צטט: דיגיטלית 2011-12-23 12:15:53
צטט: לחפשולאבד 2011-12-23 11:13:05
אנשים...
הדור הצעיר מונה את מספר חבריו לפי רשימת החברים בספר הפנים. כן, יש כאלה שיש להם אלפי חברים.... אבל...
השאלה היא...
האם כשיראו אחד את השני במקום מסויים, האם יזהו אחד את השני? האם ירגישו שמחה כשיתראו?
האם יהיה שם משהו אחר מאשר סתם לראות אדם עובר ברחוב, מבלי שיש לכם משהו מקשר?!
עניין החברות בעידן האינטרנט הנו סוגיה מרתקת למחקר.
כבר חוקרים.ועם הזמן נדע יותר האם זה טוב או רע לאנשים .
שלא כמו באינטרנט,כאשר את פשוט יכולה ללחוץ אסקייפ או סתם לקום ולעזוב את במסך ובכך "להעלים" את כל ספר הפנים ונגזרותיו,אני מדברת על כאלה שהם בסביבה הקרובה ובמיוחד על בני זוג..כאלה שחיינו אתם שנים רבות או פחות.
אני לא מוחקת אנשים, גם כאלה שאני לא צריכה אותם יותר.
:-)
מצד שני........... לא כולם הם חברי, לא לכולם אני מרגישה קרבה כזו או אחרת, או אפילו מין מגוייסות או מחוייבות כשהם צריכים משהו...........
עם השנים למדתי לעשות רק מה שאני באמת באמת רוצה.זה לגמרי פותר את ענין הציפיות והאכזבות.או כמעט :-)
הדיון נולד בגלל משהו שכבר כתבתי עליו באיזה דיון אחר...אבל הוא מטריד אותי ולא יוצא לי מהראש.
ידיד שלי,שאני מכירה היטב,בן פחות מ-60,נכנס לראשונה אחרי גירושיו לעולם הדייטולוגיה.
יש לי הזדמנות לראות איך זה מהצד השני.....
עצוב שכל מה שאי פעם חשבתי- נכון.
ה- פנינה שמרתיחה אותי,זה הביטוי "אה עזבי,היא גמורה" שנשלחת לאוויר אחרי מפגש עם אשה שגילה
עולה נניח על 48.
היא גמורה....כלומר מה? השתמשו בה ועכשיו היא גמורה?
החיים גמרו אותה?
אז מה....שנזרוק אותה?
אחלה שבת כבר יש לי.
/null/text_64k_1#