צטט: Avivit Agam 2012-01-01 21:17:12

נחמד. בדיוק מתאים לסמינריון שאני מעבירה עכשו על מרחבים. ו.. אפשר ל"כבוש" את המרחב המסחרי גם כמו שהסרט הזה מציג:

אכן, במקרים שבסרטון האמנות מנסה לבלוט מעל פני שטח המסחור, בגרנד קניון נראה כאילו היא נכנעה (פרט לישראל רבינוביץ')...

כמובן יש לזה תקדימים כמו קיט הרינג בתחתית של נ"י בתחילת שנות ה-80

וקריס בורדן  בתחילת שנות ה-70, שצלב עצמו על המכונית העממית VW 

והופיע בפרסומות עם וידאו ארט שלו, כחלק ממרחב הצרכני...

אלו הן פעולות אמנותיות חתרניות ומתוחכמות..

תודה אבי על הסקירה.

 לומר את האמת דבריך גרמו לי לחוסר רצון לראות את התערוכה.

בעצם חלל הגלריה הזה נהפך לעוד אפיק פירסום של הקניון!:(

בשביל מה להיכנס לגלריה ולראות צילומים ווידיאו של חלונות ראווה ושלטי פרסום?

 הרי חלונות ראווה,פרסומות במלוא הדרן ,ניתן לראות במרחק נגיעה..

מהסירטון שלך לא ניתן לראות מה מדובר כי הראש שלך כל הזמן מסתיר את המוצגים:)

 האם אתה חלק מהמוצגים בתערוכה?:)

בכל מקרה מאכזב לראות שהאמנות הופכת בתערוכה הזאת לעוד כלי שרת לכח השיווק וההון.

אבי, טוב שנותרו עדיין 2 צדיקים..

"שני יוצאים מהכלל הם ישראל רבינוביץ' וצביקה קנטור, המנסים להימלט מהמלכודת בה נלכדה שם האמנות, הפיכתה למוצר צריכה כשאר המוצרים בקניון"

צטט: אוריתלנ 2012-01-02 12:08:46

תודה אבי על הסקירה.

 לומר את האמת דבריך גרמו לי לחוסר רצון לראות את התערוכה.

בעצם חלל הגלריה הזה נהפך לעוד אפיק פירסום של הקניון!:(

בשביל מה להיכנס לגלריה ולראות צילומים ווידיאו של חלונות ראווה ושלטי פרסום?

 הרי חלונות ראווה,פרסומות במלוא הדרן ,ניתן לראות במרחק נגיעה..

מהסירטון שלך לא ניתן לראות מה מדובר כי הראש שלך כל הזמן מסתיר את המוצגים:)

 האם אתה חלק מהמוצגים בתערוכה?:)

בכל מקרה מאכזב לראות שהאמנות הופכת בתערוכה הזאת לעוד כלי שרת לכח השיווק וההון.

אורית,

על קונפליקט (אמנות, פוליטיקה, ממון, כוח, קפיטליזם, צריכה) זה מדברים בפתיחת התערוכה...

צטט: avimedia 2012-01-02 12:49:04

בשנות השבעים של המאה שעברה האמן Chris Burden ניצל את המרחב המסחרי  תוך  רכישת זמני שידור בטלוויזיה המסחרית של לוס-אנג'לס, בה הקרין קטעי וידאו-ארט בני 10 שניות שיצר. האמנות הוצגה לקבל הצופים, באותה משבצת שידור שלד פרסומות למוצרי צריכה שונים, תוך יצירת זיקה ביו אמנות, מדיה וצרכנות. מאותו הרגע, הצרכנים צרכו אמנות ברצף בלתי פוסק, כפי שצרכו מוצרי צריכה, בידור, חדשות ופרסומות. דוד גורביץ מתאר זאת כך בספרו על הפוסטמודרניזם:"החיים בסוף המאה, בעיקר חיי היום-יום, הופכים על כן לדמיוניים יותר ויותר. התגלות של תשוקות חילוניות, דרמה של קניות, השתקפותה על המסך – מסך הטלוויזיה, מסך המחשב, ה"מסך" של חלון הראווה. תחושת השקיפות והנראות נצחית: בכל מקום אתה יכול לגלם בעת ובעונה אחת גם את תפקיד הצופה וגם את תפקיד השחקן בדרמה של חייך".

 

התערוכה גיאוגרפיה של מקום / א-גיאוגרפיה מוצגת בגלריה החדשה לאמנות עכשווית בגרנד קניון גרנד ART,  אוצרת שירלי משולם, היא התגלמות הרעיון הנ"ל.  אבישי איל יצר פאזל של הדפסי מחשב על בד הכולל פרסומות ושלטי חנויות מרחבי הקניון. רון ישועה יצר מארג דומה באמצעות וידאו-ארט של תכני חנויות הקניון, תוך דגש על מושג הסימולקרה של בודריאר, וקריצה לעבודות הוידאו של נאם ג'ון פאיק המנוח. המיצג של דבורה מורג מחקה עיצוב של חלון ראוה מאחת מחנויות המסוגננות במתחם.

 

יניב ויסה מציג סדרת צילומים גדולים, המתעדים את בניית מנהרות הכרמל שמחוץ לקניון, שהן ערוץ תחבורה מרכזי שבין מטרותיו לנטב ביעילות ומהירות את מסות הקונים אל המקום. שני יוצאים מהכלל הם ישראל רבינוביץ' וצביקה קנטור, המנסים להימלט מהמלכודת בה נלכדה שם האמנות, הפיכתה למוצר צריכה כשאר המוצרים בקניון, שכן הגלריה בה מוצגת התערוכה היא חנות בין שלל החנויות במתחם.

העבודה "כתובת אש" של ישראל רבינוביץ', משדרת "אמנות ענייה" העורגת לערכי העבר החלוציים הישראליים שאינם יותר, מצטטת את שירת אלתרמן, תוך התנזרות מופגנת מהשיק וזוהר המקום, ואפילו התרסה כנגדו. "כתובת אש" היא אובייקט לא סחיר, מתכלה של חבלים שרופים, סימני פיח על הקיר וידיות כלי עבודה צרובים באש.  העבודות של צביקה קנטור שיכות לאקס-טריטוקיה שאינה קשורה דווקא לקניון, אלה לטריטורי אישית אינטימית שאת פשרה קשה לצופה לקודד.

מהנמסר כאן אפשר להנות ולחוות את אווירתה של תערוכה, אבל לצערי לא להתרשם מהעבודות אחת לאחת. והרי מהו יתרונו של הוידיאו על תיאור מילולי, אם לא נתינת אפשרות לחוות ויזואלית  את הנמצא רחוק מאיתנו.

אפשר מטפורית לומר כי אלף נדנודי סלולרי לא ישוו לתמונה אחת.

רות

צטט: rutpal1 2012-01-02 16:23:51

 

מהנמסר כאן אפשר להנות ולחוות את אווירתה של תערוכה, אבל לצערי לא להתרשם מהעבודות אחת לאחת. והרי מהו יתרונו של הוידיאו על תיאור מילולי, אם לא נתינת אפשרות לחוות ויזואלית  את הנמצא רחוק מאיתנו.

אפשר מטפורית לומר כי אלף נדנודי סלולרי לא ישוו לתמונה אחת.

רות

 

רות,

את יודעת שבפתיחה אי אפשר להתרשם לעומק, יש קהל שנדחק ומסתיר את העבודות, אז עוברים לשיחות חולין על אמנות...

יש באינטרנט חומר נוסף על התערוכה...

צטט: אוריתלנ 2012-01-02 12:08:46

מהסירטון שלך לא ניתן לראות מה מדובר כי הראש שלך כל הזמן מסתיר את המוצגים:)

 האם אתה חלק מהמוצגים בתערוכה?:)

בכל מקרה מאכזב לראות שהאמנות הופכת בתערוכה הזאת לעוד כלי שרת לכח השיווק וההון.

בעידן "מות המחבר" ראשו של הצופה הוא זה שעושה את התערוכה...

תחשבי על עצמך, איך את מניידת את ראשך בין עבודות בתערוכה, ניוד זה הוא נותן תוקף למה שמוצג :-0

צטט: אוריתלנ 2012-01-02 12:08:46

תודה אבי על הסקירה.

 לומר את האמת דבריך גרמו לי לחוסר רצון לראות את התערוכה.

בעצם חלל הגלריה הזה נהפך לעוד אפיק פירסום של הקניון!:(

בשביל מה להיכנס לגלריה ולראות צילומים ווידיאו של חלונות ראווה ושלטי פרסום?

 הרי חלונות ראווה,פרסומות במלוא הדרן ,ניתן לראות במרחק נגיעה..

מהסירטון שלך לא ניתן לראות מה מדובר כי הראש שלך כל הזמן מסתיר את המוצגים:)

 האם אתה חלק מהמוצגים בתערוכה?:)

בכל מקרה מאכזב לראות שהאמנות הופכת בתערוכה הזאת לעוד כלי שרת לכח השיווק וההון.

 ---

צודקת

צטט: Avivit Agam 2012-01-02 18:52:45

צטט: אוריתלנ 2012-01-02 12:08:46

תודה אבי על הסקירה.

 לומר את האמת דבריך גרמו לי לחוסר רצון לראות את התערוכה.

בעצם חלל הגלריה הזה נהפך לעוד אפיק פירסום של הקניון!:(

בשביל מה להיכנס לגלריה ולראות צילומים ווידיאו של חלונות ראווה ושלטי פרסום?

 הרי חלונות ראווה,פרסומות במלוא הדרן ,ניתן לראות במרחק נגיעה..

מהסירטון שלך לא ניתן לראות מה מדובר כי הראש שלך כל הזמן מסתיר את המוצגים:)

 האם אתה חלק מהמוצגים בתערוכה?:)

בכל מקרה מאכזב לראות שהאמנות הופכת בתערוכה הזאת לעוד כלי שרת לכח השיווק וההון.

 ---

צודקת

כמובן שזה לא כל כך פשטני, יש כאן מהלך חתרני, מתוחכם "הפוך על הפוך". צבא קנייני גרנד קניון החורשים את החנויות ובולעים את הסחורות של המרחב הקימעונאי, נכנסים ברגל קלה ל"חנות" מוסוות כגלריה בתקווה לזכות בנתח בשר נוסף בשדות הציד הנצחיים של הסחורות, ולפתע הביס נתקע בגרון... "זה לא גברת, זה אדון!...", זה לא מצרך זו אמנות... מה עושים עכשיו?!

אם הקהל לא הולך למוזיאון לראות אמנות, היא מגיעה אליו ברגע שאינו מוכן...