צטט: רונתי 2011-12-26 21:01:24
את רוצה את התשובה הארוכה או הקצרה?... לדעתי - אמנות ישראלית סובלת מהיעדר מסורת, היא קצרת ימים, אין לה כמעט היסטוריה והיא הומצאה יש-מאין לפני כמאה שנה. אני מרגישה, חשה, חושבת, שהענף הזה הקרוי אמנות ישראלית נתלש מן העץ, מסרב להיות חלק ממנו.
אני לא מנסה להטיף לכלום, אלא רק לחלוק ולשתף במה שאני אוהבת, מרגישה, וחושבת. את טוענת שכתבתי על ענווה פעמיים? אני חושבת שכתבתי על זה לפחות עשרים פעמים. אני מדברת על ענווה של אמנות ושל אמנים, לא על טענות שמועלות כאן בפורום. ענווה אינה היפוכה של יהירות, כי אמנים טובים רבים היו שחצנים לא קטנים. אפשר גם לקרוא לזה כנות, אבל זה לא רק.
מאמנות אני דורשת שלא תהיה מנופחת ובומבסטית, או מלווה בטקסטים עתירי מלים, בלי לתת לי את החוויה שתעביר אותי לרגע למחוזות שמימיים.
בקשר למיזם - אני מאוד אוהבת את גדעון עפרת. הלכתי לכל התערוכות שאצר בזמן לאמנות הזכור לטוב.
אז לא הבנתי, איזו תשובה נתת את הארוכה או הקצרה? 
ומה זה משנה איזו תשובה אני רוצה? את רשאית לתת את התשובה שאת רוצה.
את צודקת האמנות סובלת , לא מהיעדר מסורת, אלא מזה שישראל היא מדינה צעירה שמייצרת עכשיו את התרבות החדשה שלה באמנות. אבל הרי אנחנו ישראלים וזה מה שיש לנו. במקום לבכות על מה אין לנו, עדיף שנראה מה יש לנו, וזה מה שיש לנו. מה שזה לא יהיה, וכמה דל היסטורית שזה, זה מה שמתפתח כאן, וכבודו במקומו מונח. יש להניח שבעוד 200 שנה יהיה מה לדבר יותר על אמנות ישראלית.
שאר הדברים שכתבת כאן, הם כמובן העדפות ודעות שלך וזכותך כמובן - שהרי זאת הבמה להביע דעות והעדפות.
לעניין הענווה - אמנים ברובם עתירי אגו עד נרקסיסטיים, זה מה שעושה אותם אולי לאמנים טובים, וכמו שכבר אמרנו לא פעם כאן מדברים על אמנים ואמנות ועל על מבחני אישיות ואופי (עניין חשוב לכשעצמו).
מסכימה אתך מראש ובדיעבד שגדעון עפרת מרתק. ולדעתי, אם הוא בין אלה שהחליטו על בית ספר פרטי מסוג זה, זה רעיון מבריק יצירתי מאד ואפילו פטריוטי במידה רבה.
/null/text_64k_1#