חברים בקהילה (9387)
פורום
יוצאת מן הכלל
| 26/1/12 01:20 |
26
| ||
בדיונים כאן ובשיחות עם חברים אנחנו מנסים לנסח כללים שיעזרו לנו להתנהל בעולם המורכב הזה, ולעיתים – הסוער, המבלבל, המתעתע. כי לכל לכל התנהגות אנושית אפשר למצוא לא מעט הסברים שמבוססים על הרבה יותר השערות. ואני - ככל שלומדת יותר – מגיע למסקנה שהכלל היחידי הוא שאין כאן כללים.. עזרה מישו? איזו תובנה או הנחה שמוכיחה את עצמה שוב ושוב, אותה נוכל להכניס ל"ארגז הכלים" שלנו? (כן קאוצ'רים יקרים, הצלחתם להטמיע את המושג כאן :-)
| |||
| 26/1/12 01:34 |
0
| ||
אינטואיציות..מקשיבה לשלי, ודי בוטחת בהן, אבל הבעיה איתן היא שלפעמים אלה משאלות-לב בתחפושת. ואת רומזת שכדאי ללכת לישון? -- Treat others the same way you'd like to be treated | |||
| 26/1/12 01:39 |
0
| ||
כן לגמרי ואם לא היתה לי עוד עבודה, גם אני בכיף כבר הייתי מתכרבלת לי :))) | |||
| 26/1/12 01:52 |
2
| ||
לו ניתן היה לנסח סט כזה של כללים שתמיד עובד ההתנהגות האנושית היתה דומה במהותה לתגובה של מחשב. ובתור אחד שעובד עם מחשבים כשלושים שנה תאמיני לי שאת לא רוצה בני-אדם 'מתוכנתים' כאלה. -- כדי להגשים חלום צריך להתעורר. | |||
| 26/1/12 06:18 |
9
| ||
אני חושבת שאנחנו בני האדם מחפשים כל הזמן כללים, כי זה נותן לנו תחושה של ביטחון ושליטה, אבל תכלס, אין לנו שליטה, (ואיזה כיף זה לחפור
בדיוק אתמול דיברתי עם חברה על החיים וההתנסויות שלנו כ"חוויה", אנחנו כל הזמן בדינמיקה מול החיים ומול עצמנו, אין חוויה שהיא רק שלילית, בכל חוויה יש את הצד החיובי והצד השלילי, אישית, ואת מכירה אותי לא מעט שנים, אני בוחרת לראות את החיובי, אנחנו תלמידים נצחיים, וכשלוקחים גם את ההתנסות הקשה ביותר כחוויה שום דבר לא כבד מידי, אני מקבלת את כל מה שעברתי, כמה שהייתי צריכה לעבור, וכשיש קבלה יש השלמה ורוגע וזה נותן כוח להמשיך, ברור לי שלבסוף אמות "טפשה" אבל לפחות ניהנתי מהדרך....
היה מקרה אחד בעבר שתמיד עומד מול עיני בעניין השליטה או יותר נכון חוסר השליטה. קמתי בבוקר יום שישי כשאני בטוחה בדיוק מה יהיה הלו"ז שלי, בערב חיכו לנו קבוצה של 20 חברים במסעדה שנקראת "הפרוטה והירח" באזור בנימינה/זיכרון, עצרנו בתחנת דלק של ילו בערך ק"מ לפני, ירדתי מהרכב, נתקעתי במדרכה (זה כי אני מוכשרת חחח), ושברתי את האצבעות של הרגליים, איפה סיימתי את הלילה...לא פרוטה ולא ירח , לעומת זאת ראיתי לא מעט כוכבים
לא שליטה ולא גרביים, אבל לפחות השתעשענו כהוגן בבית החולים, ניצ'בעת לך שצחקתי עד דמעות למרות שכאב לי נורא, כי כל הסיטואציה הייתה כל כך מופרכת בעיני.
אז הכל בסיידר נילוש החיים יפים
-- כדי לגלות איים חדשים של הצלחה, עליך להעז ולאבד קשר עין עם החוף | |||
) ,ומה שיש לנו היא את הבחירה איך לראות את זה, ולכן אני בוחרת להינות מהדרך ומההתנסויות שאני עוברת.
, הגענו לבלינסון כשבן זוגי עושה חראקות עם כסא הגלגלים שבו הסיע אותי כי לא יכולתי לדרוך על הרגל| 26/1/12 07:13 |
5
| ||
בעולם שהוא לעיתים נדמה כחנות צעצועים גדולה, או חנות ממתקים בלתי נגמרת, ההתנהלות מבחינתי, חייבת לעבור דרך הלב ולהיות קשובים לו.
יש המון דברים שאספתי לאורך הדרך, אך אל דאגה לא ארביץ כאן את דרך החיים שלי.. אך בכל זאת, שני דברים חשובים. להינות מהדרך מבלי לפגוע באחר ולא להזיק או לפגוע במרחב הציבורי. ולהשתדל לדייק, כי זה מאוד חשוב. גילוי נאות, לא תמיד מצליח, אך משתדל נורא...
נ.ב תעזבי אותך מקאוצ'רים, אין קיצורי דרך..:)
| |||
| 26/1/12 07:32 |
2
| ||
התרומה שלי לארגז,בניסוח לוקה בחסר מפאת חוסר זמן (מאחרת לעבודה..)זה "סימפטום חבל הטבור". בגלל שזה מסמל בעייני את הקשר בה הידיעה שמהול לנו בדי אן איי... למצוא משהו שמחבר,אפילו משהו אחד..ולהתרכז בו ככל האפשר.כמובן אך ורק אם השאר- לפחות,נסבל. -- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "יוצאת מן הכלל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה