שבוע טוב לכולם, הטור השבועי שלי בגלובס, תהנו!

בכל חברה ניתן למצוא ערך כזה או אחר - החל מהתזרים, דרך כוח התמחור של המוצרים, ועד מאזן חזק ואיתנות פיננסית - קרי, יכולת ייצור המזומנים של החברה לעומת המינוף שלה. השוואה בין שתי חברות או יותר, יכולה להבהיר את היתרון מול החיסרון שניתן למצוא בכל חברה, דרך שיטת הערך.

חברת ווסטרן דיגיטל (סימול: WDC) היא אחת משלוש החברות המובילות בעולם לייצור דיסקים קשיחים. המאזן שלה מציג יתרת מזומנים נאה - כ-3.67 מיליארד דולר נכון לרבעון האחרון, מול שווי שוק של 6.16 מיליארד דולר. יתרת החוב לטווח הארוך עומדת על כ-300 מיליון דולר, כך שגם אם ננטרל את החוב מהמזומן, עדיין יישארו מזומנים בשווי כמחצית משווי השוק של החברה.

מהי התרומה של נתון זה עבור בעלי המניות? אפשרות אחת היא רכישת מניות חזרה מהציבור, אפשרות שנייה היא חלוקת דיבידנד, ואפשרות שלישית היא השקעה ברכישת חברה אחרת במטרה לצמוח. כל אחת מהאפשרויות ראויה, ועל המשקיע ללמוד את התנהלות ההנהלה בעבר, כדי לנסות לצפות איזה תרחיש עשוי להתממש

אך בווסטרן התמונה מאכזבת - החברה מעולם לא חילקה דיבידנד, רכישת המניות שלה בעשור האחרון היא בגדר בדיחה, וגם מצד רכישת עסקים לא תמצאו הצלחות גדולות. כל זה שמשאיר אותנו עם פרת מזומנים, שלא עשתה בהם שימוש הוגן אחד כלפי בעלי המניות.

במילים אחרות, אין כדאיות בעסקה הזו, כי יותר ממזומנים במאזן, סביר להניח שלא תקבלו דבר. במקרה הטוב החברה תבצע השקעה בחברה אחרת, ואם היא תתברר ככישלון, אזי גם הערך של המזומן יאבד.

באפט כבר נכנס ל-IBM

ענקית השירותים IBM  עלתה לכותרות באחרונה לאור הצהרתו של וורן באפט, כי רכש כ-5.6% מסך מניותיה. למה הוא עשה זאת? הרי שווי השוק הנוכחי של החברה עומד על 220 מיליארד דולר, ובמאזן יתרת מזומנים של 11.7 מיליארד - סכום שהוא נמוך יחסית לשווי שוק.

ובכן, IBM מייצרת סכום עצום של 14.5 מיליארד דולר בתזרים נקי בכל שנה. בשונה מווסטרן דיגטל, ההיסטוריה כאן מראה שהחברה מחזירה כמעט את כל הכסף הזה לבעלי המניות, מבלי שהעסקים שלה נפגעים. רק בשנה האחרונה רכשה IBM מניות בסך 15.4 מיליארד דולר, וחילקה דיבידנדים בסך של 3.2 מיליארד דולר - שווה ערך לתרומה של 8.5% לבעלי המניות.

מיותר לציין ש-IBM היא בעלת תזרים עמוק, ובמידה מסוימת האיתנות שלה טובה יותר אפילו משל אג"ח ממשלת ארה"ב. עבור באפט מדובר באג"ח מסוג מניה, שמניבה לו תשואה שנתית של 8.5%. אם החברה תעשה בעשור הקרוב בדיוק את מה שעשתה בעשור האחרון, הרי נתח ההשקעה של באפט, 5.6% כאמור, יכול להכפיל עצמו.

בשורה התחתונה: חשוב להבין שלא רק חברה נטולת חוב ועם המון מזומנים, היא השקעה הנכונה. המטרה היא להרוויח לאורך זמן, ולא לשמור את המזומנים מתחת לרצפה

בברכה,

מתי אלון

הכותב הוא יועץ חיצוני לקרן הנאמנות אלומות ספרינט מניות ערך חו"ל, ואינו בעל רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה בשוק ההון. הקרן או מתי עשויים להחזיק בני"ע המוזכרים בטור זה

עושה רושם שישנם כמה דברים שפיספסת:

ב-7 במרץ 2011 פרסמה wdc הודעה
לעיתונות ובה דיווחה כי החברה רוכשת את פונקציית ה-HDD של היטאצ`י.

עפ"י נתוני IDC לפונקציית ה-HDD של היטאצ`י נתח שוק של כ-8.7% (נכון לסוף 2010).
סה"כ סכום הרכישה 4.2 מיליארד דולר - 1 מיליארד ישולומו מקופת המזומנים, 2.5 ימומנו ע"י חוב ושאר העסקה תשולם בהנפקת מניות.
מדובר ברכישה בתחום הליבה של wdc  שאמור לאפשר לה להגדיל משמעותית את נתח השוק שלה!!!

 העסקה עדיין דורשת אישורים רגולטורים אך אין ספק כי מדובר בעסקה רלוונטית עבור החברה שהיה מקום להזכיר....

