רוצחי החדשנות והתפתחות עסקית
האם גם בארגון שלכם אפשר לכתוב ספר מכמות הרעיונות והמחשבות שלא מומשו בגלל סיבות מאוד חשובות ועמוקות כגון: "זה לא בתקציב"..."הבוס לא יאשר את זה"..."זה מאוחר מדי בכדי לתקן את זה" ..." זה מוקדם מדי מכדי לטפל בזה"..."המתחרים כבר עושים את זה"..."אולי נחכה עד שהמתחרים יעשו את זה"..."בואו נעביר את זה תחילה לאישור המחלקה המשפטית".
אם משהו מהרשום כאן מעלה חיוך אצלך - הכתבה הזו עבורך.
הנה הצעה: ערכו רשימה של כל הרעיונות וההזדמנויות שפוספסו בגלל תשובות כגון אלו שכאן, ועכשיו חשבו כמה אפשר היה להרוויח. לא חבל???
אני מניח שהסכום שהתקבל הוא בן שש ספרות לפחות, מעטים הארגונים שפגשתי שבהם לא נוהגים כך, מאידך מעטים גם הארגונים שמצליחים בגדול.
אם זה בגלל פוליטיקה ארגונית ואם זה בגלל חשש לפעולה, התשובות לשאלה למה לא לעשות תמיד מצוינות וקשות להתמודדות, ויחד עם זאת רק זה המעז מרוויח. מדוע אנחנו בכל זאת נותנים לעצמנו ולאחרים את התירוצים הללו, שלמרות שהם מאד טיפשיים, הם עדיין מאד נפוצים? התשובה הטריוויאלית תהיה פחד - פחד משינוי, פחד מכישלון, פחד מביקורת ועוד. תשובה פחות טריוויאלית תהיה פחד מהצלחה, או פחד מהיכולת העצומה שלנו, יכולת אותה אנו מרגישים בצורה זו או אחרת, אך מפחדים לממש אותה.
ניתן גם לבדוק את הקישור הבא: הפחד הגדול ביותר שלנו (מאמר נפלא ומעורר השראה).
לטעמי, כאשר יש עניין למוסס את דפוסי ההתנהלות הללו, ראשית חשוב למפות ולהגדיר היטב את מפת האינטרסים וסביבת הפוליטיקה הארגונית (למי שמעוניין אשמח להסביר עוד על כך באופן אישי)בה הארגון מתקיים:
כיצד מתנהלות ישיבות הצוות וכיצד מתנהלות ישיבות ההנהלה (בד"כ האחת היא בבואה של השנייה), האם יש שם מקום ונכונות לרעיונות חדשים, לביקורת או שהן מהוות בעיקר כר לכסת"ח והעברת אחריות מאחד לשני?
המתכון הנכון נמצא תמיד שם בישיבות הללו, שם זה מתחיל. מפגש שבו הצוות מחובר מאוחד וחדור תשוקה אל המטרה, המפגש יוצר הפריה והחבר'ה יוצאים מהישיבה מלאי אנרגיה ורצון ליצור ולעשות. חושבים שזוהי אוטופיה? ובכן מי שלא מנסה לא מגלה, פשוט צריך להחליט שבארגון שלכם אין יותר מקום לישיבות ולתירוצים מהסוג שהוזכר למעלה, והכי טוב זה פשוט לעשות.
מה דעתכם?
הוספת תגובה על "רוצחי החדשנות "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה