הגזענות היא הצורה הפרימיטיבית והבוטה ביותר של הקולקטיביזם. זוהי התפיסה המייחסת משמעות מוסרית, חברתית, או פוליטית למוצא, מין או ייחוס של האדם -- התפיסה שהתכונות האינטלקטואליות ותכונות האופי של האדם מופקות ומועברות על ידי הגנים והכימיה הפנימית של גופו. משמעות הדבר, הלכה למעשה, שיש לשפוט אדם, לא על פי אופיו ומעשיו, אלא על פי מינו ואופיים ומעשיהם של קולקטיב של אבות-אבותיו. 

הגזענות טוענת שתוכנו של מוח האדם (לא המנגנון ההכרתי שלו, אלא תוכנו) עובר בתורשה; שאמונותיו של האדם, ערכיו ואופיו יש לקבעם בטרם הוא נולד, על פי גורמים גופניים שהם מעבר לשליטתו. זוהי גרסת איש המערות של המשנה הסדורה של הרעיונות הבאים מלידה -- או של הידע שעובר בתורשה -- שהופרכה באופן ממצה על ידי הפילוסופיה והמדע. גזענות היא המשנה הסדורה של, ולמען, הפראים. היא גירסת חצר-המשק או מלאי-החווה של הקולקטיביזם, המתאימה למנטליות המבחינה בין מינים שונים של חיות, אולם לא בין חיות ואנשים. 

כמו כל צורה של דטרמיניזם, גזענות פוסלת את התכונה הספציפית המבדילה בין האדם לבין כל יתר בעלי החיים: התכונה להיותו רציונלי. גזענות שוללת שני היבטים של חיי האדם: שכל ובחירה, או מוח ומוסריות, ומחליפם בגזירה כימית. 

ליחס את סגולותינו למוצא הגזעי שלנו, הוא להודות שאין לנו ידע אודות מה התהליך אשר על פיו רוכשים סגולות, ולעיתים קרובות יותר, שלא הצלחנו לרכשן. הרוב המכריע של הגזענים הוא אנשים אשר לא רכשו כל חוש של זהות אישית, אשר אינם יכולים לתבוע כל הישג אישי או הצטיינות, המחפשים את האשליה של "הערכה-העצמית השבטית" על ידי הטיעון של הנחיתות של שבט אחר כלשהו.

מבחינה היסטורית, גזענות תמיד עלתה ונפלה עם עלייתו או נפילתו של הקולקטיביזם. הקולקטיביזם מחזיק בדעה שלפרט אין זכויות, שחייו ועבודתו שייכים לקבוצה (למגזר, ל"חברה", לשבט, למדינה, לאומה) ושהקבוצה רשאית להקריבם על פי גחמתה לאינטרסים שלה. הדרך היחידה שעל פיה ניתן ליישם משנה סדורה מסוג זה היא באמצעות  ה כ ו ח   ה ח י י ת י  -- והאטטיזם תמיד היה המסקנה הפוליטית הישירה של הקולקטיביזם. 

בדיוק כפי שאין דבר כזה מוח קיבוצי או גזעני, כך אין דבר כזה הישג קיבוצי או גזעני. ישנם רק מוחות של יחידים והישגים של יחידים -- ותרבות איננה תוצר אלמוני של מסות שאין להבדיל ביניהם, אלא סכום ההישגים האינטלקטואלים של האנשים כיחידים.  

הגזענות של גרמניה הנאצית -- בה היה על האנשים למלא שאלונים אודות יחוסם מדורות אחורה, על מנת להוכיח את יחוסם הארי -- יש לה את העזר שכנגד ברוסיה הסובייטית, בה היה על האנשים למלא שאלונים דומים כדי להראות שאבות אבותיהם לא היו בעלי רכוש ועל ידי כך להוכיח את מוצאם הפרולטרי (של מעמד הפועלים). האידאולוגיה הסובייטית נשענה על התפישה שאפשר להתנות את האנשים לקומוניזם באופן גנטי -- היינו, שדורות אחדים המותנים על ידי דיקטטורה יעבירו את האידיולוגיה הקומוניסטית לצאצאיהם, אשר יהיו קומוניסטים מלידה. רדיפתם של מיעוטים מטעמי גזע ברוסיה הסובייטית, בהתאם ליחוס מטעמי גזע והגחמה של קומיסר איזשהו, היא נושא אשר תועד; האנטישמיות שכיחה במיוחד -- רק הפראות הרשמיים מכונים "טיהורים פוליטיים". 

מכסות על רקע גזעי היו תמיד אחת החולות הרעות הגרועות ביותר במשטרים גזעניים. היו מכסות על רקע גזעי באוניברסיטאות ברוסיה של הצארים, באוכלוסיה של הערים החשובות של רוסיה, וכד'. 

היום, זה לא המדכא, אלא המיעוט המדוכא שתובע כינון מכסות על רקע גזעי (!). 

זה נכון לאסור כל אפליה במתקנים ובמוסדות בבעלות הממשלה: לממשלה אין כל זכות לאפלות לרעה אזרחים.  ובדיוק על פי אותו עקרון, לממשלה אין כל זכות להפעיל אפליה מתקנת למען אזרחים מסוימים על חשבון אחרים. 

זו הוכחה אירונית לחולי הפילוסופי וכתוצאה מכך הנטייה להתאבדות של תקופתנו, שהאנשים אשר זקוקים יותר בדחיפות להגנתן של זכויות הפרט -- העניים והנשים -- נמצאים כעת בחוד החנית של הרס הזכויות האלו.

אולם השאלה חייבת להיות לא באם קבוצה הניתן לזהותה בצבע העור, תו-הפנים, מין או תרבות, מקבלת את זכויותיה כקבוצה. לא, השאלה היא האם מאיזשהו אדם כיחיד, ללא כל קשר עם צבע עורו, תווי-פניו מינו או תרבותו, נשללות זכויותיו כפרט. אם היחיד נהנה מכל הזכויות והפריבילגיות המגיעות לו לפי החוק, אל לנו להיות מודאגים אודות קבוצות והמונים -- אלה אינם, למעשה, קיימים, למעט כצורות דיבור.