לא ביטלתי את רצוני-אני מביאה ילד מרצון ואהבה. אסור לביא אותם משום סיבה אחרת. לא הייתי "מאבדת אותו" אם לא הייתי מביאה ילד- אלא פשוט לא מתחברת מראש לגבר רוצה הילד, אילו הייתה לי החלטה חד משמעית לא להביא ילד.

מה זה אומר עליך שהכתבה הזאת הקפיצה אותך כל כך?

בעיניי זה כמו שמישהוא יגיד "לא אוהב חתולים"- אז אל תגדל חתול! מה יותר פשוט מזה?

ילדים אכן זקוקים להרבה טיפול ועד גיל מסויים הם רואים את עצמם בלבד. שלב לא קל בהורות. לא מתאים לכולם. זכותה לשנוא אותם. היא לא היחידה. בחול יש מסעדות ומקומות אליהם אסור להכניס ילדים מתחת לגיל מסויים כדי לא להטריד את שאר המבלים. אז כנראה שהיא לא היחידה.

צטט: ברבי שבורה 2012-01-29 11:30:17

לא ביטלתי את רצוני-אני מביאה ילד מרצון ואהבה. אסור לביא אותם משום סיבה אחרת. לא הייתי "מאבדת אותו" אם לא הייתי מביאה ילד- אלא פשוט לא מתחברת מראש לגבר רוצה הילד, אילו הייתה לי החלטה חד משמעית לא להביא ילד.

אני מצטט מה שכתבת בתגובה לעיל  ועל זה התבססתי, ציטוט:  מעולם לא הייתי בקטע של "לעשות ילד"... רצה הגורל שפגשתי בבן זוג שמאוד רצה להיות אב. אז עשיתי את החשבון- שזה או בלי ילד ובלעדיו.או איתו ועם ילד.."

מבולבלת? או שאני התבלבלתי.

מה זה אומר ליך שהכתבה הזאת הקפיצה אותך כל כך? ילדים אכן זקוקים להרבה טיפול ועד גיל מסויים הם רואים את עצמם בלבד. שלב לא קל בהורות. לא מתאים לכולם. זכותה לשנוא אותם. היא לא היחידה. בחול יש מסעדות ומקומות אליהם אסור להכניס ילדים מתחת לגיל מסויים כדי לא להטריד את שאר המבלים. אז כנראה שהיא לא היחידה.

 מה הקשר על איסור להכניס ילדים למסעדה ולא לרצות להיות אמא. את עושה זילות.

צטט: Ezer 2012-01-29 11:42:14

צטט: ברבי שבורה 2012-01-29 11:30:17

לא ביטלתי את רצוני-אני מביאה ילד מרצון ואהבה. אסור לביא אותם משום סיבה אחרת. לא הייתי "מאבדת אותו" אם לא הייתי מביאה ילד- אלא פשוט לא מתחברת מראש לגבר רוצה הילד, אילו הייתה לי החלטה חד משמעית לא להביא ילד.

אני מצטט מה שכתבת בתגובה לעיל  ועל זה התבססתי, ציטוט:  מעולם לא הייתי בקטע של "לעשות ילד"... רצה הגורל שפגשתי בבן זוג שמאוד רצה להיות אב. אז עשיתי את החשבון- שזה או בלי ילד ובלעדיו.או איתו ועם ילד.."

מבולבלת? או שאני התבלבלתי.

הבנת הנקרא, ידידי המזועזע. לא כתבתי שלא רציתי ילד. כתבתי שזה לא היה בראש מעיניי. 

ההחלטה על כם להביא ילד לוותה בהרבה דיונים החלטות בנושא- מה תפקידו של בן זוגי בגידול הילד למשל. לא סתם יש יותר נשים שנרתעות מהבאת ילד מאשר גברים. החברה מצפה מאיתנו לקחת את מלוא האחריות לילדים ולהיות קודם כל אימהות ואחר בני האדם שהיינו עד להולדת הילד. במקרה שלי- הרעיון הזה לא בא בחשבון, הרתיעה מהבאת ילדים נבעה אצלי בעיקר מהמקום הזה. . ילד זה עוד משהוא בחיים. לא המרכז שלהם.  וכמו שכתבתי -לא הייתי שוקלת אפילו להביא ילד עם גבר שלא הייתה מתחייב על שותפות מלאה. לא צריך לחכות לגירושין בשביל הורות שוויונית. 

