עשיתי לי מנהג.

לצאת מהקונכיה שלי בצפון הקיבוצי.  עטור סבלנות וקצת ברלנטין, אטלס כבישים והיידה לדרך,

צא ופגוש חברים נושנים, שכנים ואיתם גם חרדים, מתנחלים, ערבים, חקלאים מהמושב ועוד ועוד.

אני מופיע כאילו בתמימות, קונה משהו במכולת וקושר שיחה, שואל על המצב והלך הרוח.

תמיד יש מי שעיתו בידו ומוכן לתת הסברים מהשטח, מהפנימיות של הקבוצה.

מקפיד להניח את דעותי בצד ומנסה עד כמה שניתן להיחשף למידע הגולמי שניתן לי ללא פרשנות או תוספות.  תובנות רבות עולות בכל שיחה כזו עד כדי כך שמצאתי עצמי עוצר לא פעם בתחנת אוטובוס חשוכה בדרכי לכביש 6 כדי לסכם כמה משפטי מפתח או רמזים שבין השורות אל מחברת קטנה.

אל המחברת ואל עומקי העקשנות שבמוחי.

והיום, לאחר שבועיים של  מפגשים שהקדשתי לציבור הדתי והחרדי שבין איתמר לבית שמש אני כותב משהו על הדרת הנשים כפי שהיא מצטיירת מזווית ראיה אחרת..

להלן:

הנשים במגזר החרדי חיות ומתנהלות במציאות יומיומית של הפרדה בין גבר לאישה וזו עובדה.

ההפרדה עומקה תלוי במספר גורמים (חלק מהחוזרים בתשובה מגיעים לרמות גבוהות במיוחד), אך ניתן לומר שהיא מוכרת ומקובלת כמעט בכל הרבדים, (וכמובן מבלי להביע את דעותי בשחב זה בענין) והיא מוסכמת על חלק גדול מהנשים במגזר הזה. 

ובניסוח אחר - חלק גדול מהנשים למדו לחיות איתה מתוך פחד.

וישנם מקרים שאישה אינה משלימה עם ההפרדה/הדרה הזו למרות כל הנאמר במקומותיה והיא אכן צפויה ליחס שבין קר לעוין ועד פוגע במלוא מובן המילה.

(אגב, תופעות כעורות כמו משמרות הצניעות {משמרות המהפכה} ראויות בעיני לטיפול הקשוח של החוק)

עד כאן סקירה שמוכרת לכולם.

ומה בכך?

ובכן, יש בכך.

ידוע לכולנו שהציבור החילוני והדתי אינם מסכימים על שורה ארוכה של דברים. לא מסכימים ובכל זאת חיים זה לצד זה ושומרים ככל הניתן על שגרת החיים.

ולפתע אנו מוצאים עצמנו נכנסים אל שטחו של הציבור השני, בודקים, מצלמים, מתעדים, כותבים טורים ועורכים הפגנות.

וכל זה בשם מה?

בשם הזכות או הרצון שלנו לשמור על כבודה של ילדה נרמסת?

נניח.

ומה יעזרו ההפגנות או ההסתערות התקשרותית?

מלכתחילה הציבור החרדי קשוב לרבנים שלו ומעל לכל להלכה. מלכתחילה הציבור החילוני נתפס בעיניו כשונה (שלא להגיד סוטה מדרך הישר), אז מה – אם נבוא לבית שמש להפגין נשנה את פני הדברים?

אם יעלו עשרים סטודנטיות/חכיו"ת לאוטובוס מהדרין וישמעו את המשפט "תעברי בבקשה אחורה" נגרום להם לשנות את דרכם?

שאלות רבות ואמת אחת אין.

ובכותרת רשום – ניצול. ואני הלא הבטחתי פלגנות וביקשתי די! ועצור.

כן, יש הדרה וישנה הפרדה אלא שברוב המוחלט של הזמן אנחנו חיים עם זה ומתעלמים מזה מהסיבה הפשוטה ביותר – זה לא ענייננו.

וכל עוד האיזון הסביר נשמר שם, אז אנחנו במקומות שלנו והם במקומות שלהם.

לא ביקשו מאיתנו לשמור על הסדר והחוק ברחוב החרדי ואין לנו סיבה לעשות זאת, ושלא נשכח, מכעיסה אותנו החילוניים מאוד ההתערבות החרדית באורח החיים שלנו...

ולמה בכל זאת עכשיו ולמה בעניין הזה?

כי זה מה שההנהגה צריכה עכשיו כדי שנריב!

כדי שתהיה לנו עוד סיבה להטיל דופי בשכן ועוד הזדמנות לכתוב עליו את כל המשפטים המחדדים את ההבדל, את השוני,  את האחר.

וככל שלא נדבר עם השכנים שלנו וככל שנסתגר בקהילות ובקבוצות שלנו כך יקל לשלוט עלינו ולהרחיק אותנו מהדברים החשובים באמת.

מה למשל כל כך חשוב?

שחיתות שילטונית, מינויים פוליטיים, נתונים עלובים במדדים עולמיים, הקלות מס למי שיש לו והתנהגות תוקפנית של פקידי מס כלפי מי שאין לו.

אז מגבירים את אש המריבה. ממציאים ביטוי חדש (הדרת נשים) שולחים פוליטקאים לחזית – (בית שמש)

ובעצם עושים הכל כדי לרכז אותנו בצרכי השעה של סדר היום הפוליטי הנהוג כאן – הפרד ומשול.

ואני שואל –

איפה אתם עיתונאים נאורים? איפה אתם כשצריך לקרר את הרוחות?

איפה אתם העורכים שבימים כאלה יכולים להפנות את הזרקור לנושאים אחרים עד יעבור זעם?

אמר לי חבר באחת השיחות –

אני אוהב אותך ואוהב אותך גם כשאני לא מסכים עם עמדותיך.

ואני אומר לכם חברי החרדים המפרידים בין גבר לאישה-

א.  לדעתי האישית אתם טועים בפירוש שאתם נותנים לתורה ושום חוק שבעולם או מדרכה חמש מסלולית לא ימנעו מגבר שרוצה בכך להציץ באישה. מה עוד שנשותיכם לבושות בצנעה מהודרת.

ב.  אני אוהב אתכם גם כשדעותיכם שונות מדעותי, אני אוהב אתכם כי אתם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ומקווה שתמתנו קצת את ההתבטאויות כדי להרגיע את הרוחות.

ולכם מחפשי הצדק,

אם באתם להתעמת עם הציבור החרדי בגלל הדרת הנשים – עזבו את זה. זה לא עניינכם,

אם באתם בגלל שעמוק בלב אתם כועסים על דברים אחרים שקשורים בציבור הזה אז אימרו את זה בצורה גלויה ומכובדת והתנתקו מהעניין המגדרי,

ולכולנו. חשובה הלכידות יותר מהעיקרון ויש מי שעכשיו מדבר על עקרונות כדי להרחקי אותנו מהלכידות זו הפואנטה. ולכן בל נשחק לידיים של מי שרוצה שלא נשים לב לדברים החשובים באמת.

יד רוחצת יד במגעים שבין הון לשלטון כבר אמרתי?