סיפור שהיה...

חברה סיפרה לי היום על מקרה שקרה לחבר קרוב..

שנתיים וחצי חברות, זוגיות שנייה, לא גרים יחד, מבלים ,נהנים ואוהבים.

מדובר בבחור מבוסס, ואילו זוגתו עובדת שתי משרות כדי להתקיים.

לפני זמן מה, חש הבחור כי יש מצב שנעלם לו כסף מהארנק.

בהתחלה חשב אולי כבר התחיל לסבול משכחה.

עובר זמן, הם נוסעים לח"ול והוא מרגיש שהכסף מתאדה לו מהר מידי.

חשדותיי הולכים וגוברים והוא מחליט לעשות מעשה.

לפני השינה, הוא סופר את מספר השטרות בארנק.

למחרת בבוקר, זוגתו יוצאת לעבודה, נשיקת פרידה שלום וביי.

לאחר צאתה הוא מזנק לארנק ומוצא כי חסרים לו 400 ש"ח

הוא מחזיק את ראשו בהלם מוחלט ומבין.. "היא גונבת אותי"

הוא רץ לחברתי להתייעץ.. מה עושים

לתדהמתי, הבחור אמר כי אם זוגתו תודה בגניבה הוא סולח לה.

בטיפשותה הכחישה, והם נפרדו!

לי ברור איך הייתי פועלת גם אם הייתה מודה !

נניח מדובר במישהו/י שאתה מאוד אוהבים..

איך הייתם פועלים לאור העובדות..?

אמא'לה, דיון רציני...

אם זה מישהו שאני ממש...אבל ממש אוהבת, הייתי מתחילה בהדרגה לגנוב לו פחות ופחות..

או לחליפין מחפשת סיבות טובות להמשיך לשנוא אותו.

הכל תלוי בכמות המצטלצלין.

חותך עם כל הכאב,

לא יכול לחשוב לחיות עם גנבת,

זה יותר גרוע מבגידה,

אצלי זה היה לא בכסף אלה בחיטוטים במחשב,

פריצה לסיסמא , כתיבה בשמי,

שלא נדבר על חיטוט בנייד לבדוק עם מי אני משוחח.

גניבה היא בגידה לכל דבר. אי אפשר גם לייחס את זה למצוקה כלכלית, כי לא כל מי שיש לו מצוקה כלכלית גונב כסף. אם היא היתה במצוקה באופן "נורמטיבי" היא היתה מבקשת את עזרתו.

גם אם היתה מודה, לא נראה לי שאפשר לסלוח.

ואם הבעיה שלה היא פסיכיאטרית (קלפטומניה)  ולא "סתם" עבריינית- שתטפל בעצמה.

צטט: תמר מג'הול 2011-11-17 22:28:08

אם זה מישהו שאני ממש...אבל ממש אוהבת, הייתי מתחילה בהדרגה לגנוב לו פחות ופחות..

או לחליפין מחפשת סיבות טובות להמשיך לשנוא אותו.

הכל תלוי בכמות המצטלצלין.

הסוסה חיפשה אותך.

צטט: אילן גבע 2011-11-17 22:33:29

צטט: תמר מג'הול 2011-11-17 22:28:08

אם זה מישהו שאני ממש...אבל ממש אוהבת, הייתי מתחילה בהדרגה לגנוב לו פחות ופחות..

או לחליפין מחפשת סיבות טובות להמשיך לשנוא אותו.

הכל תלוי בכמות המצטלצלין.

 

הסוסה חיפשה אותך.

---------------------------

אין לה על מה.

טרם הספיקותי לגנוב ממנה משהו.

אפילו לא דעת.

בכנות, למרות שלא הייתי סולחת..

ריגש אותי לשמוע שהוא היה מוכן לסלוח..

כמו שאמרו קודמיי

לא נסלח! זה כמו בגידה..ואף גרוע מכך

זו בעיה רצינית ואולי כמו שנאמר קודם מדובר בקלפטומנית

עם כל  הקושי הכלכלי אדם נורמטיבי לא יגנוב מאף אחד ויתרה מכך מבן הזוג.

טוב שנגמר בזה שהם נפרדו..אין מקום לזוגיות עד שתטפל בעצמה.

ייתכן שהייתי סולחת, אבל לא הייתי יכולה להמשיך לקיים זוגיות או קשר חברי עם מי שאני לא מאמינה לו.

משהו לא מסתדר לי כאן ...

אין ספק שהמעשה מאד חמור וייתכן שנעשה על רקע על מצוקה כלכלית מאד גדולה

אבל איפה הבחור בכל הסיפור ? איפה הרגישות שלו ? זה לא שהוא חייב לה משהו אבל בכל זאת

אם הם יוצאים תקופה ארוכה יש להניח שהוא היה מודע למצוקות הכלכליות שלה ואם "יש לו" אז נשאלת השאלה:

האם הוא הציע לה בעבר עזרה ? האם הוא ניתרם בצורה כלשהי ?

איזו סוג של מערכת יחסים זאת היתה ? היא לא הרגישה מספיק בטוחה כדי לבקש עזרה והוא לא היה רגיש כדי להציע עזרה ?

וואללה... נראה לי שאני הולך להפתיע אתכם.

אני הייתי עושה את עצמי שלא שמתי לב וכאילו בלי קשר גם מציע עזרה.