אושרנו תלוי במה שבראשנו ולא במה שבכיסנו. ארתור שופנהאואר

חינוך הולם, מהו?

נשמע טוב עניין החינוך ההולם, אבל לצערי הקיטוב החברתי, אידאולוגי, מרחיק אותנו מהסכמה כלשהי. היום אנחנו בתהליך מעבר ובניה משל עצמנו, בתוך מציאות מתחדשת.  לא ממש ברור לאן אנחנו צועדים, ולקראת מה אנחנו אמורים להתפתח, עדיין לא ביררנו את השאלות ומכל שכן את התשובות. אין כאן ביקורת על מה שהיה, אלא נסיון לעורר חשיבות על מה שיהיה. וכחלק חשוב מאוד מתהליכי הבנייה החברתיים העתידיים, הרי זו שאלת החינוך של הילדים שלנו.

 מה כל כך חשוב בחינוך?

ההתעסקות בנושא זה מעבר להיותו חובתנו המוסרית, הוא לכידת שתי ציפורים ביד אחת. כי במקביל לנסיון המשותף שלנו ללבן את בעית החינוך העתידי של הילדים, אנחנו נהיה חייבים להתעסק בזה בעצמנו. ולכן מתוך ההתעסקות באיך? למה? וכמה? אנחנו נעבד את המידע דרכנו. אנחנו נצטרך במו ידינו וליבנו לנסות לאחות את הגשרים שבינינו למען ילדינו.

איך שלא יהיה התקופה האחרונה הוכיחה לנו את מה שקצת נשכח מאיתנו, שידע שווה כוח. לכן עלינו לחדש בתוכנו את מהות ואיכות הידע שנרצה להעביר לילדים שלנו, איך ולמה לחנך אותם. ואת השאלות האלה נצטרך להבין ביחד, מתוך הרצון והבירור המשותף יחד איתם, נבין מה שקרוב לליבם, בצורה יותר קרובה ומשכנעת ממה שיש לנו להציע להם היום.

 ברור לנו שככל שהאדם מפתח את האיכויות הרגשיות, והשכליות שבתוכו עצמו, כן הוא יותר קרוב לעצמו. האפשרות לבטאות את עצמך בצורה הכי קרובה, יחד עם הגברת הכוחות היצירתיים, הם הכרחיים בכדי שנוכל לענות על המשך התפתחותם. להיות אדם בעולם הגלובלי המתקרב אלינו לא יכול להסתכם בלימודים הסטנדרטיים שעומדים כיום לרשותם. עלינו למצוא את הכלים החדשים שיסחפו את הילדים שלנו לחיים יציבים ומאושרים. שזה פועל יוצא של חינוך בלבד. הייתי רוצה לראות בעתיד סביבה הרבה יותר נחרצת, אוהבת, ודואגת, לשלומם. כי רק הסביבה עם מערכת הערכים החדשה, ועם שיתוף הפעולה ההדדי, תבנה את האיזון הנדרש בין העבר לעתיד, שיתנקז להווה בעל זרימת חיים חיונית עבורם. אחרי ככלות הכל עם מה שנוריש להם, זה מה שיהיה להם בהמשך דרכם בחיים.