מאת עו"ד ירון גת ממשרד "גת ושות', משרד עו"ד", המתמחה בפשיעה כלכלית ובהלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון, שנחקק בשנת 2000, יצר בעשור האחרון מהפכה של ממש במאבק המדינה בפשיעה הכלכלית. החוק הסדיר תחום חשוב ביותר שלא הוסדר עד אז בחקיקה הישראלית והיווה "חור שחור" להעלמת כספים שנתקבלו כתוצאה מביצוע עבירות ונוצל היטב הן על-ידי "ארגוני פשיעה" והן על-ידי עברייני "צווארון לבן". החוק הגדיר לראשונה מהן "עבירות מקור" (עבירות שביצוע פעולות מסוימות בכספים שקשורים אליהן עשויות להוות עבירות נפרדות של "הלבנת הון"). החוק הגדיר לראשונה מהן הפעולות המהוות "הלבנת הון" ("פעולות ברכוש אסור"). החוק קבע ארסנל של סנקציות העומד לרשות המדינה במאבקה בהלבנת הון, כגון קביעת עבירות פליליות חדשות וחמורות, הליכי חילוט של רכוש של מי שהלבין הון, עיצומים כספיים וקנסות, שלילת רישיונות עיסוק בתחומים שונים ועוד. בנוסף, החוק הטיל חובות דיווח ופעולה על גופים שונים, במיוחד גופים פיננסיים (בנקים, בעיקר), קבע הליכים מסודרים לקבלת רישיונות עיסוק בתחומים מסוימים ("צ'יינג'ים", למשל), הסדיר את הקמתה של רשות מיוחדת שתאסוף מידע בתחום הלבנת ההון ותבצע פעולות פיקוח ואכיפה ועוד.

כל אלו יצרו מהפכה אמיתית בתחום המאבק ב"הון השחור" בישראל ועל כך יש לברך. עם זאת, במהלך השנים נשמעה גם ביקורת לא מעטה על החוק והשפעותיו. נטען, כי החוק הלך רחוק מדי וכי הפך לתמנון רב זרועות שיצא מכלל שליטה ושולח את זרועותיו גם למקומות שאין זה מוצדק שישלח אליהם את זרועותיו. נטען, כי נקבעו יותר מדי "עבירות מקור". נטען כי ברשימת "עבירות המקור" נכללות עבירות שאין הצדקה לכללן שם, כגון עבירות ניירות ערך מסוימות, עבירות על תכנון ובנייה מסוימות, עבירות רישוי עסקים מסוימות ועוד. עוד נטען, כי נקבעה הגדרה רחבה מדי של "פעולה ברכוש אסור" המהווה הלבנת הון, כך שכל הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש מהווה הלבנת הון. בנוסף, נטען כי הסנקציות שנקבעו בחוק מחמירות מדי, הן במובן של הפיכת כתבי אישום שבעבר נחשבו לקלים, יחסית, לחמורים הרבה יותר, והן במובן של אפשרויות חילוט רכוש מרחיקות לכת, הפוגעות גם בחפים מפשע (כגון בני משפחה לא מעורבים).

מבלי לנקוט עמדה בוויכוח האמור, נתון אחד הוא ברור - בנוסחו הנוכחי של החוק לא מעט אנשים עשויים להסתבך בביצוע עבירות הלבנת הון ולהיות חשופים לסנקציות קשות, מבלי שהייתה להם כל כוונה להלבין הון ואף מבלי שהיו מודעים לכך שמעשיהם עשויים להיחשב להלבנת הון.

על רקע זה אנו מביאים כאן 10 עצות שימושיות כיצד להימנע מהסתבכות לא מודעת ולא מכוונת בהלבנת הון:

1.     עבירת הלבנת הון כוללת לא רק פעולות בכספים/רכוש שנתקבלו כתוצאה מביצוע עבירות חמורות כגון סחר בסמים, שוד וכד' אלא גם פעולות בכספים/רכוש שנתקבלו כתוצאה מביצוע עבירות שנתפסות כקלות, יחסית, כגון עבירות מסוימות על חוקי תכנון ובנייה, עבירות מסוימות על חוקי רישוי עסקים, עבירות מסוימות בניירות ערך, עבירות מע"מ, מכס ומסי יבוא ויצוא מסוימות, עבירות זכויות יוצרים וסימני מסחר מסוימות ועוד.

2.     כל פעולה של הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש/כספים שקשורים לביצוע עבירת מקור, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן כל מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר -  נחשבת לעבירה של הלבנת הון.

3.     ביצוע הפעולות הנ"ל ברכוש אסור מהווה עבירה של הלבנת הון גם אם אין בביצוע הפעולה כוונה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש/כספים וגם אם הרכוש/הכספים אינם של מבצע הפעולה.

4.     עם זאת, אם בוצעה פעולה ברכוש אסור ללא כוונת הסתרה או הסוואה לא תוטל אחריות פלילית בגין הלבנת הון אם העניין דווח במועד למשטרה או לרשות המתאימה.

5.     גם מסירת מידע כוזב למניעת דיווח על הלבנת הון מהווה עבירה פלילית.

6.     אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור 90,000 שקלים חדשים או יותר.

7.     אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות הסכום החייב דיווח הוא 1,250,000 שקלים חדשים או יותר.

8.     חובת הדיווח האמורה חלה על כל כסף שמוכנס לישראל או מוצא ממנה, גם אם מדובר בכסף חוקי לחלוטין שלא קשור לעבירה כלשהי.

9.     אי דיווח על הכנסת כספים לישראל או הוצאתם ממנה מהווה הלבנת הון ויכול להוביל לסנקציות כגון עיצומים כספיים.

10.  חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל חלה גם על הכנסת/הוצאת כספים בדואר או בכל דרך אחרת.

·        האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ונתון לשינויי חקיקה ופסיקה.

עורך דין ירון גת הנו עו"ד כ-12 שנים ובעל ניסיון רב בתחום הצווארון הלבן. עו"ד גת שימש במשך כשש שנים כעורך דין וליטיגטור בכיר במשרד עורכי דין של פרופ' דוד ליבאי ופרופ' קנת מן. כיום, בעלים ומנהל של משרד עורכי הדין "גת ושות', עורכי דין", המתמחה בפשיעה כלכלית, בהלבנת הון ובעבירות צווארון לבן. 

פרטי התקשרות: 050-8381779, yaron@yaron-law.co.il