שמי סיגל.

מזה הרבה ימים ולילות אני לא מפסיקה לחשוב על כל מה שקורה עם הנוער והילדים שלנו. הנוער הולך לאיבוד ומחפש את המשמעות שלו במקומות לא טובים. אלכוהול, סמים, אלימות, הצקות לילדים בפייסבוק, קטטות שנגמרות לא טוב ועוד ועוד.

אנחנו אשמים!

אנחנו לא נותנים לילדים שלנו שום מטרה או ערך אמיתי שאליו הם יכולים לשאוף. כלום!

יש אנשים שמתעלמים ואומרים שהילדים שלהם הם לא כאלה. יש אנשים שעוברים לחינוך פרטי או אישי. יש כאלה שאומרים שהכל בסדר והכל שטויות. אבל המצב לא יעלם, הוא הולך ומחמיר. גם אם כרגע הכל בסדר עם הילדים שלנו, מה יהיה מחר? מה יגן עליהם מפני ילדים אחרים? מי יגן עליהם מפני השיעמום שיביא אותם למקומות לא טובים?

 

משהו לא טוב במה שנאחנו עושים. לא יעזור שנמלא להם את הימים בחוגים, לא יעזור שנעשה להם יום הולדת מפואר, לא יעזור שנקנה להם מה שהם רוצים. הם צריכים משהו אחר. הם ממש מתחננים אלינו. ואנחנו לא שומעים אותם. אני מנסה לדבר עם אנשים והם לא רוצים לשמוע.

 

העניין הזה לא יוצא לי מהראש, ביום וגם בלילה.  אני מסתכלת על הילדים שלי וחושבת שאני חייבת לעשות פעולה כלשהיא על מנת להפוך את המצב. אני יודעת שיש הרבה שיגידו שאין בזה טעם, אי אפשר לשנות את העולם ותנסי לפחות לתת להם מה שאת יכולה.

זה לא מספיק!!!

  

מזה זמן שאני ובעלי מדברים על זה. החלטנו שאנחנו לא נשב ונחכה שהמציאות תיפול עלינו. אנחנו רוצים לאחד כמה שיותר אנשים שנתחיל ונעשה פעולות לשינוי. נשנה את התפיסות של האנשים. אבל קודם כל נשנה את עצמנו.

 

בעלי בנה אתר ששם, בן היתר, הוא כותב מאמרים בנושא חינוך. חינוך למשמעות. באתר הזה יש הרבה מאמרים שמדברים על משמעות, על המציאות שבה אנחנו חיים:

 

"כנראה ששאלת משמעות החיים, עתיקה כמידת קיומו של האדם בעולם, זאת כמובן במידה ואנו הם היחידים השואלים שאלה זו. מעין סוג של תהיה שקשה לנו להסבירה. מקום חלל שלעיתים אף מתגלה ככאב פנימי, שאין לנו מושג באיזה אבר הוא מתרחש. בלב? במוח? בבטן, או אולי בכל הגוף? שאלת משמעות החיים, היא שאלת השאלות, לחלק מהאנשים לפחות. וסביר להניח שרק אנו, בני האדם, שואלים אותה. החתולים לא. "

(מתוך האתר חינוך משמעותי)

כל מי שחושב כמונו, מוזמן להצטרף. כל מי שיש לו איזה משהו שהוא חושב שיכול להועיל למען המטרה הזאת, מוזמן.

שיש לו ידע או כישרון או משהו כזה.  

אני רושמת כאן את המייל שלי:

חינוך משמעותי? זה נראה יותר כמו פרסומת לקבלה.

ליאור דגן:

 

אין לי שום כוונה לכתוב משהו במסווה של משהו אחר. הדאגה האמיתית שלי היא אחת: הילדים.

אין לי כוונה לשנות את פני הדברים, או להסתיר אותם או לנסות לפרסם משהו. קבלה לא צריכה שאני אפרסם אותה ולי בטח לא יוצא מזה איזה רווח.

 אנחנו מגיעים מתחום הקבלה. אנחנו שנינו אנשים מאד רציונליים שלא מאמינים לא במיסטיקה ולא בחוטים אדומים אלא על מחקר אמיתי בתוך המציאות וזה מה שהקבלה מציעה.

היינו במקומות כאלה ואחרים שמתיימרים ללמד קבלה. בסופו של דבר כולם נופלים לאותו מקום של שחיתות וניסיון לנצל את הקבלה על מנת לקבל רווח כזה או אחר. משם ברחנו כמו מאש. אנחנו רוצים פתרון אמיתי ושום דבר לא יותר מזה.

 

כל אדם שקורא את המאמרים ומבין אותם והם נראים לו אז יופי. גם זה שאנחנו רוצים לנסות לשנות ביחד עם עוד אנשים, זה לא אומר שאנחנו כופים משהו, או שהדעה שלנו היא הקובעת. המטרה היא להגיע ביחד לפתרון

סיגל, מה שליאור דגן אומר (ואני מסכים איתו) זה שהאתר שקישרת אליו עמוס מאוד במושג "קבלה" שהוא מושג טעון מאוד לחלק מהקוראים (ואת גם מסבירה לבד למה). אני חושב שאם תפרסמו את המאמרים, בלי לקשור אותם למילה קבלה ובלי להכניס לתוך האתר קישורים לאתרים שעוסקים בקבלה, הדברים ייקראו הרבה יותר בפתיחות.

צטט: SigalDabach 2011-11-30 09:30:41

ליאור דגן:

 

אין לי שום כוונה לכתוב משהו במסווה של משהו אחר. הדאגה האמיתית שלי היא אחת: הילדים.

אין לי כוונה לשנות את פני הדברים, או להסתיר אותם או לנסות לפרסם משהו. קבלה לא צריכה שאני אפרסם אותה ולי בטח לא יוצא מזה איזה רווח.

 אנחנו מגיעים מתחום הקבלה. אנחנו שנינו אנשים מאד רציונליים שלא מאמינים לא במיסטיקה ולא בחוטים אדומים אלא על מחקר אמיתי בתוך המציאות וזה מה שהקבלה מציעה.

היינו במקומות כאלה ואחרים שמתיימרים ללמד קבלה. בסופו של דבר כולם נופלים לאותו מקום של שחיתות וניסיון לנצל את הקבלה על מנת לקבל רווח כזה או אחר. משם ברחנו כמו מאש. אנחנו רוצים פתרון אמיתי ושום דבר לא יותר מזה.

 

כל אדם שקורא את המאמרים ומבין אותם והם נראים לו אז יופי. גם זה שאנחנו רוצים לנסות לשנות ביחד עם עוד אנשים, זה לא אומר שאנחנו כופים משהו, או שהדעה שלנו היא הקובעת. המטרה היא להגיע ביחד לפתרון

 

 

אני לא יכול לראות את המאמרים כמנותקים מהקבלה, כל עוד, כפי שכתב המגיב הקודם, האתר מלא וגדוש בפרסומים מנצנצים לקבלה. נראה לי שהיה הגון יותר אלו היית מראש כותבת בדיון שמה שאת מציעה זה קבלה, ואז - מי שזה נראה לו, היה מצטרף.

 

באופן אישי, אני ראיתי שאנשים שהולכים ללמוד קבלה לא נעשים טובים יותר או משהו מעין זה. נראה לי שדוגמה אחת לכך היא השחקן משה איבגי, שמספר בהתלהבות על הקבלה ועל הרב המקובל שלו, ובד-בבד מככב בפרסומות אלימות במיוחד, שהדבר ה"הומוריסטי" בהן הוא התעללות.

ככל שנישתדל להימנע מ"טעויות" בנושא החינוך יוסבר לנו בדרך זו או אחרת עד כמה טעינו בנקודה מסוימת מאוד במהלך חינוך הילדים....לא כל בני האדם שוים בהלך חשיבתם ולא לכולם בכלל יש ילדים בנים או בנות,וכמו שהורינו לא היו כל כך מיומנים במלאכת החינוך הצליחו בדרכם ואנו עובדה קיימת לכך עם כל הטענות הקטנות שלנו למצבים טובים יותר....ואולי כהוכחה לטענותינו קיבלנו משימה כל שהיא בחינוך ילדינו אנו...כך שגם אם ניפנה לאלו שמיתימרים להבין בחינוך יותר מאיתנו לא יוכלו להשלים פער זה........תודה.

צטט: דויד25פךח 2011-12-08 01:03:57

ככל שנישתדל להימנע מ"טעויות" בנושא החינוך יוסבר לנו בדרך זו או אחרת עד כמה טעינו בנקודה מסוימת מאוד במהלך חינוך הילדים....לא כל בני האדם שוים בהלך חשיבתם ולא לכולם בכלל יש ילדים בנים או בנות,וכמו שהורינו לא היו כל כך מיומנים במלאכת החינוך הצליחו בדרכם ואנו עובדה קיימת לכך עם כל הטענות הקטנות שלנו למצבים טובים יותר....ואולי כהוכחה לטענותינו קיבלנו משימה כל שהיא בחינוך ילדינו אנו...כך שגם אם ניפנה לאלו שמיתימרים להבין בחינוך יותר מאיתנו לא יוכלו להשלים פער זה........תודה.

 

 

האם קיים "בית-הספר האידאלי" שמתאים למדינתנו?  

 

לפני זמן מה, הואיל בטובו משרד החינוך לשחרר למדינה במפתיע את תכנית הליבה ל"בית ספר חלומי" המנוהל על ידי תכנית לימודים "אידאלית" עיקרית.

 

לגבי דדי, משרד החינוך רשאי -- כמו כל אחד אחר -- לידע אותנו כיצד נראה בית הספר החלומי שלו. הוא גוף אשר מנהל את כל החינוך במדינה, וברור שהשקפותיו ראויות להישמע בצורה מכובדת. הבעיה שלי היא עם ההשלכות, המחוזקות על ידי מעמדו של משרד החינוך, בעל העוצמה כספק של ערימות כסף, שעל חלומו להפך לדגם האומה. במבט מקרוב אפשר לראות את צבאות הפונים מכל רחבי המדינה בבקשת מענקים וקובעים את האסטרטגיה שלהם כך שהיא תחניף לרצונו של המשרד.

 

מאות אלפי הצעירים הגדלים כיום בארץ נכנסים לעולם שהוא יותר מגוון מכל עולם אחר בהיסטוריה, ואשר הופך למסובך יותר ויותר כל שנה. לשום איש, ויהא מבריק ככל שיהיה, אין מושג מה העתיד טומן בחובו, או כיצד נגיע לשם. לאור העובדה הזאת, אבסורדי לחשוב שדגם יחיד כלשהו שצורה יחידה כלשהי, תתאים לחינוכם של ילדים. תנו למשרד החינוך להציע אידיאל אחד, ותנו לאחרים בכל רחבי הארץ להציע את שלהם. אולם מה שמשרד החינוך היה צריך למעשה לומר בתוקף תפקידו הרשמי כיזם של הרווחה הלאומית הוא, שיש לעודד ולתמוך במגוון הרחב ככל האפשר של סוגי בתי ספר שונים, המבוסס על החלומות והאידיאלים של מחנכים חושבים זמינים כמה שהם לא יהיו, ולתת לקהל ולהיסטוריה, לבחור באופן חופשי ביניהם. המטרה חייבת להיות רב-גוניות (פלורליזם), ולא חיקוי מתרפס של תכנית-להצלחה של איש אחד.

 

זה די אירוני שממשל דמוקרטי, אשר מצהיר בקול על אמונתו בגיוון, בשליטה מקומית ובביזור הכוח, יהיה סלחני כלפי התפישה שתבנית אידיאלית יחידה, מתאימה לכל, בכל מקום.

 

חושבני שעלינו לומר למשרד החינוך שאנחנו מעריכים את תשומת הלב המזהירה אשר הקדיש לשאלת חינוך הצעירים, ושעם כל הכבוד, אף כי באופן התקיף ביותר, אנחנו חולקים על הנחתו הבסיסית שקיימים דגמים שעל כל האומה להעתיקם.

 

חופש וסובלנות, גיוון, שוני ושינוי צריכים להיות העקרונות המנחים בימים אלה של שינוי מזורז. ומהניסיון שנרכוש עם הזמן על ידי בחינת חלופות נוכל, במוקדם או במאוחר, להבחין בתרשימים של הצורות שישמשו אותנו כראוי בעתיד.

 

 

צטט: זכויות הפרט 2011-12-09 10:05:33

צטט: דויד25פךח 2011-12-08 01:03:57

ככל שנישתדל להימנע מ"טעויות" בנושא החינוך יוסבר לנו בדרך זו או אחרת עד כמה טעינו בנקודה מסוימת מאוד במהלך חינוך הילדים....לא כל בני האדם שוים בהלך חשיבתם ולא לכולם בכלל יש ילדים בנים או בנות,וכמו שהורינו לא היו כל כך מיומנים במלאכת החינוך הצליחו בדרכם ואנו עובדה קיימת לכך עם כל הטענות הקטנות שלנו למצבים טובים יותר....ואולי כהוכחה לטענותינו קיבלנו משימה כל שהיא בחינוך ילדינו אנו...כך שגם אם ניפנה לאלו שמיתימרים להבין בחינוך יותר מאיתנו לא יוכלו להשלים פער זה........תודה.

