רוב חברי הקהילת לבד. אין בת זוג או בן זוג קבוע הגיע הזמן להעלות רעיונות לשיפור ולשינוי המצב איזה רעיונות יש לכל אחד על מנת שנוכל להכיר מעבר להכרות וירטואלית, לדוגמא:

 מפגשים קבועים כל שישבת מפגש בבית קפה הליכה משותפת ועוד

צטט: Esthetician 2012-02-13 19:27:02

רכיבת אופניים לאורך הדנובה...

יפה בחירה חכמה רואים שיש לך ניסיון בטיולים הייתי בהונגריה ואוסטריה בשנת 1988 כשהונגריה היתה מדינה קומוניסטית מרחבים של שדות של תותים אגם דנובה  בחורות יפות. ואוכל מצויין.

מעניין שהזכרתם הונגריה , אנשים סופר רומנטיים... כך התרשמתי משהייה בארץ הזו

הקהילה מאוד מגובשת ובמציאות כולנו באינטרקציה מתמדת אחד עם השני כל הזמן, רק שאתה בחרת להיות רק ווירטואלי ולכן אתה לא בעניינים, אבל יוזמה ברוכה לשכלעצמה.

מאחלת לך יום אהבה שמח

אורלי

צטט: מינואט 2012-02-14 07:39:03

הקהילה מאוד מגובשת ובמציאות כולנו באינטרקציה מתמדת אחד עם השני כל הזמן, רק שאתה בחרת להיות רק ווירטואלי ולכן אתה לא בעניינים, אבל יוזמה ברוכה לשכלעצמה.

מאחלת לך יום אהבה שמח

אורלי

אורלי יקירתי

תודה על הערה והאיחולים

 עיקרונית את צודקת לא הייתי אפילו פעם אחת באירועים של הקהילה

אבל אלו ארועים פעם בכמה חודשים אני מתכוון כל יום שישי או שבת כאשר כולם פנויים

איחולי אהבה לכל הקהילה ולכל בית ישראל

איתמר

ברמת העקרון אתה כמובן צודק וכמה שיותר מפגשים זה מבורך וזה גם מאפשר למי שמפספס מפגש מסוים להגיע למפגש אחר בפעם האחרת.

אבל אני חושב שמעבר לרעיון צריך לעשות פה עבודה של ארגון כדי להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל וזה בדרך כלל השלב שכל מציעי הרעיונות הטובים נתקעים כי ארגון דורש לוגיסטיקה ופרסום ולהתעסק במי מביא מה ושמקום המפגש הוא בסדר וכד'

רובנו לא אוהבים את ההתעסקות הזו ולכן אין פלא שיש מעט מפגשים ותמיד בניצוחם של חני ואייל(הזדמנות נוספת להצדיע לשני האנשים האלה על הנחישות וההתמדה לארגן עוד ועוד מפגשים למרות שכמעט תמיד 90 אחוז מהנטל נופל רק עליהם).

מצד שני דווקא בקהילה יחסית מגובשת(אני לא מסכים עם אורלי שהקהילה מאוד מגובשת כי במעט המפגשים שהייתי יותר קיבלתי תחושה של כמה קבוצות קטנות מגובשות והרבה הרבה יחידים לחלוטין לא מגובשים אבל שבהחלט מנסים להשתלב) יש חשיבות גדולה למי שמארגן את המפגש כי כשאדם וירטואלי לחלוטין יוזם מפגש אז אנשים מראש יהיו חשדנים וגם ההענות תהיה נמוכה יותר ולעומת זאת כשיש קבלות אז אנשים באים כי יודעים שמספיק שחני הודיעה שיש מפגש אז הוא גם יתקיים.

מצד שלישי אני בטוח שכל אחד פה בקהילה אם יהיה נחוש מספיק לארגן מפגשים ולא יוותר גם אם במפגש הראשון או השני יבואו פחות(מה לעשות אנשים תמיד חשדניים בהתחלה עד שמכירים) יצליח בסופו לקדם את הנושא הזה.

 ואני כן מסכים איתך שיש מקום ליותר מפגשים מעבר למפגש המרכזי של פעם בחודשיים ודווקא כדי לאפשר יותר גמישות למי שסובל ממעט זמן פנוי ובכל זאת מחפש הזדמנות להיות עם אנשים ולהכיר.

אגב,אני עושה כרגע שמיניות באויר כדי לפנות לי את מועד מסיבת הפורים הקרובה של הקהילה אבל מוקדם לי לדעת אם זה יתאפשר ולכן עוד לא אישרתי אבל אם לך המועד פנוי אני בהחלט ממליץ לך להגיע.

צטט: דיגיטלית 2012-02-14 12:56:19

רעיון יפה לכשלעצמו, אלא שחוצמהיותינו לבד.. אנחנו גם אנשים שגרים רחוק אחד מהשני, ובארועים הקהילתיים שקורים "פה ושם" לא כולם מגיעים, איש איש וסיבותיו עימו. אפשר אולי... לקבוע משהו קבוע כמו מה שהצעת: למשל... קובעים שיום שלישי הוא יום המפגש הקבוע, בפעם בחודש, ביום שלישי הראשון נפגשים באיזה בית קולנוע, מי שמגיע מגיע... פעם בחודש נפגשים באיזו מסעדה טובה, או אולי בית קפה, פעם בחודש נפגשים במקום אחר... וכך, יש לו"ז קבוע לימי שלישי, מי שרוצה יכול להתעדכן לאן הפעם, ו... האם מתאים לך להרים את הכפפה?

אני מבין שיום שלישי זה היום של הגרוש?

צטט: שפנדוזה מרדימון 2012-02-14 10:54:17

ברמת העקרון אתה כמובן צודק וכמה שיותר מפגשים זה מבורך וזה גם מאפשר למי שמפספס מפגש מסוים להגיע למפגש אחר בפעם האחרת.

 

אבל אני חושב שמעבר לרעיון צריך לעשות פה עבודה של ארגון כדי להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל וזה בדרך כלל השלב שכל מציעי הרעיונות הטובים נתקעים כי ארגון דורש לוגיסטיקה ופרסום ולהתעסק במי מביא מה ושמקום המפגש הוא בסדר וכד'

 

רובנו לא אוהבים את ההתעסקות הזו ולכן אין פלא שיש מעט מפגשים ותמיד בניצוחם של חני ואייל(הזדמנות נוספת להצדיע לשני האנשים האלה על הנחישות וההתמדה לארגן עוד ועוד מפגשים למרות שכמעט תמיד 90 אחוז מהנטל נופל רק עליהם).

 

מצד שני דווקא בקהילה יחסית מגובשת(אני לא מסכים עם אורלי שהקהילה מאוד מגובשת כי במעט המפגשים שהייתי יותר קיבלתי תחושה של כמה קבוצות קטנות מגובשות והרבה הרבה יחידים לחלוטין לא מגובשים אבל שבהחלט מנסים להשתלב) יש חשיבות גדולה למי שמארגן את המפגש כי כשאדם וירטואלי לחלוטין יוזם מפגש אז אנשים מראש יהיו חשדנים וגם ההענות תהיה נמוכה יותר ולעומת זאת כשיש קבלות אז אנשים באים כי יודעים שמספיק שחני הודיעה שיש מפגש אז הוא גם יתקיים.

 

מצד שלישי אני בטוח שכל אחד פה בקהילה אם יהיה נחוש מספיק לארגן מפגשים ולא יוותר גם אם במפגש הראשון או השני יבואו פחות(מה לעשות אנשים תמיד חשדניים בהתחלה עד שמכירים) יצליח בסופו לקדם את הנושא הזה.

 

 ואני כן מסכים איתך שיש מקום ליותר מפגשים מעבר למפגש המרכזי של פעם בחודשיים ודווקא כדי לאפשר יותר גמישות למי שסובל ממעט זמן פנוי ובכל זאת מחפש הזדמנות להיות עם אנשים ולהכיר.

 

אגב,אני עושה כרגע שמיניות באויר כדי לפנות לי את מועד מסיבת הפורים הקרובה של הקהילה אבל מוקדם לי לדעת אם זה יתאפשר ולכן עוד לא אישרתי אבל אם לך המועד פנוי אני בהחלט ממליץ לך להגיע.

 

 

זאב יקירי,

 

סלח לי שאני קצת נדהמת ממה שאתה כותב, כי אין לי מושג על מה אתה מדבר, כל מבנה חברתי החל מימי הגן שזו המסגרת החברתית הכי בסיסית וראשונית שיש בנויה מקבוצות קבוצות כשתמיד יש כאלה שמקובלים על מספר קבוצות ומצטרפים לפי ראות עיניהם לפעילויות השונות ולחברויות השונות, או שיש אנשים שמעדיפים מספר קטן של חברים ובאינטרקציה אישית, כל אחד לפי אופיו.

 

אוי ואבוי לי אם הייתי ממתינה למפגשי קהילה בכדי לפגוש את החברים שלי, חברויות אמיתיות לא מתוחזקות דרך מפגשי קהילה במקרה שלנו, או מפגשים כיתתיים /שכבתיים/חייליים וכו' וכו' WHAT EVER שאו פוגשים במסגרות השונות במהלך החיים, חברויות אמיתיות חייבות להיות מתוחזקות בצורה אישית שוטפת יומית/שבועית , והיות ורובנו גם מגדל/ים ילדים בגילאים שונים אנחנו מתמרנים ומצליחים  לשוחח ולהפגש הרבה מעבר למפגשי קהילה הגדולים, מה שראית סביבך במפגש או שניים שהיית היא התנהלות טבעית של כל מבנה חברתי בכל מקום על הפלנטה ובוודאי לא בלעדית לקהילת זוגיות ואין שום קשר לפירוש שלך ל"גיבוש" שאין לי מושג מהיכן שאבת אותו (בלי כל כוונה להעליב כמובן הוא פשוט לא ריאלי)

 

המפגשים הגדולים נועדו למפגשים עם חברים הגרים רחוק, או הזדמנות לחברים חדשים לצאת מהווירטואליה ולפגוש כמה שיותר מהחברים ובאמת לראות את כולם בבת אחת מה שקשה לתאם ביומיום כי כולנו מאוד עמוסים עם בית/עבודה/ילדים/סידורים וכו'  וזה כיף גדול עבורי ועבור שאר החברים.

 

התנהלות חברתית של אדם לא אמורה להיות מושפעת ממפגשים שמאורגנים ע"י גורם שלישי, אלא מדובר על התנהלות יומיומית וכישורי חיים שכל אחד מאיתנו רוכש לעצמו במרוצת החיים.

 

בקיצור, יש הרבה מפגשים בקהילה הרבה מעבר למפגשים הגדולים.

 

לעומת זאת, אם מישהו רוצה לארגן מפגש גדול כמו שחני ואיל עושים מידי פעם, סבבה לגמרי, אני בטוחה שהם וכולנו נברך ונפרגן על כל יוזמה של עוד חברים , סה"כ הם עושים זאת בהתנדבות ומכל הלב וזה לא מעט כאב ראש , אבל ברור שהם עושים זאת באהבה ואנו אוהבים אותם מאוד, יתרונם הגדול של חני ואיל הוא שהם מקובלים חברתית על כל חברי הקהילה פרט לחברים בודדים פה ושם, מה שמהווה גורם מאחד והרגשה כיפית להגיע למפגשים שהם יוזמים. 

צטט: מינואט 2012-02-14 16:08:25

זאב יקירי,

 

 

אוי ואבוי לי אם הייתי ממתינה למפגשי קהילה בכדי לפגוש את החברים שלי, חברויות אמיתיות לא מתוחזקות דרך מפגשי קהילה במקרה שלנו, או מפגשים כיתתיים /שכבתיים/חייליים וכו' וכו' WHAT EVER שאו פוגשים במסגרות השונות במהלך החיים, חברויות אמיתיות חייבות להיות מתוחזקות בצורה אישית שוטפת יומית/שבועית , והיות ורובנו גם מגדל/ים ילדים בגילאים שונים אנחנו מתמרנים ומצליחים  לשוחח ולהפגש הרבה מעבר למפגשי קהילה הגדולים, מה שראית סביבך במפגש או שניים שהיית היא התנהלות טבעית של כל מבנה חברתי בכל מקום על הפלנטה ובוודאי לא בלעדית לקהילת זוגיות ואין שום קשר לפירוש שלך ל"גיבוש" שאין לי מושג מהיכן שאבת אותו (בלי כל כוונה להעליב כמובן הוא פשוט לא ריאלי)

