים שנקבעו בסעיף 214 לחוק העיקרי.

יישום סעיף 209 והכללים לבחינה מחדש מצויים בתקנות. בסיסם ב- ‏"תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות), תשל"ד - 1974‏" והרחבתם בהמשך בתקנות תיקון כמו "‏תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד - 1984‏".

בתאריך 27.7.2008 נכנס לספר החוקים תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון לרון) המביא לשינוי מהותי בפרק ט' של חוק הביטוח הלאומי (ביטוח נכות). בתיקון זה, הגדרה מחודשת של "נכה", הוספת קצבה חדשה "מעודד תעסוקה". התיקון משנה מהותית את קביעת דרגות אי- הכושר (ס' 209 סעיף קטן 1) ובהמשך קובע כללים חדשים לגבי הגדרת "נכה" (ס' 195) ועוד.

השינוי המהותי בחוק מחייב שינוי מהותי בתקנות שכן תנאי קביעת הזכאות השתנו, מושגים הקיימים בתקנות כמו: "הכנסה קובעת" ו "מבחן צמצום הכנסה" הנגזרים מהחוק בגרסתו הקודמת כל כולם צריכים לקבל משמעות חדשה ושונה. אלא מה, קריטריונים ספציפיים האמורים לקבוע בצורה ברורה וחד משמעית את שייוכו של מקבל קצבה לדרגת אי- כושר ספציפית וכללים מחודשים לקביעה מחודשת של דרגת אי-כושר אמורים היו להינתן בתיקון לתקנות וזאת על פי סעיף 15 בתיקון (תחילה,תחולה והוראות מעבר) . סעיף 15 הגדיר בצורה ברורה (על פי סעיף קטן (ו)) את תקופת ההערכות שבמהלכה אמורים היו להתפרסם תקנות חדשות.

לצערינו, תקופת ההערכות שנקבעה בחוק הסתימה ב 1.8.11 ושר הרווחה ל-א פ-ר-ס-ם !!! תקנות חדשות על פי הנדרש.

זאת ועוד, כללי החסד שניתנו בתקופת המעבר, על פי סעיף 15 שמנעו שינויים בדרגת אי-הכושר, הסתימו ותיקון 109 שנכנס לתוקפו באופן מלא יתקיים באופן מעורפל וללא שיתקימו יותר ההגנות המצויות בו.

ההשלכות

ללא שנקבעו תקנות חדשות - אין כללים מחיבים שיצקו תוכן ומשמעות מדויקת לשינוי החוק.

כנכים אנו מצויים במצב אבסורדי, מצד אחד החוק על תיקונו נכנס לתוקפו ומצד שני לא נקבעו כללים חדשים לבחינה מחודשת של רמת אי-הכושר.

בתקנות הקיימות: "מבחן צמצום הכנסה" ו"הכנסה קובעת" ואלו קובעות מגבלת השתכרות שמחייבות שלילת קצבה ברמת השתכרות מסוימת, או הקטנה ברורה של דרגת אי-הכושר, בעוד שתיקון 109 מתיר זאת ללא שינוי, אלא שאנו כנכים לא יודעים במדוייק מה הגבולות שהושמו עבורינו.

בהעדר תקנות חדשות, נכים עובדים, קצבתם עלולה להישלל רטרואקטיבית או עלולה לעבור צמצום משמעותי ולא רק זאת, יתכן ונכים ידרשו בעתיד, לאחר הבחינה המחודשת של רמת אי-כושר והשינוי בו, לתשלומים רטרואקטיביים בגין חוב.

זאת ועוד, הגנת שמירת רמת אי - הכושר שהוסרה מתאריך פקיעת "תקופת המעבר" עלולה לגרור נכים שיצאו לעבודה ונענו לקריאת הביטוח הלאומי לצאת לעבודה כחלק ממסע "עידוד תעסוקת נכים" של הביטוח הלאומי שהבטיח העדר פגיעה, ובעתיד עת פרסום הכללים המחודשים - כתוצאה מכניסת תקנות חדשות, יקראו לועדות לקביעה חוזרת של דרגת אי הכושר. סביר גם שאותם שדרגת אי-הכושר שלהם מלאה (75% ומעלה) עלולים למצוא עצמם בעתיד עם דרישה להחזרים כספיים רטרואקטיביים תוצאת שינוי רטרואקטיבי(מיום פקיעת ההגנה והלאה) בגין ביטול, הקטנה או מחיקה של הנחות או הטבות הניתנות להם, אותם שניתנות לנכים שמוגדרים "חסרי כושר עבודה" ולהם בלבד, ועל פי הגדרתם המחודשת (על פי התקנות החדשות) ימצאו כמי שאינם זכאים להגדרה זו.

זו רק קצה היריעה למורכבות הבעיה שנוצרה.

בשורה התחתונה , פנינו למבקר המדינה ולשר הרווחה על מנת לקבל תשובותיהם בנושא התקנות ואנו ממתינים לתשובתם.