 

 

האם קיים "בית-הספר האידאלי" שמתאים למדינתנו?  

 

לפני זמן מה, הואיל בטובו משרד החינוך לשחרר למדינה במפתיע את תכנית הליבה ל"בית ספר חלומי" המנוהל על ידי תכנית לימודים "אידאלית" עיקרית.

 

לגבי דדי, משרד החינוך רשאי -- כמו כל אחד אחר -- לידע אותנו כיצד נראה בית הספר החלומי שלו. הוא גוף אשר מנהל את כל החינוך במדינה, וברור שהשקפותיו ראויות להישמע בצורה מכובדת. הבעיה שלי היא עם ההשלכות, המחוזקות על ידי מעמדו של משרד החינוך, בעל העוצמה כספק של ערימות כסף, שעל חלומו להפך לדגם האומה. במבט מקרוב אפשר לראות את צבאות הפונים מכל רחבי המדינה בבקשת מענקים וקובעים את האסטרטגיה שלהם כך שהיא תחניף לרצונו של המשרד.

 

מאות אלפי הצעירים הגדלים כיום בארץ נכנסים לעולם שהוא יותר מגוון מכל עולם אחר בהיסטוריה, ואשר הופך למסובך יותר ויותר כל שנה. לשום איש, ויהא מבריק ככל שיהיה, אין מושג מה העתיד טומן בחובו, או כיצד נגיע לשם. לאור העובדה הזאת, אבסורדי לחשוב שדגם יחיד כלשהו שצורה יחידה כלשהי, תתאים לחינוכם של ילדים. תנו למשרד החינוך להציע אידיאל אחד, ותנו לאחרים בכל רחבי הארץ להציע את שלהם. אולם מה שמשרד החינוך היה צריך למעשה לומר בתוקף תפקידו הרשמי כיזם של הרווחה הלאומית הוא, שיש לעודד ולתמוך במגוון הרחב ככל האפשר של סוגי בתי ספר שונים, המבוסס על החלומות והאידיאלים של מחנכים חושבים זמינים כמה שהם לא יהיו, ולתת לקהל ולהיסטוריה, לבחור באופן חופשי ביניהם. המטרה חייבת להיות רב-גוניות (פלורליזם), ולא חיקוי מתרפס של תכנית-להצלחה של איש אחד.

 

זה די אירוני שממשל דמוקרטי, אשר מצהיר בקול על אמונתו בגיוון, בשליטה מקומית ובביזור הכוח, יהיה סלחני כלפי התפישה שתבנית אידיאלית יחידה, מתאימה לכל, בכל מקום.

 

חושבני שעלינו לומר למשרד החינוך שאנחנו מעריכים את תשומת הלב המזהירה אשר הקדיש לשאלת חינוך הצעירים, ושעם כל הכבוד, אף כי באופן התקיף ביותר, אנחנו חולקים על הנחתו הבסיסית שקיימים דגמים שעל כל האומה להעתיקם.

 

חופש וסובלנות, גיוון, שוני ושינוי צריכים להיות העקרונות המנחים בימים אלה של שינוי מזורז. ומהניסיון שנרכוש עם הזמן על ידי בחינת חלופות נוכל, במוקדם או במאוחר, להבחין בתרשימים של הצורות שישמשו אותנו כראוי בעתיד.

 

 

=========:זכויות הפרט:

1.דבריך נישמעים וניקראים.

2.לדעתי מדובר בשתי מישורים.:א)מישור הנערות....ב)מישור הבגרות.....

3.במישור הראשון,צריכים כולם לקבל את אותו החינוך המיוחד למדינתנו עם ההצהרות המגוונות והיחידותיות שמעלה משרד החינוך בתוקף תפקידו,למרות שאת מה שטוען העתיד בחובו אינו ידוע לאיש.

4.במישור השני.תינתן אפשרות לתלמיד לבחור וליסלול את הדרך בה הוא רוצה ומתאים לבטא את עצמו כפי שהוא או הוריו או קרוביו רואים את העתיד תוך שימת דגש על הנתונים של התלמיד עצמו.

5.העתיד מבטיח יותר כאשר כולם יוצאים מאותה נקודת זינוק ו"השמים הם הגבול"...

6.תודה.