ימים יגידו מה יהיה. אבל אני מאמינה שאם אדם מחליט אז הוא יכול: להפסיק לעשן, לאכול בריא, להיות נעים יותר. אנחנו הרבה יותר גדולים מההרגלים שלנו. השאלה היא מי בעל הבית, אנחנו או ההרגלים שלנו ואזור הנוחות / נכות?

לא יודעת איזה דיונים קראת וחשת שהאוירה השתפרה...ואם קודם היה גרוע יותר אז מוטב שאחשה...

צטט: צילה שנהר 2012-01-02 16:38:41

ימים יגידו מה יהיה. אבל אני מאמינה שאם אדם מחליט אז הוא יכול: להפסיק לעשן, לאכול בריא, להיות נעים יותר. אנחנו הרבה יותר גדולים מההרגלים שלנו. השאלה היא מי בעל הבית, אנחנו או ההרגלים שלנו ואזור הנוחות / נכות?

הרגלים?

אנחנו הרבה יותר קטנים מה-DNA שלנו.

יש מספר מצומצם של דברים שאפשר לשנות, חוסר שביעות רצון ונרגנות אינה אחד מהם. לא תצליחי להפוך אדם לנעים יותר אלא אם כן הבעיה נקודתית.

דברים גדולים אפשר לשנות באמצעות תרופות קטנות, או שלא.....

 

תחזרי אחרי 5 שנים לכל המטופלים שלך ותבחני את התוצאה.

אם למעלה מ-15% מהם עברו שינוי והצליחו לשמר אותו עד כדי השפעה משמעותית על חייהם, עשית עבודה נפלאה.

תבדקי גם לכמה מתוכם המצב הורע, אני לא אהיה מופתע........

צטט: אספרסו כפול 2012-01-01 18:00:56

 

ואת? אני לא מספיק מכיר את היכולות שלך. ככה מהבטן? את יכולה להיות אחלה סרוגייט.

 

לא יודע למה !

אבל משו אומר לי שאם היא הופכת לסרוגייט , לך בא להיות לקוח ראשון שלה 

נכון שימלה ? 

 

 

צטט: צילה שנהר 2012-01-02 16:38:41

ימים יגידו מה יהיה. אבל אני מאמינה שאם אדם מחליט אז הוא יכול: להפסיק לעשן, לאכול בריא, להיות נעים יותר. אנחנו הרבה יותר גדולים מההרגלים שלנו. השאלה היא מי בעל הבית, אנחנו או ההרגלים שלנו ואזור הנוחות / נכות?

 

יפה צילה,

אצל הפולניות בסופו של דבר כוח הרצון מנצח..

השאלה היא מה הן רצות..

צילה, יש משהו כל כך נכון אבל כל כך לא אפשרי באותו זמן...
לדעתי, בודדים אנשים שיכולים לקחת אחריות ולהשתנות באמת...

צריך קודם כל מודעות למי שאתה ומה מניע אותך...להכיר טוב לזהות ולהודות בשריטות של עצמך...אחרי זה צריך להסכים להשתנות ואחרי כל זה להיות מחוייב לתהליך השינוי....

 

נראה לי קשה מאוד עד בלתי אפשרי...במיוחד שהאפשרות ליציאה החוצה מזוגיות כל כך קלה וזמינה...כולם עושים את זה...זה באופנה...הפיתויים גדולים, אין מחוייבות אמיתית (בפרט בפרק ב' למעט במצבים שיש אינטרסים משותפים אחרים - ילדים, או משהו אחר כמו פחד לצאת מהמקום שאתה נמצא וכו'.

 

יש מגוון של שיטות שמנסים לעבוד על שינוי דפוסיםוהרגלים...אנרגטי, תת מודע, מודע, אימונים, ושאר מיני מינים...לדעתי אם יבדקו טוב ההצלחה לאורך זמן נמוכה מאוד...

 

בשורה התחתונה ברגעי קושי אדם חוזר אל מי שהוא במוכר...אולי לומד לספור עד שלוש, אולי קצת מרחיב את שדה האפשרויות אבל בסופו של דבר הלקחת אחריות על מה שאתה מאמין ומרגיש בעייתי מאוד ולא ממש טבעי...

 

זה אומר שאתה חוקר את התת מודע של עצמך...בהנחה והצלחת בכלל להבין את כל הקשרים, זה אומר שיש לך רצון פלדה לשינוי...שרק אתה אחראי, זה גם אומר שאתה מקבל את השני כמו שהוא...אף מילה , אף תלונה, אף ביקורת...אף התבעסות...אתה מקבל כל שיגעון של השני...ואתה מקבל שהוא לא מקבל את שלך...אפשרי ? אולי...סיכוי? אפסי...

 

זה לא אומר שאין מקום לנסות. אצל חלק התהליך יכול לפתוח רגעים של אינטימיות ומעבר לזה בין בני זוג...אבל אם משהו דפוק בבסיס שום דבר בסוף לא עוזר...

שמוליק. אני כל כך מסכימה איתך. בגלל זה חז"ל אמרו - איזהו גיבור? הכובש את יצרו. אנשים עושים הרבה דברים שהם הרסניים להם: החל מעישון, סמים, אלכוהוליזם, אכילה לא בריאה, מערכות יחסים הרסניות בין עם עצמם ובין עם אחרים. הרגלים רעים.... העניין הוא מי בעל הבית? ההרגלים? ההתמכרויות? המוכר? הידוע? או שהבחירה האמיצה והמאוד לא פשוטה לקחת אחריות? זו בחירה שכל אדם עושה עם עצמו ובסופו של דבר קוצר את הפירות, בין אם הם נפלאים ובין אם הם רקובים ובאושים.

צטט: צילה שנהר 2012-01-02 15:39:30

לא שיניתי אותה. היא ראתה את ההשתקפות שלה במראה ששמתי לה ובחרה לשנות. לא כפיתי עליה שום דבר.

 

 

 

צילה היקרה,

 

הרשי לי לתרום לך תובנה שתרם לי אבי המנוח: "טפש וקצר קשה [או אי אפשר] לתקן".

 

זה פועל גם בנקבה, ולהשערתי הפרועה, גם את הלקוחה שלך - אם היא אכן דמות אמיתית ולא פיקציה של המשורר - יהיה קשה לתקן.

צטט: שמואל זילבר 2012-01-02 13:34:57

אני טוענת שאפשר גם אחרת. במקום להטיל על האנשים את האחריות לאושר שלנו, אפשר להחזיר לעצמנו את האחריות הזאת. רק אנחנו אחראים על החיים שלנו, לא הקופאית בסופר, לא הפקידה בבנק, לא ההורים, לא בן / בת הזוג, לא הבוס ולא הילדים.

אני מבטיחה לכם שכאשר תחילו לקחת אחריות על החיים שלכם, תמלאו בעצמכם את הבורות והחללים בנשמות שלכם, כבר לא תצטרכו שהסביבה תשתנה כדי להתאים לכם, לא תצטרכו להאשים אף אחד באומללות ובסבל שלכם, לא תגרמו לאנשים אחרים לברוח מכם כדי לא לחטוף מכם והחיים שלכם ישתנו.

תהפכו מאנשים חסרים ואומללים לאנשים שלמים ושמחים. הסביבה תמשך אליכם כמו מגנט ודברים טובים יתחילו לקרות לכם. תחושת השליטה על החיים שלכם תחזור ולא תהיו תלויים בחסדיהם של אחרים כדי  לקבל כוח ואנרגיה כי הכוח הפנימי שלכם ינבע מכם.

 

היי צילה:))

אם הבנתי אותך נכון..אז:

אדם שלא לוקח אחריות על חייו -הוא אדם חסר ואומלל

אדם שלוקח אחריות על חייו -הוא אדם שלם ושמח...ממגנט ומושך אנשים אחרים...קורים לו דברים טובים

אדם שלוקח אחריות על חייו - מקבל פרס-תחושת שליטה בחייו שכוללת כוח פנימי ואנרגיה לעשייה

 

ואם הבנתי אותך נכון...אז ברשותך...יש לי מספר שאלות

1.מה זה אומר..."לקחת אחריות על החיים"

2.כלפי מי לקחת אחריות?..כלפי עצמי?...כלפי מישהו אחר? 

3.למיטב הבנתי ...ברגע שאדם אומר שהוא לוקח אחריות על משהו...זה אומר שבמקרה של כשל האדם מגלה מוכנות לשלם את המחיר ....מה הכשל ?....מה המחיר ?

4.למה כל כך חשוב לחוש תחושת שליטה?....למה לא לחוש בדיוק ההיפך....מתוך הבנה שלא הכל תלוי בנו...ושאם כל מה שבנינו קרס....ואין לנו תחושת שליטה במה שקורה מסביב....אז זה גם בסדר

 

שמואל,

יכול להיות שבמקרה זה - לקחת אחריות זה כמו לקחת אחריות בפוליטיקה הישראלית: "...לא עשית ודיווחת - כאילו עשית."

ואת המחירים הרי משלמים הפיונים.