אלהים ישמור:

1. ביהמ"ש מצא שדבריה היו אמת [ולמעשה אם קוראים את פס"ד של סולברג הוא לא חלק על העובדו תשהציגה אלא על המסקנות האופרטיביות שהיה צריך או אפשר להוציא מהן, ועל כן היא היתה אמורה לעמוד גם אצל סולברג בהגנות סעיף 14] - ואין חולק על האינטרס הציבורי שיש בפרסום מסוג זה - ואתה טוען ללשון הרע?

2. לאחר שנמצא שהיא עומדת בהגנות סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע - למה מצא ביהמ"ש צורך להזקק גם למעמדו של העיתונאי המצוי בסעיף 15?

אין זאת אלא כי רצה להבטיח ברגע האחרון שזה עוד אפשרי כנראה את חופש העיתונות - בטרם יהיה מאוחר מדי גם לקביעת ההלכה הזו בארצנו המתקרנפת והולכת כ- ביחוד כשמדובר בגרימת רע למישהו ערבי.

pbhga נו, באמת

סרן ר' זוכה לחלוטין מכל אשמה בבית הדין הצבאי

וגם שופטי העליון אינם קובעים ש"דבריה של דיין הם אמת", כפי שאת טוענת

אלא בדיוק את ההיפך, הם קובעים מפורשות, שחלק מקביעותיה של דיין הופרכו בעליל.

אבל מה משנות העובדות, ומה משנה האמת,

כשאפשר להסתפק מהיום ב"עובדה לשעתה" וב"אמת לשעתה"?

כדי לייצר רייטינג צריך לייצר פרובוקציה, הגב' דיין מכירה את הנוסחה הזו.

מה שעצוב זה שאותו אינדיבדואל שנפגע מהפרובוקציה, הוא לא חשוב, הוא שולי

התוכנית עשתה את שלה והביאה לגב' את הרייטינג שבו חפצה

אז מה אם בדרך היא דרסה איזה בחור "לא משמעותי"?

  

אני בטוחה שהגב' הופתעה שהאייטם פתאום מדבר ואף מעז להתלונן על שנרמסו זכויותיו הבסיסיות.

 

 

עיתונות אינה גוף שיפוטי.

בית המשפט העליון מצא שהתוכנית שיקפה היטב את המציאות שהייתה ידועה באותה העת.

בין השאר נמצא שאילנה דיין צינזרה הפללות לא ראויות ונתנה לא מעט מחמאות לנאשם.

הפרומו לתוכנית היה שגוי ולא שיקף כראוי את הנאמר בתוכנית עצמה.

בקיצור - עיתונאות במיטבה.

האם היית כותב את את מה שכתבת, אילו במקום מר ר' (בשבילי אינו סרן), הקצין המעורב הוא מישיבת הסדר?

 

וסוגיה שניה היא, כיצד ניתן לפגוע בשמו של מישהו שכלל לא ידוע מיהו, לא שמו ולא פרצופו?

זכה מההפקר, לדעתי כמובן.

צטט: גיא משיח 2012-02-09 10:16:41

pbhga נו, באמת

סרן ר' זוכה לחלוטין מכל אשמה בבית הדין הצבעי

וגם שופטי העליון אינם קובעים ש"דבריה של דיין הם אמת", כפי שאת טוענת

אלא בדיוק את ההיפך, הם קובעים מפורשות, שחלק מקביעותיה של דיין הופרכו בעליל.

אבל מה משנות העובדות, ומה משנה האמת,

כשאפשר להסתפק מהיום ב"עובדה לשעתה" וב"אמת לשעתה"?

 

 

 

אם תקרא שוב את פסק הדין של סולברג במחוזי - תראה שהוא הצהיר בעצמו כעובדה - על כל העובדות שדיין הצהירה עליהן.

ההבדל הוא שהוא חשב שהיה מוצדק לירות בילדה המתקרבת למוצב צה"ל מחשש שהיא מחבלת - [ולכן קרא לפרסום של דיין לשון הרע למרות שהתקיימה בו הגנת אמת דיברתי], ואילנה דיין ראתה יותר את הדגש על היריה על הילדה כילדה שחוזרת לתומה מבית הספר.

אפילו וידוא היריה המפורסם שר' רגש בגללו נקבע על ידי סולברג כדבר שהיה בפועל - אך הוצדק על ידו.

 כל זה משאיר את אילנה דיין במשבצת של דיווח אמת - כבר בשלב המחוזי ] ופסה"ד שם היה מוטעה ומוטה.

על פסה"ד שהמערכת הצבאית ניפקה לעצמה - אין לי מה להגיד . לא קראתי אותו , וזו לא תהיה פעם ראשונה שדובר צה"ל מכחיש עובדות לא נוחות לו [למעשה גונב לאזני ממקורות האמינים עלי, שהיכולת הזו היא חלק מתכונות האישיות המבוקשות העת המיונים ליחידה ההיא].

זה לא ממש מרשים אותי יותר. 

גם בעניין החייל שמת לאחר שהושאר בבסיס הנח"ל בהשגחת חובשת כמה ימים לפני שהובהל באיחור לבית החולים, והשני שניצל בנס מדלקת קרום המח - הצבא מצא לעצמו שהוא בסדר. בסוף הרי הביאו אותם לרופא, לא?

 

החלק הטוב של הפרשה הוא שהרבה מאד אנשים מתנגדים לעצם התאור של חייל ישראלי יורה בילדה פלסטינאית - עד שהם מכחישים את עצם העובדה [שהתקיימה גם לדעת השופט סולברג] או מוצאים לה הסברים והצדקות במצב במוצב או באזור - כדי לפתור לעצמם את הדיסוננס הקוגניטיבי הפנימי שנוצר לרגל המאורע העובדתי לבין התפיסה העצמית שלהם את עצמם ואת הצבא שלנו [ברמת ההצהרה].

טוב שיש עוד דיסוננס קוגניטיבי.

טוב שרואים עוד בתאור מעשה כזה פוטנציאל של לשון הרע ולא מעשה גבורה.

למה להתפלסף , ולהרחיק לכת? מוישה יענקל יכתוב מחר (ואולי כבר היום), ששופטי הבג"ץ עושים יד אחת עם עוכרי ישראל, ומספיק שיוכל להשען על הלכה זו.

צטט: שלמיל 2012-02-09 22:43:08

למה להתפלסף , ולהרחיק לכת? מוישה יענקל יכתוב מחר (ואולי כבר היום), ששופטי הבג"ץ עושים יד אחת עם עוכרי ישראל, ומספיק שיוכל להשען על הלכה זו.

 

 

 

 

בשביל שה"וויץ" הזה גם יעמוד מבחינה לוגית, תצטרך למצא בית משפט שיסבור שהטענה שנכתבה היא טענת אמת.

נראה לי שיהיה לך קשה - גם אם ימלאו את בתיהמ"ש בשופטים מבית מדרשם של אלקין ורותם.

pbhba קראת בכלל את פסק הדין בעליון?

אלה הן  העובדות שאינן שנויות במחלוקת - מפיו של השופט העליון אליעזר ריבלין -  - ואחרי שתקראי את הפתיח - תגידי את - בכנות, ביושר ובאמת - האם  מדובר כאן בקצין שנהנה קצין שנהנה לירות בילדות קטנות, או בקצין שפשוט ביקש להגן על חייליו מפני מפגע מתאבד?

כך קובע המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין בפתח פסק הדין:

"...פיגועים ומתקפות טרור היו דבר שבשגרה באזור, באותה העת, במוצב גירית ובמוצבים הסמוכים. כשבועיים לפני האירוע חדר מחבל לאחד המוצבים הסמוכים והרג קצין ושני חיילים. התרעות מודיעיניות התריעו על כוונות מחבלים לערוך פיגוע דומה גם במוצב גירית.

על כן, בתקופה שלפני האירוע ובמהלכו היו חיילי המוצב מצויים במצב של כוננות. רמת הכוננות הגבוהה התבטאה גם בכך שחיילי המוצב ישנו בחדר האוכל הממוגן ולא בחדרי המגורים הרגילים, מחשש לחייהם. 

סרן ר' שירת אז כמפקד הפלוגה המסייעת בגדוד שקד של חטיבת גבעתי, היא הפלוגה שאיישה באותה עת את המוצב. הוא נכנס לתפקיד זה כחודשיים לפני האירוע. בליל האירוע ישן סרן ר' בג'יפ כדי להיות מוכן יותר להגיב לאירוע בטחוני.

בבוקר יום ה-5.10.2004. נראתה דמות חשודה בסמוך למוצב. בדיעבד נודע כי הייתה זו אימאן אל-האמס, תושבת רפיח בת שלוש עשרה שנים ועשרה חודשים (להלן: המנוחה). אל-האמס נצפתה לראשונה בסמוך לשער רחבת הרק"ם של המוצב (רחבה הסמוכה לשער המוצב, חיצונית לו, בה מתבצעים טיפולים בכלי רכב משוריינים). החיילים שהיו אמורים לאייש את עמדות התצפית של המוצב לא מילאו את תפקידם, ולכן זוהתה אל-האמס בשלב מאוחר, כשהיא כבר קרובה מאוד לשער המוצב. כאשר שמעו חיילי הפלוגה על זיהוי הדמות החשודה, סברו הם כי מתרחש האירוע הביטחוני שמפניו הוזהרו. החיילים אשר שמרו בשער המוצב פתחו בירי לעברה, אזעקת חירום הופעלה במוצב, ומערכת הכריזה השמיעה קריאה של "מחבל במוצב". במקביל, העיר החובש הפלוגתי את סרן ר' בקריאה דומה. מיד לאחר מכן רץ סרן ר' אל עבר שער המוצב.

בזמן זה השליכה המנוחה תיק שחור בסמוך לסוללה והחלה לרוץ לכיוון מזרח. המנוחה נפגעה מן הירי שנורה לעברה, ונשכבה מאחורי תלולית חול שהסתירה אותה מעיניהם של חיילי המוצב. סרן ר' עשה את דרכו בריצה לכיוונה, יחד עם הקשר שלו ועם שני קצינים נוספים. או אז הודיע החייל שישב בעת"ף (עמדת התצפית הממוקמת על מגדל גבוה בסמוך לשער המוצב), כי מדובר ב"ילדה בת עשר בערך". הדיווח לא הגיע לאוזניו של סרן ר', שלא האזין לקשר. 5. בשלב זה לא ידע סרן ר' אם המנוחה נהרגה מן הפגיעה. הוא הודיע בקשר כי "אני ועוד גפרור מתקרבים עוד יותר קדימה, לוודא את ההריגה". ביחד עם קשר הפלוגה התקרב סרן ר' אל המקום בו הייתה המנוחה. הוא התקרב לעברה וירה שני כדורים ממרחק קצר כדי "לנטרל" את הסכנה הנובעת ממנה, ושב לאחור. לאחר מספר רגעים חזר על עקבותיו וירה צרור לעבר המרחב שממזרח למקום שבו שכבה המנוחה. אחר כך חזרו סרן ר' והקשר אל הסוללה. ר' זיהה את התיק שאותו השליכה המנוחה, וירה לעברו כדי לנסות להפעיל את חומרי הנפץ למקרה שהתיק מכיל כאלה. התיק לא התפוצץ, לכן הורה סרן ר' להוציא דחפור ממוגן שיקבור את התיק בחולות. במקביל, צלף שהיה ברפיח ירה כדור אל עבר אחד הלוחמים שהיה בסמוך לסרן ר'.

 לאחר מכן עדכן סרן ר' את החמ"ל ואת העמדות בקשר, במילים אלה: "קבל תמונת מצב. שים לב, אחרי זיהוי של הדמות שהגיעה מכיוון רחבת הרק"ם. הדמות הזאת הגיעה עד הסוללה של רחבת הרק"ם שנמצאת למטה. הגיעה לסוללה המערבית, עצרה, שינתה כיוון תנועה לכיוון דרום שזה לכיוון המגן. הגיעה לפתחה בסוללה שנמצאת מול אחד א' ואחד ב'... הונח שם התיק והיא רצה וחזרה לכיוון מזרח. תוך כדי היציאה שלנו מהמגן ביצענו אש. נשכבנו על הסוללה ברק"ם, ביצענו אש והרגנו אותה. אני מעריך שמדובר בנערה בין 15 ל-18. לא יכול להגיד לך בדיוק כמה. 15-18. לא בטוח שזו בחורה, לא בטוח, יש לה, לבשה מכנסיים ג'ינס וגופייה, חולצה. כמו כן היתה עם כאפייה על הראש...". הדובר בחמ"ל המוצב שאל אז "מה עם התיק? עדיין בנקודה? יש חשש למתנה?" סרן ר' המשיך והשיב: "התיק בנקודה, היא התרחקה 15 קצרים, אני, אני גם וידאתי את ההריגה. התיק בינתיים פה נמצא, נמתין ונשמור עליו בנקודה חמה, עד שיגיעו מקצוענים, עבור... כאן קודקוד, צריך לחדד את זה לכולם. תחנות ספרד קודקוד. יכולים להגיע עד הרחבה, יכול להיות שגם היה מתוכנן אירוע משיכה. יכול להיות שנשלחה עם תיק. יכול להיות שהיתה לה חגורת נפץ על הגוף שלה, ...

--

גיא - הטענה להנאה מההריגה היא טענתך שלך.

אף אחד- כולל לא אילנה דיין - לא טען שהקצין נהנה.

היה שם רצף של פעולות עם יותר טעות או פחות טעות - שבו נהרגה ילדה שנראתה בין 10 ל18 - לפי ראות עיני המשתתפים השונים. והיה גם וידוא הריגה - בקשת או שלא בקשת.

גם סולברג [ שלא הרחיק לכת לגיל 18 ]- קבע שאכן היתה שם הריגה ווידוא הריגה.

 

לא אילנה דיין ירתה. היא רק הביאה את הסיפור שגורם לך לאי נוחות פנימית.

כאשר התקשורת צריכה לצטט אמת שאינה נוחה לה תמיד האמת הזו מתנדפת, זו חולשתה וזו ההוכחה שהתקשורת הישראלית אינה בוגרת דייה. הצטוטים שהבאת מפסק הדין בעליון הם חרפה לדיין. ואין כאן כול זיכוי מהוצאת דיבה רק פורמלית טענה שדיין לכאורה אולי בדוחק ניתן לקבוע לא פעלה בזדון על דברי השקר שפרסמה.