 

 

אורלי, אני מסכים איתך שקשרי חברות עמוקים לטווח הארוך זה דבר שיש לתחזק אותו משני הצדדים אבל שימי לב שפותח הדיון ולא רק הוא מדברים פה על משהו שונה לחלוטין.

 

הוא לא מדבר על האחריות של כל אדם לבנות לעצמו ולהעמיק את המעגל החברתי שלו אלא

על משהו הרבה יותר בסיסי שזה הרצון לבלות בחברה נעימה של אנשים ואני חושב שדווקא לאנשים עסוקים במיוחד או ביישנים במיוחד או פסיביים במיוחד או סתם עצלנים או כל התשובות נכונות שאינם מצטיינים בשימור וטיפוח מעגל חברתי הצורך הזה בקבוצות ואירועים יזומים מתחזק וזאת בדיוק הסיבה שאתר מהסוג של "טיולים ואגדות"

הצליחו כל כך כי גם שם הייתה הבנה שאם מוחמד לא בא אל ההר אולי כדי ליצור

מסגרות חברתיות שיביאו את ההר למוחמד ואנשים רבים ממשיכים לחיות בתוך הבועה שלהם או עולמם הפרטי ומסתפקים בכל ההתארגנויות האלה כי זה בכל זאת מוסיף מימד חברתי חשוב לחייהם,מימד שהם לא רוצים/יכולים לבנות בכוחות עצמם.

 

לגבי מה שכתבתי והתרשמתי על המפגשים עצמם אז שוב...

 

הייתי עד היום בשלושה מפגשים בלבד.

 

רציתי יותר אבל את כבר יודעת שאני חי חיים אינטנסיביים לא פשוטים ו...זה מה שיצא...

וכן...בהחלט ראיתי גרעיני קבוצות של אנשים מאוד מגובשים(במיוחד אצלכן הנשים

החיבור הזה והחברות בולטים לעין...אצל הגברים פחות...) אבל אי אפשר להתעלם מכך

שלכל מפגש מגיעים תמיד לא מעט חדשים ולא מעט אנשים שמשתלבים יותר או פחות בין הותיקים כל אחד לפי סגנונו וכל אחד מול האנשים שהוא מרגיש איתם יותר בנוח ומוצא איתם יותר שפה משותפת.

 

זה בסדר גמור אם ההתרשמות שלך מהדינמיקה של הקהילה שונה מההתרשמות שלי

ומאחר ואת היית בהרבה יותר מפגשים וגם ותיקה יותר ממני בהרבה אני מראש נותן לך את הקרדיט שאת זו שצודקת ואני זה שטועה ואולי ביום מן הימים אחרי המפגש העשירי או העשרים שלי בערך(ובקצב הזה זה בטח ייקח לי עוד איזה 10 שנים) גם אני אראה את הדברים בצורה שונה.

 

 

 

לעומת זאת, אם מישהו רוצה לארגן מפגש גדול כמו שחני ואיל עושים מידי פעם, סבבה לגמרי, אני בטוחה שהם וכולנו נברך ונפרגן על כל יוזמה של עוד חברים , סה"כ הם עושים זאת בהתנדבות ומכל הלב וזה לא מעט כאב ראש , אבל ברור שהם עושים זאת באהבה ואנו אוהבים אותם מאוד, יתרונם הגדול של חני ואיל הוא שהם מקובלים חברתית על כל חברי הקהילה פרט לחברים בודדים פה ושם, מה שמהווה גורם מאחד והרגשה כיפית להגיע למפגשים שהם יוזמים. 

 

בניגוד לכותבים אחרים(ולא נזכיר שמות) ייאמר לזכותם של חני ואייל שהם לא ממהרים

לעשות רצח אופי לכל כותב חדש שמגיע וזאת אחת הסיבות שהם אכן מקובלים חברתית

ואנשים מרגישים בנוח להגיע למפגשים שהם מארגנים.

 

אני בטוח שכל אדם שסה"כ מתנהל כאן בקהילה בצורה מכבדת ומנומסת כלפי האחרים

יוכל באותה מידה ליזום ולארגן מפגש ומאוד הייתי רוצה להאמין שאנשים יענו וגם יבואו למפגש שיאורגן.

 

עובדתית אורלי יש כאן לא מעט כותבים שלא יצרו לעצמם מעגל חברתי קטן ומגובש שנפגש כל הזמן והם במיוחד יפיקו תועלת מכל מפגש נוסף שיהיה מיועד לקהילה כולה.

 

מינואטה, כל מילה בסלע...

זאב, בנוסף למה שכתבה אורלי גם אתה צודק.

אוסיף ואומר לך באחריות מלאה שהקהילה שלנו ביחס לקהילות אחרות מאירת פנים לחדשים.

עובדתית.. כל הזמן מצטרפים אנשים חדשים למעגל הרחב והמצומם של המפגשים.

יש גם את אלה שיותר קשה להם להשתלב חברתית.

הביישנים או כאלה שמתרשמים שאנו קהילה מגובשת ויהיה להם קושי להשתלב..

אלה לרוב פונים אלי בפרטי עם הרבה שאלות וחשש להגיע למפגשים.

עם אלה אני מגלה סופר רגישות,  משום שאני מזדהה, היות ואני עצמי היייתי ילדה ביישנית וחסרת ביטחון.

נכון, לא אחת זה גם כאב ראש לא קטן.. לחפש מקום מתאים, להשיב לכל השאלות בפרטי , לדאוג לאוכל,  ציוד, פעילות וכדומה.

אבל רוב הזמן אני אישית נהנית מהארגון והמפגשים וגם מקבלת פרגון מחברי הקהילה.

כמעט בכל מפגש יש גם את המאוכזבים המלינים (בפרטי או בפומבי ) על כך שהמועד ,  המקום או אופי המפגשים לא מתאים להם.

למדתי להתעלם מהביקורת, למרות שהיא לפעמיים עוברת את גבול הטעם הטוב, ויש כאלה שמתבלבלים וחושבים שאני עובדת אצלם בשכר. ועדיין אני משתלדת לשמור על איפוק  (מודה , לא תמיד זה קל לי) כדי שרוב האנשים ירגישו נוח  להגיע ולהשתתף במפגשים.

דבר אחרון, בקהילה יש דרישה ליותר מפגשי קהילה מהקיים!

בהחלט אשמח להגיע למפגשים שאחרים מארגנים ואתה בהחלט מוזמן להרים את הכפפה.

ואחרון חביב, למסיבת פורים אתה חייב להגיע!

וואי לי.. שלא כהרגלי דפקתי היום נאום  

צטט: אילן גבע 2012-02-14 15:36:28

צטט: דיגיטלית 2012-02-14 12:56:19

רעיון יפה לכשלעצמו, אלא שחוצמהיותינו לבד.. אנחנו גם אנשים שגרים רחוק אחד מהשני, ובארועים הקהילתיים שקורים "פה ושם" לא כולם מגיעים, איש איש וסיבותיו עימו. אפשר אולי... לקבוע משהו קבוע כמו מה שהצעת: למשל... קובעים שיום שלישי הוא יום המפגש הקבוע, בפעם בחודש, ביום שלישי הראשון נפגשים באיזה בית קולנוע, מי שמגיע מגיע... פעם בחודש נפגשים באיזו מסעדה טובה, או אולי בית קפה, פעם בחודש נפגשים במקום אחר... וכך, יש לו"ז קבוע לימי שלישי, מי שרוצה יכול להתעדכן לאן הפעם, ו... האם מתאים לך להרים את הכפפה?

 

אני מבין שיום שלישי זה היום של הגרוש?

גרוש - כמו X???