Elle est à toi cette chanson
Toi l'Auvergnat qui sans façon
M'as donné quatre bouts de bois
Quand dans ma vie il faisait froid
Toi qui m'as donné du feu quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
M'avaient fermé la porte au nez
Ce n'était rien qu'un feu de bois
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
A la manièr' d'un feu de joie

Toi l'Auvergnat quand tu mourras
Quand le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
Au père éternel

Elle est à toi cette chanson
Toi l'hôtesse qui sans façon
M'as donné quatre bouts de pain
Quand dans ma vie il faisait faim
Toi qui m'ouvris ta huche quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
S'amusaient à me voir jeûner
Ce n'était rien qu'un peu de pain
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
A la manièr' d'un grand festin

Toi l'hotesse quand tu mourras 
Quand le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
Au père éternel

Elle est à toi cette chanson
Toi l'étranger qui sans façon
D'un air malheureux m'as souri
Lorsque les gendarmes m'ont pris
Toi qui n'as pas applaudi quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
Riaient de me voir emmener
Ce n'était rien qu'un peu de miel
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
 

A la manièr' d'un grand soleil

Toi l'étranger quand tu mourras
Que le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
 

Au père éternel

צטט: שפנדוזה מרדימון 2011-12-14 11:18:35

עלית רוחנית עבורי זה לא רק שירה או סיפורת אלא עולם תרבותי שלם.

 

הנה אנקדוטה שקרתה לי אתמול ובהחלט קשורה לנושא:

 

בימים אלה אני מסיים קריאה של ספר פילוסופי מדעי מדהים ומרתק בשם "אלוהים משחק בקוביות" שכתב הרב מיכאל אברהם.

 

זה ספר עב כרס שמתמודד באומץ מול ספרו האתיאיסטי של ריצ'רד דוקינס ומסביר מדוע אין שום סתירה אמיתית בין האבולוציה והמדע בכלל ובין האמונה בקיומו של אלוהים(אין כאן התייחסות לפן הדתי אלא רק לנושא הקיום).

 

ואתמול בעודי יושב וקורא בספר במהלך הפסקת הצהריים שלי ניגשה אליי עלמת חן דתיה וסיפרה לי שהיא מכירה אישית את מחבר הספר ושמדובר באיש גאון ורב פעלים שהוא רב ואיש רוח אבל גם מדען ומרצה לפיזיקה ובעל ידע עצום במגוון תחומים מדעיים.

 

אז כן...במושגים שלי זה נקרא "עלית רוחנית" בהחלט כן ואני מאמין שדווקא יש אנשים רבים כאלה רק שהם נחבאים בקתדרות באקדמיה או מאחורי הכותרים של ספריהם הנמכרים בחנויות.

אני לא רוצה חלילה להפריע לאגו טריפ אליטיסטי מסורתי, אבל היית קורא את הרמב"ם, היית חוסך שני ספרים.

יעקב

זמירה הנה אחד בשבילך

ביום שטרם בואך

המקרר הריק, הרצפה הדלוחה

הצוצלת, מתבוננת פנימה אחוזה במוט מרפסת

כאומרת

הנה, קיבלתַ

ביקשת לא?!

.

והלבנתי את חדרי הדל מעשן גלגול עברו

מעדות לילות אהבה של פיוס מחזורי

מערגה לעבר

בכמיהה

ביום שטרם בואך...

זמירה,

לדעתי, "רוחניות" היא לרוב מפלטו של היושב על הגדר.

בישראל , רוחניות היא מילה נרדפת לעשיית רוח.

אני מעדיף את המושג mensch, אדם בעל יושרה. 

אני מעדיף צ'רצ'יל אחד על אלף עמוס עוזים ודן אבידנים....

טעם אישי, כמובן.

יעקב

צטט: יעקב-- 2011-12-14 21:20:38

Elle est à toi cette chanson
Toi l'Auvergnat qui sans façon
M'as donné quatre bouts de bois
Quand dans ma vie il faisait froid
Toi qui m'as donné du feu quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
M'avaient fermé la porte au nez
Ce n'était rien qu'un feu de bois
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
A la manièr' d'un feu de joie

Toi l'Auvergnat quand tu mourras
Quand le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
Au père éternel

Elle est à toi cette chanson
Toi l'hôtesse qui sans façon
M'as donné quatre bouts de pain
Quand dans ma vie il faisait faim
Toi qui m'ouvris ta huche quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
S'amusaient à me voir jeûner
Ce n'était rien qu'un peu de pain
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
A la manièr' d'un grand festin

Toi l'hotesse quand tu mourras 
Quand le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
Au père éternel

Elle est à toi cette chanson
Toi l'étranger qui sans façon
D'un air malheureux m'as souri
Lorsque les gendarmes m'ont pris
Toi qui n'as pas applaudi quand
Les croquantes et les croquants
Tous les gens bien intentionnés
Riaient de me voir emmener
Ce n'était rien qu'un peu de miel
Mais il m'avait chauffé le corps
Et dans mon âme il brûle encore
 

 

A la manièr' d'un grand soleil

Toi l'étranger quand tu mourras
Que le croqu'mort t'emportera
Qu'il te conduise à travers ciel
 

 

Au père éternel

והנה התרגום של נעמי שמר

עוד שיר אחד יש עימדי 
והוא שמור לאיש חסדי 
זה שהיצית לי אש קטנה 
כאשר אחזתני צינה 
זה שהיסיק תנור קטן 
כשברחובי המאובן 
כל הדודות החסודות 
סגרו בפני את דלתן 
חופן פחם, שני בולי עץ 
זה לא קשה, זה לא הרבה 
אך בליבי ניצתה האש 
אשר לעולם לא תיכבה 
ובזכותם יבוא ריעי 
אל הרקיע השביעי 
לנישמתו שם מחכים 
כל הצדיקים 

עוד שיר אחד יש עימדי 
והוא שמור לאשת חסדי 
שביום רעב ובליל צמא 
מימיה נתנה ולחמה 
זו שפתחה לי צריף קטן 
כשברובי המהוגן 
כל הדודות החסודות 
פשוט הסתתרו בביתן 
רבע כיכר לחם שחור 
זה לא קשה, זה לא הרבה 
אך בליבי ניצת האור 
אשר לעולם לא יכבה 
ובזכותם תבוא גם היא 
אל הרקיע השביעי 
לנישמתה שם מחכים 
כל הצדיקים 

שיר אחרון יש עימדי 
והוא שמור לאיש חסדי 
זה שחייך לי בין זרים 
כאשר היקיפוני שוטרים 
זה שנתן חיוך קטן 
כשברחובי המהוגן 
כל הדודות החסודות 
דקרו אותי במבטן 
טעם של דבש, חיוך אחד 
זה לא קשה, זה לא הרבה 
אך בליבי ניצת החג 
אשר לעולם לא יכבה 
ובזכותם תבוא ריעי 
אל הרקיע השביעי 
כי גם לך שם מחכים 
כל הצדיקים 
 

צטט: לחפשולאבד 2011-12-14 21:40:16

יש עלית כוחנית,יש.

יש עלית כלכלית,יש.

יש עלית מדעית,יש.

אבל - יש מעט מאוד עלית רוחנית אמתית.

וזה לא רק בארץ הזאת.

או שאולי יש ואני לא מכירה.

בקיצור רבותי וגבירותי ,אני מבואסת.

דברו איתי בשירה.

אפשר גם שירי אהבה.....

יעני,פואטרי.

למי שבא....ברוך הבא.

 

איך להיפטר מזה/ דוד אבידן

 

(קטע:)

 

אדם קם בבקר ומתחיל לרחם על עצמו

יש לו כל הסיבות לכך.

הן נסחו למענו כל הלילה

על ידי מערכת חלומות זריזה ומחושבת.

הוא יושב מכווץ בפינת החדר,

רגל על רגל,רגל על יד,יד

על רגל,ומהרהר בעצב בגלוי המפתיע,

שיש בו רחמים עצמיים

בשביל כל אוכלוסיית העולם.

 

 

 זמירה יקרה ,

אבידן אם התכוונת ... למרות המילים ,המילים היפות .

הנה לך שיר שאולי את לא מכירה , של אבות ישורון שהולחן בהפקה קצת צורמת

כמו  לפעמים , החיים   

קצת תל-אביב ,קצת תרבות קצת פעם קצת עכשיו ובעיקר

בלי כעס ובלי להאשים אף אחד משתדלת  בלב במחשבה ובטוב .   

עוד מעט הכל נגמר במילא . . .

תרגום מאוד יפה, תודה

יעקב

צטט: אוריפרידמן0 2011-12-14 21:13:49

קצת חבל לי שאבידן ונתן זך הם אייקוני התרבות הישראלית שכן איני מעריך את שירתם. הנה למשל שיר שעושה לי את זה הרבה יותר ממה שהם כתבו ומחובר בשורשיו לתרבות היהודית.

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק

‏

זה טוב.בהחלט.

חבל לך אתה אומר.....?

גם תרבות מסתבר לפעמים זה עניין של אופנה.

זאב הביא את היינה למשל.

זה לא יכול למות אף פעם.

 אבידן,וולך,עמיחי זך - מה שנקרא משוררי "דור המדינה" הם חלק מנכסי צאן וברזל של התרבות שלנו.

כמו ביאליק כמו אלתרמן כמו כמו כמו.....

כל דור ומשורריו.

החכמה זה להיות רלוואנטי גם בדור הבא...והבא...והבא..

כל אדם צריך מצרים ולכל אחד טעם משלו לגבי איך להגיד את זה...:-))))

 

 

 

 

 

צטט: בן גן עדן 2011-12-14 21:31:32

זמירה הנה אחד בשבילך

 

ביום שטרם בואך

המקרר הריק, הרצפה הדלוחה

הצוצלת, מתבוננת פנימה אחוזה במוט מרפסת

כאומרת

הנה, קיבלתַ

ביקשת לא?!

.

והלבנתי את חדרי הדל מעשן גלגול עברו

מעדות לילות אהבה של פיוס מחזורי

מערגה לעבר

בכמיהה

ביום שטרם בואך...

הוהוהוהוה........יפההההההההההה....

תודה.

(שלך?)

חברה..אם זה לא שלכם,אנא קרדיטים בבקשה....:-))))

צטט: יעקב-- 2011-12-14 21:40:16

זמירה,

לדעתי, "רוחניות" היא לרוב מפלטו של היושב על הגדר.

בישראל , רוחניות היא מילה נרדפת לעשיית רוח.

אני מעדיף את המושג mensch, אדם בעל יושרה. 

אני מעדיף צ'רצ'יל אחד על אלף עמוס עוזים ודן אבידנים....

טעם אישי, כמובן.

יעקב

 

מעריכה ומכבדת את דעתך.

שירים יש כמו זבל...."מאנטשים" ,לעומת זאת....יש הרבה פחות.

אז אני בן אדם פרקטי.

**************************

מזל שסיגלית הביאה לנו תרגום...

צרפתית אני לא מבינה.

אכן השיר משקף את השקפתך.

אבל...עובדה...זה שיר.:-)))))))

 

צטט: יעקב-- 2011-12-14 21:51:50

תרגום מאוד יפה, תודה

יעקב

 

נכון.אני מסכימה...(צרפתית לא מבינה אף מילה)

סיגלית,מה היתי עושה בלעדייך..ובלי נעמי שמר.

תודה.

צטט: לחפשולאבד 2011-12-14 22:07:19

צטט: בן גן עדן 2011-12-14 21:31:32

זמירה הנה אחד בשבילך

 

ביום שטרם בואך

המקרר הריק, הרצפה הדלוחה

הצוצלת, מתבוננת פנימה אחוזה במוט מרפסת

כאומרת

הנה, קיבלתַ

ביקשת לא?!

.

והלבנתי את חדרי הדל מעשן גלגול עברו

מעדות לילות אהבה של פיוס מחזורי

מערגה לעבר

בכמיהה

ביום שטרם בואך...

 

הוהוהוהוה........יפההההההההההה....

תודה.

(שלך?)

חברה..אם זה לא שלכם,אנא קרדיטים בבקשה....:-))))

 

שלי