אכתוב כאן בתמצות 10 "כללי זהב" -אולי לא נוקשים מדיי, אבל עדיין קווים מנחים -

שלפי כתבת המקור ליוו את המשקיעים  במשך הרבה שנים בקבלת החלטות על

 השקעות ושנשברו בשנת 2011 במידה כזו או אחרת הכתבה המקורית כאן.

1) ניתוח המיקרו בהערכת שווי חברה חשוב מהמאקרו.

  אומנם גישה זו לא מתה לחלוטין..........

2) ריבית ריאלית אפסית או שלילית מעלה את השווקים.

3) בטווח הארוך שוקק המניות מכה את שוק האג"ח.

4) ארה"ב תמיד תהיה בלי עוררין בדירוג מושלם AAA.

5) התנודתיות בשווקים נובעת ממדד הפחד.

6) השפעת הצרכן על רווחי חברות מוגבלת. השנה ראינו גם בישראל מחאות שהצליחו להשפיע על רווחי חברות.

7) החברות החזקות מתחזקות במשברים.

8) הממשלה תמיד תלך עם אנשי ההון.

9) גלגול חוב הוא חלק ממחזור החיים של חברות גדולות והבנקים מעדיפים שחברות גדולות ימשיכו לגלגל חובות.

10) הציבור תמיד יוצא אחרון מהשווקים.

מה דעתכם? אני מזכיר, הסעיפים שכתבתי הם "הנחות יסוד" בעולם ההשקעות

שנשברו במידה כזו או אחרת בשנת 2011.

אם יש 2 סעיפים "פיקנטיים" במיוחד בעיניי אלו הם סעיף 4 וסעיף 10. אין ספק שהורדת דירוג החוב של ארה"ב או אפילו אזהרה על כך דרשה אומץ לב מיוחד. גם העובדה שהציבור הרחב החל לצאת מהשווקים לפני בתי השקעות יכולה אולי ללמד על שינוי או התחלה של שינוי  ביכולת הציבור לנהל את השקעותיו והתמצאותו בשוק ההון.