 מה הקשר על איסור להכניס ילדים למסעדה ולא לרצות להיות אמא. את עושה זילות.

האיסור הזה מראה שכנראה שיש עוד כמה אלפי אנשים שלא מתים על ילדים (ואני מבינה אותם. יש ילדים מקסימים במיוחד. יש בלתי ניסבלים. אי אפשר לאהוב ילדים רק בגלל היותם ילדים.) וכן, באירופה, למשל, להיות אמא זה לא "מאסט" ישנם הרבה זוגות שבוחרים לא להביא ילדים ואף אחד לא תוהה כמוך...לא מביאים "ילד" מביאים "בן אדם". תקופת הילדות היא הקצרה ביותר בחיי האדם. בואו לא נשכח את זה.

 

צטט: ברבי שבורה 2012-01-29 12:23:02

צטט: Ezer 2012-01-29 11:42:14

צטט: ברבי שבורה 2012-01-29 11:30:17

לא ביטלתי את רצוני-אני מביאה ילד מרצון ואהבה. אסור לביא אותם משום סיבה אחרת. לא הייתי "מאבדת אותו" אם לא הייתי מביאה ילד- אלא פשוט לא מתחברת מראש לגבר רוצה הילד, אילו הייתה לי החלטה חד משמעית לא להביא ילד.

אני מצטט מה שכתבת בתגובה לעיל  ועל זה התבססתי, ציטוט:  מעולם לא הייתי בקטע של "לעשות ילד"... רצה הגורל שפגשתי בבן זוג שמאוד רצה להיות אב. אז עשיתי את החשבון- שזה או בלי ילד ובלעדיו.או איתו ועם ילד.."

מבולבלת? או שאני התבלבלתי.

הבנת הנקרא, ידידי המזועזע. לא כתבתי שלא רציתי ילד. כתבתי שזה לא היה בראש מעיניי. 

מעולם לא הייתי בקטע של "לעשות ילד" - זה הבנת הנקרא שלי.

"הזעזוע שלי" הוא מ:  "לא אוהבת ילדים תתבעו אותי!. ... זו עובדה. גורים של חתולים וכלבים אני אוהבת, אבל את הגורים נטולי הפרווה, גורי בני האדם, לא ממש. הם רועשים, יוצאות להם הפרשות מכל עבר, ולא מעניינים אותם צרכים של אנשים אחרים מלבד עצמם.

היא, היא הנותנת.

ההחלטה על כם להביא ילד לוותה בהרבה דיונים החלטות בנושא- מה תפקידו של בן זוגי בגידול הילד למשל. לא סתם יש יותר נשים שנרתעות מהבאת ילד מאשר גברים. החברה מצפה מאיתנו לקחת את מלוא האחריות לילדים ולהיות קודם כל אימהות ואחר בני האדם שהיינו עד להולדת הילד. במקרה שלי- הרעיון הזה לא בא בחשבון, הרתיעה מהבאת ילדים נבעה אצלי בעיקר מהמקום הזה. . ילד זה עוד משהוא בחיים. לא המרכז שלהם.  וכמו שכתבתי -לא הייתי שוקלת אפילו להביא ילד עם גבר שלא הייתה מתחייב על שותפות מלאה. לא צריך לחכות לגירושין בשביל הורות שוויונית. 

 מה הקשר על איסור להכניס ילדים למסעדה ולא לרצות להיות אמא. את עושה זילות.

האיסור הזה מראה שכנראה שיש עוד כמה אלפי אנשים שלא מתים על ילדים (ואני מבינה אותם. יש ילדים מקסימים במיוחד. יש בלתי ניסבלים. אי אפשר לאהוב ילדים רק בגלל היותם ילדים.) וכן, באירופה, למשל, להיות אמא זה לא "מאסט" ישנם הרבה זוגות שבוחרים לא להביא ילדים ואף אחד לא תוהה כמוך...לא מביאים "ילד" מביאים "בן אדם". תקופת הילדות היא הקצרה ביותר בחיי האדם. בואו לא נשכח את זה.

זה לא בגלל שהם לא מתים על ילדים זה בגלל שחיפשו מקום שקט ובגלל זה יצאו מן הבית. גם אני היו לי זמנים שרציתי שקט מרעש של כל מיני וגם ילדים.

 

לי באופן אישי בדרך כלל אין כל כך חיבור עם ילדים אחרים פרט לילדות שלי אם כי אני מסתדר לא רע בכלל עם בני נוער כי אני פשוט מעדיף את הילדים בגיל קצת יותר מבוגר ותינוקות בכלל נראים לי כמו חייזרים קטנים(כן,כך הסתכלתי גם על הילדות שלי כשהן נולדו).

אבל כל הדיבורים האלה של "אני לא אוהב ילדים" לדעתי ברוב המקרים מתאדים אחרי שאדם חווה את ההורות שלו בגוף ראשון כי יש משהו בקשר הזה בין הורה וילד שהוא מדהים יותר מכל חוויה אחרת שאפשר לחוות.

אני לא חושב שאפשר להסביר את המשהו הזו.

רגע אחד אני צועק ומאיים על הקטנטונת שלי כי היא בשום אופן לא מוכן להזיז את התחת מהמיטה כשצריך לקום בבוקר לבית הספר ו5 דקות אחר כך אני מסתכל עליה ורק רוצה לחבק אותה.

אז להגיד שלא צודק מי שאומר שלא קל להתנהל מול ילדים?!

הוא צודק במיליון אחוז!!!!

אבל החיבור הזה שאנחנו יוצרים עם הילדים שלנו שווה הרבה יותר ממיליון...הוא שווה הכל וכל קושי מתגמד מול זה.

כמו שאמרתי זה לא משהו שאפשר להסביר וזה לא משהו שמי שאין לו ילדים יוכל אי פעם להבין.

זה משהו שמוכרחים לחוות ממקור ראשון.

האהבה שלנו לילדינו זוהי האהבה האמיתית ואני מאחל לעצמי שיום אחד תהיה לי בת זוג שאצליח לאהוב אותה במידה כזו שתהיה לפחות קרובה לאהבה שיש לי לבנות שלי!

צטט: שפנדוזה מרדימון 2012-01-30 13:21:38

לי באופן אישי בדרך כלל אין כל כך חיבור עם ילדים אחרים פרט לילדות שלי אם כי אני מסתדר לא רע בכלל עם בני נוער כי אני פשוט מעדיף את הילדים בגיל קצת יותר מבוגר ותינוקות בכלל נראים לי כמו חייזרים קטנים(כן,כך הסתכלתי גם על הילדות שלי כשהן נולדו).

 

אבל כל הדיבורים האלה של "אני לא אוהב ילדים" לדעתי ברוב המקרים מתאדים אחרי שאדם חווה את ההורות שלו בגוף ראשון כי יש משהו בקשר הזה בין הורה וילד שהוא מדהים יותר מכל חוויה אחרת שאפשר לחוות.

 אני לא חושב שאפשר להסביר את המשהו הזו.

 רגע אחד אני צועק ומאיים על הקטנטונת שלי כי היא בשום אופן לא מוכן להזיז את התחת מהמיטה כשצריך לקום בבוקר לבית הספר ו5 דקות אחר כך אני מסתכל עליה ורק רוצה לחבק אותה.

 אז להגיד שלא צודק מי שאומר שלא קל להתנהל מול ילדים?!

 הוא צודק במיליון אחוז!!!!

 אבל החיבור הזה שאנחנו יוצרים עם הילדים שלנו שווה הרבה יותר ממיליון...הוא שווה הכל וכל קושי מתגמד מול זה.

 כמו שאמרתי זה לא משהו שאפשר להסביר וזה לא משהו שמי שאין לו ילדים יוכל אי פעם להבין.

להיות הורה זה לא מקצוע שנלמד אלא משהו שנרכש עם השנים והאינסטינקט הקיים אצל כולנו. זה נכון שיש כאלה שלא ידעו מה זה לחוות הורות ולא יודעים מה זה יחס למישהו שהוא עצמך ובשרך.  

 

צטט: Ezer 2012-01-27 21:23:53

צטט: סיגלית א. 2012-01-27 20:48:31

צטט: הורות וזוגיות 2012-01-27 20:43:20

היא מדברת מתוך עצלות כאשר יהיה לה תינוק דעתה תשתנה זה דומה לנשים צעירות שניכנסות להריון ומפילות מתוך בורות וחוסר אחריות לאחר שכן מביאות ילד הן מצטערות שהפילו כאשר נכנסו להריון לפני הבאת הילד הנוכחי

 

תגובה כל כך מתנשאת מזמן לא קראתי

 

למיטב ידיעתי, כמה הוא צודק וכל כך נכון. למה אדם המצביע על עובדות נכונות, מקרים אמיתיים, הוא מתנשא?

 

טול קורה מבין עיניך.

גם אתה קופץ מעורך ומנהל פה דיון ארוך טווח על כוונותיה של מישהי שאף אחד פה לא באמת מכיר - שלא רוצה ילדים או לפחות אומרת שהיא לא רוצה - כי דעותיה או עמדותיה לא נראות לך.

{מי שמך להחליט שהיא לא יודעת מה שהיא רוצה? שנסיונך עדיף על שלה? שהיא בהכרח תצטער? [חסרים הורים שקשריהם עם ילדיהם מאמללים אותם?]}

למה ההסתייגות שלך מההחלטות שלה יותר במקום מההסתייגות של סיגלית ושל כל הנשים שככבו אותה בעניין תגובתו של זה שקורא לעצמו הורות וזוגיות?

למקרא ומניסיון של הרבה נשות ואנשי קריירה, בימה וכאלה שלדעתם הנחרצת - ילדים זה הפרעה בחיים. אולם, לאחר שנולד להם ילד הם שכחו את הדעה הנחרצת הקודמת שלהם וראו כמה שהילד ממלא את חייהם ועושה אותם מאושרים...

צטט: דיגיטלית 2012-07-20 10:27:27

שמעתי השבוע משתי נשים שונות דעה זו. שתיהן בשנות השלושים. אחת עם תואר שני, מרצה ברחבי הארץ, עוסקת בתחום האקדמי אותו למדה. השניה, מוכרת בחנות בגדים, עם עברית רהוטה ודעה נחרצת ממש. נכון שהמילים שאמרו היו אותן מילים בדיוק. אצל שתיהן הרגשתי באוויר.... מין פחד... איזה מין אמא אני אהיה? אני מספיק אחראית להיות אמא? מה יש לי להציע לילד? איך בכלל אפשר לקחת כזו אחריות?! ואני... שרוב חיי למדתי ועוד לא "גמרתי ללמוד", יש והיתה לי קריירה די מרשימה בכלל ובעיקר בתור אמא לשלושה (!) שכבר לא צריך לגדל אותם, שיש מאחורי רשימת הישגים גם בחיי העבודה וגם בתחומים אחרים... ממש לא מבוטלת אומרת... שאם יש משהו שבמבט אחורה לא הייתי מוותרת עליו לרגע - זה שלושת ילדי.

זו בדיוק הנקודה שהשתיים שדיברת איתן טרם התנסו בחוויה ההורית - והן מדברות ממקום של עיקרון תאורטי או פחד [לדבריך].

זה רק מילולית דיון באותו עניין.

...נושם, אני חבוק בזרועותייך
אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי, אך אין לי מנוחה.

ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים.