צטט: יורם ליכטנשטיין 2012-02-05 12:24:20

שאלה מאוד מעניינת. כללי הלשכה אוסרים על חלוקת שכר טרחה בין עו"ד לבין מי שאינו עו"ד, ולכןנהוג לומר שאסור לעורך דין לשלם עמלות על העברת תיקים למישהו שאינו עו"ד. אבל במצב כזה, עורך הדין לא מעביר חלק מהשכר כי הוא משלם מחיר על הליד בין אם הניב הכנסות ובין אם לא. לכן, בלי לבדוק את זה יותר לעומק, נשמע לי משהו אפור. אני הייתי ממליץ לבדוק קצת יותר לעומק ולקחת בחשבון שכשמדובר במשהו אפור, ההחלטה יכולה להיות מאוד מושפעת מנסיבות כל מקרה לגופן.

תודה רבה יורם אתה צדיק בסדום :)

כעת נשאלת השאלה אם מותר או אסור?

הרי כמו שאתה יודע המצב בשוק עורכי הדין הוא על הפנים ורק המשרדים הגדולים הם מרוויחים אבל מה קורה

עם עורכי דין שהם בעלי משרד קטן מישהו צריך גם לדאוג להם לפרנסה, השאלה היא אם כללי האתיקה

מאפשרים לעורך דין לרכוש לידים או שהם אוסרים, מהלשכה יש פרוצדורה שלמה כדי לקבל תשובות לכן

פניתי לדה מרקר, ואם בעורכי דין עסקינן האם גם לרופאים ומטפלים לקנות לידים? או אפילו לרואי חשבון שגם להם

יש כללי אתיקה ברורים

צטט: עו"ד עוז חיים 2012-02-08 10:09:15

שלום ברק, צריך לזכור שהמטרה של כללי האתיקה היא בסופו של דבר לשמור על כבוד המקצוע. בכל הכבוד הראוי, אינני חושב שהפניית ליד ל-10 או ל-5 עורכי דין שיתחרו על הפונה מכבדת את המקצוע. זהו מצב מסוכן למקצוע עריכת הדין וקשה לי להאמין שיש ועדת אתיקה כלשהי שתאשר דבר שכזה. ייתכן ותשובתי תשנה אילו הליד יינתן באופן ייחודי לעורך הדין והוא לא יצטרך להתחרות עם עוד 10.

עוד צדיק עו"ד עוז תודה על תשובתך.

אוקי במידה והליד מגיע אל עורך דין אחד מה שלא מבייש או מוזיל את המקצוע

האם זה קביל מבחינת האתיקה המקצועית לאפשר זאת?

קח לדוגמא פורטל עורכי דין לאיסוף לידים מקדמים אותו ולאחר מכן

מוכרים את הליד לעורך דין אחד שעובדים מולו האם זה כן אפשרי?

צטט: עו"ד עוז חיים 2012-02-08 10:09:15

שלום ברק, צריך לזכור שהמטרה של כללי האתיקה היא בסופו של דבר לשמור על כבוד המקצוע. בכל הכבוד הראוי, אינני חושב שהפניית ליד ל-10 או ל-5 עורכי דין שיתחרו על הפונה מכבדת את המקצוע. זהו מצב מסוכן למקצוע עריכת הדין וקשה לי להאמין שיש ועדת אתיקה כלשהי שתאשר דבר שכזה. ייתכן ותשובתי תשנה אילו הליד יינתן באופן ייחודי לעורך הדין והוא לא יצטרך להתחרות עם עוד 10.

בוא ניקח דוגמא שונה - הלקוח עובר בין כמה משרדים ומבקש הצעת מחיר לטיפול בענינו - ובוחר מתוך ההצעות שהוצאו לו.

האם גם אז היית רואה במתן הצעות המחיר מצד כל אחד ואחד מהמשרדים - פגיעה בכבוד המקצוע?

[1. כשהם יודעים יש עוד משרדים שנשאלו; 2. כשהם לא מודעים לזה שהלקוח עורך מחקר השוואתי כזה]

מה ההבדל המהותי - אם יש הבדל כזה - שאתה רואה בין שתי הסיטואציות [למעט כיתות הרגליים]?

ראשית, העבודה של עורכי דין היא כזו שקשה מאוד לכמת אותה מראש על בסיס פניה כללית של לקוח, מבלי לשבת עם הלקוח ולהבין היטב את היקף העבודה הנדרש.

שנית, האתר הוא מתווך בין הלקוח לעורך הדין, ולטעמי הוא משמש כזרוע הארוכה של עורכי הדין, ומכאן שכל פרסום שלו לשכנע לקוחות לפרט את בעיותיהם ולקבל הצעות מחיר עולה כדי שותפות (אסורה) של עורך הדין בשידול הלקוח.

ברק שאלה מעניינת! כבעל חברה שעוסקת בטלמיטינג - שיווק טלפוני של עסקים היו ויש לי לקוחות שהנם משרדי עורכי דין שהתלבטו בעניין זה, כמובן בהיבט מעט שונה: פנייה טלפונית על-ידי חברתי בשמם ליצירת שיתופי פעולה עסקיים רלוונטיים. "למזלי" ולמזלם, מבחינה אתית זה מותר: יצירת פגישה בין עו"ד לענייני משפחה עם חוקרים פרטיים, יועצים זוגיים וכו. דוגמא נוספת: עו"ד לגביית חובות המודיעה על פתיחת מחלקה או סניף באיזור גיאוגרפי מסוים-מותר ותקין ע"פ סעיף בתקנון. אני יכול להרחיב בעניין זה, אם כאן, או בפנייה ישירה אלי. בהצלחה!