הי,
קודם כול צריך לעקוב אחר שובלי הקסם של הפיות ואז הסיפור בונה עצמו לדעת.
הזמן הוא אשלייה וחמקמק כמו המים...
הקצב הוא משהו חיצוני שדורש אמונה בזמן...

נ.ב.
מה זה סז"ק?

הזמן הוא תלוי נפשנו. הוא לא ערך העומד בפני עצמו. אם טוב ומעניין לנו הזמן כענן עף ברוח. אם רע ומשעמם הוא כאבן ריחיים על צווארנו. "כבר עבר כל כך מהר?" "אוף, מתי יעבור לי?" מבדילים בין התגובות ?... אז שתעבור לכם שנה זו בשמחה, אושר ובעניין, ושימרו על בריאותכם, הן הגופנית והן הנפשית. באהבה , רות

סיפור הוא תאור מילולי של תמונות
סיפור הוא תאור מילולי של תנועות
תנועות במרחב ותנועות בזמן
קצב הוא אישי
קצב אישי שמתחבר עם עוד קצב אישי נותנים קצב מחוזק
קצב אישי שלא מתחבר עם עוד קצב אישי נותנים קצב מעורבב
ערבוב מייצר סיפור
הזמן הוא קואן

מהו קואן? למשל, הזמן.

כשמורה מפנה את התלמיד לקואן

הוא נותן לו זמן להרהר בתשובה

לתת לה להדהד בו

לאפשר לכל ההיבטים להתגלות

או שלא

בעידן האינטרנט שלנו אפשר בקלות לגשת ללינק להסבר מיידי:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9F

 

 

 

צילום: אפרת טורג'מן

הסיפור מסתפר בי ודרכי באופן שקשור במרקמו

ריקום דליל או צפוף, מרוכז, מפושט, והתנועה שיש לעשות כדי "לאסוף" אותו מכל מיני הסתעפויות של מידע.

חשה את הזמן מאיץ לבהירות, ונדמם לכהות בכבדותה

וכשזה אותו המקום, בסיפור הרקום, ישנה מיידיות, והמשקל מתרכך לאור.

 

כחלק מהסיפור, איני מהירה או איטית. הכל "בזמן".

בתוך מסגרות מסוימות, אני יכולה להיות, במבט החיצוני, איטית להחריד, או דוממת ואין לי את החיבורים הדרושים לתנועה הבאה הנדרשת

או מהירה מאוד, בו-זמנית, היכן שמתחבר לי נכון. איכשהו זה גם מתחבר לי במשקל.

 

השבוע נזכרתי שכשהייתי ילדה היו לי חלומות שהאיברים שלי ענקיים או קטנים, במיוחד הגפיים, ולא יכולתי להעריך את תחושת המשקל שלהם, שהשתנתה כל הזמן. גם מחוץ לחלום היו כל מיני תחושות גוף מסוג זה, והן התחברו לי בתחושת זמן, אבל זה התמסמס ואיני יודעת להסביר את הקשר.

מצרפת את תגובתה של דיוטימה

http://cafe.themarker.com/user/359931/

 

לילדים ויוצרים, שגם הם ילדים במובן מסוים, ממד הזמן כמעט

לא קיים. אלה גם אלה - אם במשחק ואם ביצירה - נוכחים

ברגע הנתון לפניהם, באותו הווה נצחי.

אין פלא שיש להם בעיה עם אנשים אחרים, עם "הרגילים",

כי הם תמיד מאחרים, או שצריך לדחוק בהם כדי שיגיעו

בזמן ולרוב גם אינם זוכרים מה ביקשו מהם בבוקר... בערב...

לפני שעה או רגע.

לפני השינה, כשאני מספרת להילה סיפור בהמשכים שאנו

ממציאות ומדובבות את הדמויות המתחלפות, מי בכלל

הייתה נותנת דעתה על הזמן, אלמלא הפיהוק שלי או שלה?! ♣

צטט: ישות נצחית 2012-01-02 10:10:07

הי,
קודם כול צריך לעקוב אחר שובלי הקסם של הפיות ואז הסיפור בונה עצמו לדעת.
הזמן הוא אשלייה וחמקמק כמו המים...
הקצב הוא משהו חיצוני שדורש אמונה בזמן...

נ.ב.
מה זה סז"ק?