אה... גם בעבר רכשה החברה ביוני 2010 את תחום המדיה המגנטית של HOYA בסכום של 233 מליון דולר ובספט` 2007 את KOMAG בסכום של 1 מיליארד דולר

כנראה שבשונה ממה שכתבת לחברה כן יש מדיניות של שימוש במזומנים לטובת רכישות והתרחבות ושמירת נתח מזומנים ליום סגריר (תרתי משמע):

WDC נמצאת כיום במשבר קשה לאחר שמפעל מרכזי שלה בבנגקוק הוצף  ופגע קשות בכושר הייצור שלה (פגיעה שתביא אותה בסבירות גבוהה להפסד גולמי ברבעונים הקרובים). הסיכוי של החברה להיחלץ מהמשבר הזה כנראה טמון במזומנים של החברה (כמה טוב שיש מזומנים....).

עוד נשאלת השאלה האם נכון להשוות חברה בגודל של שישה מיליארד דולר לחברה בגודל של 220 מיליארד דולר. סביר מאוד  שמדיניות ניהול המזומנים של שתי החברות יהיה שונה בתכלית - האחת תעשה שימוש במזומנים לצמיחה ואילו השנייה לאור גודלה העצום תחלק חלק נכבד מהמזומנים כדיבידנד.

בכל מקרה מציע גם אם מדובר בכתבה עיתונאית המתיימרת לנתח הבדלים בין שתי חברות ולקבוע מסקנות להציף את הנתונים המרכזיים במלואם (גם את אילו שאינם תומכים במסקנות שהסקת) כאשר הנתונים למול עיננו הקורא יכול להחליט אם להסכים או לא למסקנות הכותב....

גילוי נאות - איני מחזיק מניות של WDC ו/או של IBM, החזקתי בעבר מניות של WDC אני עשוי להחזיק גם בעתיד מניות של אחת ו/או שתי החברות הנ"ל.

אני חושב שהמשפט הבא מסכם את העניין "עדיף בהרבה לקנות חברה נפלאה במחיר הוגן , מאשר חברה הוגנת במחיר נפלא..."

לפוסט המלא מומלץ לקרוא בבלוג של גביזי

תרגום מכתבי באפט - מכתב 1989 חלק 23.

נזכרתי בנימוקי ההשקעה של קרן סקויה בIBM בעקבות כתבה בגורו פוקוס: 

http://www.gurufocus.com/news/153296/sequoia-fund-was-buying-ibm-before-buffett--sequoia-fund-comments

למי שלא קרא,לי היה מעניין להיזכר בנימוקים המובנים שלהם,מתוך השאלות והתשובות בתמליל האסיפה השנתית:

I’d like to ask about another area that’s new to you. I see that you’ve picked up IBM and Google. Google in particular — I’m wondering if you feel that unlike Warren Buffett you can predict over ten years how it is going to do. How do you look at a business like that, value it, find your margin of safety and so on?

Will Pan: On IBM:

Just to clarify or add my two cents to what Mr. Buffett said at this year’s

annual meeting, he said technology — now we’re talking about information technology — is an extremely fertile area to look for growth because the world does need to get more productive. The problem is that there are so many big winners and big losers. And it is difficult to predict. The nice thing about IBM is that it’s really a comprehensive portfolio. You’re not betting on one specific technology or one specific company bringing that to fruition. IBM is very comprehensive both in the types of products that it offers and in the ways that it can deliver them to its clients. It has the services functionality for really complex analytical offerings and it has software, which is really high margin, and the hardware as well. So it can really offer a one stop shop to its clients and that is one reason why it has such a valuable brand. Of course, with any portfolio you have to manage it and that is a little bit more difficult in technology than elsewhere. We think that the management team at IBM is extremely capable, one of the smartest in the field. It really has the deck stacked in its favor—and IBM has been staying abreast of technology enterprise IT for generations. That’s something embedded in the culture. It has the deck stacked in its favor because when IBM sees a trend, it can build on it. IBM has a tremendously productive R&D function that it spends $6 billion a year on, about 6% of revenues. In other situations where the most important work or the most promising work is being done at start-ups where the equity holders have a lot of upside, IBM can afford to pay more than others but still get a good return on investment; its unparalleled global distribution network enables it to generate greater revenues and earnings from the acquired entity. And IBM has turned into something surprisingly predictable. This is a company whose management team has established a very credible roadmap to almost double operating earnings per share by 2015 with very high returns on invested capital, bolstered by significant share repurchase. We see that IBM has a lot of levers to pull to deliver on its promise and we find it both a compelling and a conservative promise. Bob Goldfarb: While we favor an R&D light model in pharmaceuticals, that may not be appropriate in information technology, as evidenced by the problems that Hewlett-Packard is having because of underspending on R&D under Mark Hurd. We like the fact that IBM is devoting a fair percentage of its resources to research and development.

צטט: sanchez 2011-11-23 03:21:01

דווקא אינטל היא הרכישה המעניינת יותר של באפט- היא נסחרת בדיסקאונט משמעותי יותר מIBM, עם דיבידנד גבוה יותר ונהנית מחפיר אנדרייטד- השוק לא מבין נכון את העוצמה שלה. בשנים האחרונות היא גם חזרה להיות מנוהלת מצוין.

אינטל היא כנראה רכישה של טוד קומבס.באפט הסביר שרכישות של כמה מאות מליוני דולרים הן של קומבס  ווונשל ולפעמים הוא יודע על הפעילות שלהם רק אחרי חודש.