יודית 11 (ככה קוראים לך כאן?), ברשותך- משהו חיובי על הטרולים ובמילים אחרות על הגולשים האנונימיים.
החופש לגלוש באנונימיות הוא אחד מזכויות היסוד החשובות ביותר, אשר בלעדיהן, אין לאינטרנט אין זכות קיום. באמצעות האינטרנט מתאפשרות תגובות, הבעות עמדה, ויכוחים ודיונים, מבלי שניתן יהיה לאתר את המגיב, אם הוא אינו מעוניין להזדהות. הבראמס, חוקר שחי טרם עידן האינטרנט, ניסח את ה"שיח הציבורי האידיאלי" במובן של חופש ביטוי ושבירת ההגמוניה של השלטון והאליטות (שעד האינטרנט השתלטו על השיח הציבורי), ובעצם 'חלם' במחקרו שיתנהל שיח חופשי בו כל בני האדם שותפים. לעיתים, לאדם קל יותר להתבטא מבלי לחשוף את שמו, ולא רק שאין לנדות אותו בשל כך, האינטרנט מאפשר לו להתקיים- ובכבוד! מעתירות שהגיעו לבית משפט בישראל עם בקשה לחשוף אנונימיים כדי לעתור נגדם בשל השתלחות, עד כה בית המשפט, הפלא ופלא, ברוב המקרים, התגייס לטובת חופש הביטוי ונגד חשיפת פרטי הטרול, זאת מתוך רצון לא להרתיע גולשים להמשיך ולהביע את עצמם ברשת. בהעדר חקיקה בנושא, יש כיום שלוש גישות שיפוטיות, לא אלאה אותך בפרטי פרטים, אבל ללא הוכחה כי הטוקבקיסט האנונימי נגוע במעשה פלילי, או פגע בקניין רוחני, לא יאשר בית המשפט לחשוף את פרטיו. וזאת היתה מילת זכות לטובת קיום הטרולים, שהם חלק אינטגראלי מהדינאמיקה האינטרנטית. עוד משהו: בעיית האמינות קיימת גם אצל אלה הנחשפים בזהותם, בדיון אצל עמיחי ראיתי שאדם נאלץ לחשוף את תעודת הפרופסורה שלו כדי להוכיח את אמיתות התואר שלו. אז חשיפת הפרטים האישיים עדיין נתפסת כחשודה, טרול או לא.
/null/text_64k_1#