חברים בקהילה (9387)
פורום
פרק ב'
פרק קודם הסתיים ואתם ממשיכים הלאה....זה המקום להתייעץ לגבי קשרים חדשים, המשפחה המורכבת, ליתמוך ולהיתמך.
החלום ושברו
| 13/12/11 02:06 |
4
| ||
מבלי להתייחס למקרה ספציפי שלך או של כל אחד אחר לצורך העניין לדעתי לא ההאחזות בחלום היא זאת שגורמת לכאב אלא האחזות במחשבה על אי-מימושו של החלום היא זאת שגורמת את הכאב... האם ניתן להגשים חלומות ? כן ! האם כדאי שיהיו חלומות ? כן ! ולא פחות חשוב - שישארו עוד חלומות לא מוגשמים ... דוגמאות על מגשימי חלומות כנגד כל הסיכויים אני יכול לתת לך מכאן ועד להודעה חדשה ויחד עם זאת כרגע ההרגשה שלי שלא החלום הוא הבעיה ... ואם קצת בהומור (על מנת לצאת מהכבדות) מצרף תמונה שאומרת : אם כבר חופרים, כדאי לוודא שחופרים לכיוון הנכון
-- hhttp://www.guidance4you.org/ | |||
| 13/12/11 05:53 |
4
| ||
בהקשר הזה אני מוצאת שטוב לי להזכר בתפילת השלווה...
 -- בכל דבר יש סדק כדי שהאור יוכל לחדור (לאונרד כהן) | |||
| 13/12/11 07:11 |
5
| ||
בוקר טוב רונית
אני יכולה להזדהות איתך מאוד בעניין המקלחת בעמידה והליכה על שפת הים, כמישהי שלא חוותה זאת כבר שנים תרשי לי לומר לך, שככל שתפנימי לעיתים ותלמדי לקבל את המצב המגבלתי שלך, כך יהייה לך יותר קל להתמודד עם הדברים שאינך מסוגלת לבצע, כמו מקלחת בעמידה או הליכה בשפת הים, תראי זה לא שאת צריכה להפסיק לחלום, ההיפך המשיכי לחלום ולקוות, פשוט נסי לתעל את האנרגיות שלך לדברים אחרים, לפעמים על מנת להגשים את החלומות שלנו אנחנו צריכים להרפות מעט.
איני יודעת ממה נובעת המגבלה שלך, אבל כמו שאני מבינה מקריאה כאן, יש לך בן זוג אוהב ותומך, את אמא, אלו לא דברים שלא של מה בכך ולא דברים שהם כל כך מובנים מאליהם בחברה שאנו חיים בה כיום, ראי מצד שני כל אחד והחלומות שלו, תרשי לי לשתף אותך ואת החברים כאן בחלום אחד שחלמתי מאז היותי ילדה וסופו שהתגשם כשהייתי כמעט בת 36.
בילדותי הטלביזיה היתה החברה הכי טובה שלי, בגלל שהמחלה שלי היתה מאוד פעילה בילדות אז החסרתי המון ימי לימודים והיו לי המון אישפוזים, בכל אופן החלום שלי היה לבקר בבניין האמפייר סטייט בניו יורק, כל פעם שראיתי סצנה בטלביזה שצולמה שם נהגתי לחלום שיום אחד אעמוד במרפסת שם עם גבר החלומות שלי שיחבק וינשק בדיוק כמו אותם זוגות שראיתי בטלביזיה, בכל אופן אחרי שהכרתי את בעלי בפלורידה, נסענו לניו יורק לחגוג לו את יום ההולדת שלו, אימו הגיעה מסידני לחגוג לו ולהכיר את הכלה המיועדת
סליחה שזה היה ארוך מעט, נותר לי רק להגיד לך המשיכי לחלום כי חלום בעיני שוווה ערך לתקווה, אין חיים בלי חלומות כמו שאין חיים בלי תקווה, וכאופטימיסטית חסרת תקנה ( גם כשהכי קשה לי) אני לעולם אבל לעולם לא אפסיק לחלום ולקוות.
הרבה בריאות ובהצלחה. -- הומור הוא סם ללא תופעות לוואי | |||
ביום השלישי לביקור בעיר המדהימה הזו בעלי ואימו, שאלו אותי אם יש מקום ספציפי שארצה לראות בניו יורק אמרתי להם את האמפייר סטייט, טוב נסענו לשם וכשהגענו למרפסת החלומות שלי אני פרצתי בבכי ממש לא רציונאלי שהחמות המיועדת חשבה שקרה לי משהו, כשנרגעתי ונתתי לעצמי להנות מהנוף המדהים שם סיפרתי לה ולבעלי שזה היה המקום הראשון שמאז ילדותי רציתי לראות באמריקה, והנה התגשם לו חלום ילדות, פרצתי בבכי כי לא עמדתי בהתרגשות, אגב הביקור היה אחרי נפילת מגדלי התאומים והאמיני לי רונית, גם אם המגדלים היו עדיין שם, עדיין הייתי מעדיפה ללכת לראות את בניין האמפייר סטייט.
/null/text_64k_1#