 

 

ראשי תיבות של סיפור זמן קצב - בצלילים

צטט: ענתנוי 2012-01-02 09:57:01

הזמן הוא זרם החיים. לפעמים הוא זורם, ולפעמים נע במעגלים. לפעמים נשאב במהירות לחור שחור, במערבולת מסוכנת ועוצרת נשימה, ולפעמים הוא סתם נח ומתפזר בסביבה. ואילו הסיפורים שאני מבינה. נמשכים, מתפצלים, משתנים, מסתחררים, כמו תנועה של מים בבריכה. קשה לי להבין רצפים קבועים...

 

 

עוררת בי זיכרון נעים תנועה מים בברכה בשעת לילה (גורדון, ת"א) שעה שמילאו

את הברכה והמים נעו בשפה...

 

תוכלי להרחיב בקשר לרצפים?

שאלות יפות.. מספרת סיפור.. בקולות משתנים, עולים יורדים חלשים חזקים, ותנועות ידיים גם. זמן.. זה משהו שנברא כדי שיהיה איזשהו סדר ותקשורת. קצב.. אוי קצב בלתי סדיר לחלוטין.

יפה לראות כיצד פיה יודעת הכל ורואה.

 

זמן אצלי מגלה לי הופעות והיעלמויות של דברים.

כשהייתי ילדה הייתי נעלמת, לא יודעת לאן ולא יודעת כיצד, אבל כשחזרתי פתאום לתוך גופי ראיתי שיש שינויים,

למשל, השיעור בכתה כבר הסתיים וכולם מתרוצצים בחוץ בהפסקה.

 

כיום, אני עדיין נעלמת למשכי זמן מאוד קצרים כך ששום דבר לא משתנה כלכך מהר.

 

הקצב שלי מאוד משתנה ובכל מקרה הוא איטי איטי ויש מרווחים גדולים בין פעימה לפעימה,

אולי הייתי פעם צב, נראה לי מתאים.

 

לסיפורים אני מאמינה. לכל הסיפורים, גם לאלה שאני ממציאה.

הרבה שנים מקריאה סיפורים - כאילו שומעת אותם, סיפורים של אחרים.

אוהבת לשמוע סיפורים.

 

 

 

 

טאיה

 

זמן

אני משתדל לא להירתם לזמן. לכל דבר יש את המקצב שלו, את הזמן שצריך לתת לו ואת המשקעים שלו. ההתחלקות לרגעים ולתחושות שקצובות בזמן בעצם סוג של מושרשות בתודעה שלי כמשהו שלא נתפש בתוך מימד אלא בתוך חוויה והוויה של אותו הרע

מיכל,

אהבתי את ה-נעלמת,

אני מרשה לעצמי להעלם גם היום

יש לי מעין קונכייה משם אני יכולה לצאת למסעות,

וכל מסע הוא סיפור.

בחיים האמיתיים ששכל כך תלויים בשעון,

תמיד מצאתי עצמי מאוד ממהרת,

והריצה עם ונגד המחוגים מאוד מעייפת.

סיפורים - זה נהדר להיכנס לתוכם ולהרגיש

זה בעצם כמו להעלם באיזשהו מקום אחר

 

צטט: מ.י.כ.ל. 2012-01-02 16:10:11

יפה לראות כיצד פיה יודעת הכל ורואה.

 

זמן אצלי מגלה לי הופעות והיעלמויות של דברים.

כשהייתי ילדה הייתי נעלמת, לא יודעת לאן ולא יודעת כיצד, אבל כשחזרתי פתאום לתוך גופי ראיתי שיש שינויים,

למשל, השיעור בכתה כבר הסתיים וכולם מתרוצצים בחוץ בהפסקה.

 

כיום, אני עדיין נעלמת למשכי זמן מאוד קצרים כך ששום דבר לא משתנה כלכך מהר.

 

הקצב שלי מאוד משתנה ובכל מקרה הוא איטי איטי ויש מרווחים גדולים בין פעימה לפעימה,

אולי הייתי פעם צב, נראה לי מתאים.

 

לסיפורים אני מאמינה. לכל הסיפורים, גם לאלה שאני ממציאה.

הרבה שנים מקריאה סיפורים - כאילו שומעת אותם, סיפורים של אחרים.

אוהבת לשמוע סיפורים.