צטט: laEstrella 2011-11-17 22:30:58
מאיה, כמו כל הפוסטים שלך גם זה מעניין ומעורר מחשבה. אני נתקלת לא מעט בתופעה הזו ולא רק בהקשר לראיונות עבודה . הבעיה (אם נתייחס לזה כלבעיה) טמונה בפרשנות רגשית שאנשים מעניקים לחוויות שלהם. אני אספר לך סיפור קצר. ידידה טובה שלי בחרה לא לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה ונשארה בבית שלוש שנים כדי לטפל בבנה. היא עשתה זאת באהבה ובשמחה והרגישה שלמה עם החלטתה, סיפרה על כך לכולם בגאווה ותפסה את עצמה כאישה ואימא למופת. כאשר החליטה לחזור לעבודה לא רק שלא התביישה לספר על איך ולמה נעדרה משוק העבודה לשלוש שנים אלא דיברה על כך בפתיחות ובגאווה. לקח לה 3 חודשים למצא עבודה! מישהי אחרת שאני מכירה והייתה בסיטואציה דומה הרגישה לגמרי אחרת. היא הרגישה שהשארות שלה בבית זה בעצם וויתור וחולשה והתביישה בעצמה. כאשר התבקשה להסביר למה לא עבדה במשך כמה שנים המציאה סיפור על נסיעה לחו"ל שכניראה לא נשמע אמין במיוחד . לקח לה 10! חודשים לחזור ולעבוד במקצוע.
טניה יקרה
אני חייבת לציין שזה לא בהכרח זו הסיבה שהראשונה מצאה מיד
והשניה לא
מנסיון העבר שלי
ישבתי 5 שנים בבית כי אחרי הלידה הראשונה החלטתי להשאר בבית ולהביא בת נוספת
לעולם
וכאשר הבת השניה גדלה קצת התחלתי לחפש עבודה
אולם זה היה ממש קשה
ולא הייתי חסרת בטחון
נהפוכו
שידרתי שאני יודעת מה אני רוצה
לא זכור לי שנשאלתי למה הייתי בבית
ותמיד גם ציינתי ששיש לי 2 בנות במסגרת
אולם הזמן שישבתי בבית היה לרעתי
כי בתחום הכספים היו רבים שאמרו לי
5 שנים לא עבדת זה הרבה זמן איננו יכולים לקבל אותך
ובעבודה פחות מזה בעבודה פקידותית היו שאמרו לי
את מנהלת חשבונות את לא פקידה אחרי זמן מה את תרגישי
שמיצית את עצמך
ובכל מקום גיליתי נחישות ובטחון שזה מה שאני רוצה כי זה
מתאים לי גם לחיי המשפחה אך הרבה זה לא עזר לי
והייתי בסה"כ בת 28
עד שמצאתי דרך כח אדם ומאז ועד היום אני עובדת
אז לא בהכרח אם אנחנו מדברים בבטחון על השארותינו
היא הסיבה שיקבלו אותנו לעבודה
הוספת תגובה על "אני אומר/ת את זה לך, אבל בראיון עבודה-לא!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה