חברה שלי התגרשה לא מזמן.

סיפור עגום נוסף, שהתחיל עם לגלות בגידה שנמשכה כמה שנים טובות.

הייתי הראשונה לקבל טלפונים כשהבית נחרב, כשהזוגיות נהרסה.

כשהיה צריך עזרה מכל סוג שהוא. בין אם לדבר לפני ואחרי הדיונים, ובין אם לדבר על מה שקורה בבית, עזרה עם הילדים שעוד בבית, וכו'....

כמו אצל כולנו, גם החלק הקשה ממש - עבר. 

את הערב הראשון של הגרושין חגגנו יחד. במסיבה מטורפת.

עכשיו... היא כבר גרושה. 

כבר מצאה דירה חלופית

כבר החיים נכנסו לתלם, ורשימת מה שחסר בבית יותר קצרה ממה שיש כבר.

הילדים נכנסו גם הם לתלם, והבן שלה מתחתן היום.

נכון שהזוג הצעיר מממן כמעט הכל, וגם קצת האקס. 

איפהשהוא ציפיתי לקבל הזמנה.

אם היא לא יכולה להזמין, כי... (לא יודעת מה אפשר להכניס לשורה הזו, אבל כל סיבה תראה הגיונית ולא פוגעת יותר מאשר ההתעלמות המוחלטת מהנושא)

לפחות שתגיד ש...

היא לא יכולה.

היא התעלמה לגמרי.

ספרה על החתונה, על העלויות, על הקשיים,

על הדרך וההתמודדויות שלה, עם האקס, המשפחה של, זה הארוע המשפחתי הראשון שהיא הולכת אליו, על הכל ספרה.

לא הזכירה אפילו לא במילה אחת: את מוזמנת.

לא אמרה למה לא.

לא טרחה.

אני רוצה מחר, להתקשר אליה ולשאול אותה בהתחלה איך היה, מקווה שהיה באמת טוב ומוצלח.

באמת מקווה, מקווה גם שלזוג הצעיר - יהיה המון מזל טוב, ושיצליחו לבנות זוגיות מהסוג שכולם חולמים עליה.

מכל הלב!

ואחר כך גם לשאול... בעצם להגיד... נעלבתי.

את לא החברה שחשבתי שאת....

מרגישים את הכאב.. אכן עצוב.

לפחות עכשיו את יודעת מה מקומך אצלה.

אל תצטערי יקירה.. לא הפסד גדול, חברה היא לא!

ולך , חיבוק.

תמוה למדי.

או שזה מסביר את מה ששמעתי פעם שיש חברים בשביל להיות עצוב איתם ויש חברים בשביל להיות שמח איתם.

צ'רציל היה ראש ממשלה דגול בזמן מלחמת העולם השנייה אבל לא נבחר להיות ראש ממשלה בזמן של שלום.

אני חושבת שאת חייבת, אבל חייבת, לשאול אותה מדוע היא מצאה לנכון לא להזמין אותך לחתונה אחרי שהלכת איתה ותמכת בה רגשית דרך כה ארוכה.

{מקווה שהתגובה תעבור בזווית הנכונה}

אין ספק שקל מאד להיות במקום הנפגע

על פניו יש לך הצדקה מלאה להיפגע

מצד שני כרגע את שופטת אותה , לא ?

אני לא יודע מה היא הגדרת החברות שלך

אבל במידה והיא כוללת העדר שיפוטיות אז יכול להיות

שגם את לא עומדת כרגע בקריטריונים של עצמך

יכולות להיות המון סיבות ל אי-האמירה שלה

ואחת מהן יכולה להיות שזה היה ברור מאליו שאת מגיעה

(הזוי ? לא תמיד - יש מיקרים כאלו)

מצד שני נניח שכן היתה מניעה כלשהי

(צמצום מנות רק למשפחה בגלל העדר תקציב והשתתפות כספית שלה)

זה יכול להיות מאד מאד מביך לומר לחברה טובה שהיא לא יכולה להזמין את מי שהיא רוצה...

מצד שלישי עזרת לה כי רצית לעזור לה-הרווח בנתינה, שלך !  

נ.ב.

לא ברור לי למה את לא שאלת אם את מוזמנת (אם אתם חברות טובות את אמורה להרגיש חופשי לשאול)

מבינה אותך..גם לי זה היה מפריע.. לדעתי אם הזוג מימן כמעט הכל לבד
אז גם הכתיב את רשימת המוזמנים..לפעמים לאנשים יותר קל להתעלם ממצבים לא נעימים מאשר להתמודד איתם..ולכן אולי לא שיתפה אותך ..שווה לשאול כדי שתוכלי להבין ולהניח..בדעתי האישית חברות נמדדת בפרמטרים של נתינה מכל הלב ,תבדקי אם היא מתאימה לך כחברה אם כן,

שווה לצלוח את הגשר הזה..

חשבתי שאמרת שהדיון הוא על חברה.

אולי היא עצמה מוזמנת. [זה לא שהיא מחתנת אותם], אולי חשבה שהיא משחררת אותך, אולי דעתה מפוזרת, אולי היא באמת לא סופרת אותך... לך תדע.

אבל... מה? מה כלכך קשה לשאול וזהו? ואיך השחלת את ההיעלבות הקטנה שלך בכל זה?

מחד היא חסכה לך קנס רציני (חברה טובה לא????? צריך להשקיע במתנה לחתונת הבן לאחר הטרגדיה....)

אבל מאידך זו התנהגות פוגעת שמשאירה אך ורק לך את ההחלטה אם להמשיך איתה את הקשר ה"חברי" או לסנן...... 

אני בניגוד אליך אומר שטוב שזה קרה,

לפחות חסכת את ''העמלה'' לחתונה,

ועוד כמה קלוריות לא רצויות ...........

צטט: חדוהה 2011-12-05 00:27:49

מחד היא חסכה לך קנס רציני (חברה טובה לא????? צריך להשקיע במתנה לחתונת הבן לאחר הטרגדיה....)

אבל מאידך זו התנהגות פוגעת שמשאירה אך ורק לך את ההחלטה אם להמשיך איתה את הקשר ה"חברי" או לסנן...... 

סליחה? תזקירי לי מי את ? שכחת שיש לך חברה 

הכושי עשה את שלו.. (את בטח מכירה את המשך המשפט)

חברה עאלק..