פרופסור טיירי דה דוב מבלגיה ירצה מחר (יום שני 10.12) בבצלאל בסלמה60 תל-אביב בשעה 20:00.

דה דוב הוא הסטוריון אמנות שגם פרסם ספרים - המפורסם בהם נקרא קאנט אחרי דושאן, שבו הוא מוכיח את הרלוונטיות של קאנט גם ביחס לאמנות שאחרי דושאן.

אני שמעתי הרצאה שלו (באנגלית מהוקצעת) במסגרת יריד האמנות פריז - לפני חודשיים בלונדון. (ניתן להקשיב לו כאן.)

שם ההרצאה מחר מעורר סקרנות:

The glocal and the singuniversal, reflections on art and culture in the global world

בקריאה ראשונה זה נשמע כמו ג'יבריש אבל מיד הבנתי שיש כאן חיבור אוקסימורוני של מילים: global/local וגם singular/universal. דה דוב משקיע הרבה מחשבה בכותרת של הרצאותיו. הוא מאד מדוייק. מה שברור לי שיהיה מעניין מאד לשמוע את דעותיו על אמנות בעידן הגלובאלי.

ההרצאה תתקיים באנגלית. הכניסה חופשית.

אני אהיה שם. מישהו?

דבי תודה על העדכון.

מתכוונת להגיע.

איזה יום שמח, יום של הרצאות וחבל שזה ב-8 בדיוק ולא נניח ב-9 אחרת הייתי יכולה להגיע. יש לי הרצאה ב-7...

נו איך היה?. חוויות ?. תובנות?

אשמח מאד לשמוע ואני ודאי לא היחידה

נצטרך להמתין לדיווח של דורית כי אני, לדאבוני הרב, לא יכולתי בסוף ללכת.

דורית? אני מצפה בקוצר רוח.

ממש בקצרה כי אני חייבת לרוץ הבוקר( ניסיתי אתמול אבל האתר לא עלה לי)

טיירי דה דב הקריא מאמר שאמור להתפרסם בקרוב העוסק בשטף הביאנלות הבינלאומיות ומשמעותם העולם הגלובלי.

לא היה קל לעקוב אחרי הניסוחים המתוחכמים של חומר כתוב ( בניגוד אולי לדיבור שהוא קצת פחות מורכב),

הנקודה הכי מענינת היתה, התחושה שיש שחלק נכבד מהמוצג בביאנלות האלה הם תוצרי תרבות ולא בהכרח אמנות. וכמובן עולה השאלה- איך אתה יודע מה אמנות ומה תוצר תרבות.

טיירי דה דב הציע להעזר בקאנט ובהגדרה שלו על היפה. להשתמש באותה הגדרה ולהכיל אותה על אמנות. ( אין הכוונה שאמנות = יפה אלא להשתמש באותה לוגיקה של הגדרה).

עיקר השאלות והוויכוח עם הקהל נגע לשאלה האם ניתן להגדיר אמנות והבעיתיות שבניסיון.

אני אישית קבלתי מההרצאה שלו בעיקר נקודות למחשבה ולא רעיונות ברורים ומוגדרים.

זהו ביי, יום עמוס.

נשמע מעניין, במיוחד ההבחנה בין תרבות ואמנות. באמת אנו חיים בעידן שבו הכל רב-תחומי וההגדרות פחות חותכות וקווי גבול מטושטשים.

השאלה "מה זה אמנות" היא שאלה בסיסית שגם אקדמאיים מכובדים עוסקים בה ואפילו אנחנו, הקטנים, עוסקים בזה בכל הזדמנות.

הפיתרון שמציע דה דוב מתייחס אל השאלה הבסיסית, עליה מנסה לענות קאנט בביקורת כוח השיפוט, שבעצם שואל: "מה זה יופי"?.

אז,  בסוף המאה ה-19 עדיין לא שאלו מה זה אמנות. השאלה הזו החלה להיות רלוונטית אחרי דושאן - שאיתגר וערער את כל מה שידענו וחשבנו על אמנות.

ובאמת, בעקבות המהפיכה של דושאן, דה דוב לוקח את השאלה של קאנט "האם זה יפה"? וממיר אותה ב"האם זה אמנות"?, כאשר הוא עונה עליה באותם ארבעה סעיפים של קאנט. הוא בעצם מנסה להראות את הרלוונטיות של קאנט גם היום.

לגבי ההבדלה בין אמנות לתרבות - זה לא ברור לי (אולי כי לא הייתי בהרצאה...), אבל אמנות זה חלק ממכלול גדול יותר, המכונה תרבות, לא? כך שאמנות תמיד תהיה גם תרבות.