לפני שנים רבות, כשילדתי הבכורה הייתה בכיתה ב', קיבלתי שיחת טלפון משונה מהמורה שלה. שבמקרה הייתה שכנה שלנו במבשרת, אני זוכר את השיחה כמעט מילה במילה, כי גרמה לי להתקף לב כמעט.
" - יעקב, שלום, אני המורה של בתך .
- שלום, מה שלומך ? קרה משהו לילדה ?
- זהו שלא נעים לי........ אני מכירה אתכם, ויודע כמה הילדים חשובים לכם, ועם זאת, קרה משהו מאוד חריג היום בכיתה. לפי הנחיות משרד החינוך, יזמתי שיח עם הילדים, כדי לעורר אצלם תודעה לאלימות במשפחה בכלל, ולאלימות על רקע מיני בפרט וזה לא פשוט.
- מצוין. אבל במה זה קשור לילדה ?
(התחלתי לרעוד, כי חששתי שהילדה עברה חוויה כלשהי ולא סיפרה לנו...)
- זהו שבמסגרת השיחה, שאלתי את הילדים אם אחד מהם עבר חוויה של אלימות במשפחה. ורק הבת שלך הרימה יד !
- הבת שלי ???????????????????????????
- כן, ביקשה בנימוס זכות דיבור, והצהירה שכל שבוע עוברת חויה של אלימות , אבל לא על רקע מיני. "
אני מודה שכמעט התעלפתי. ואשתי אמרה אז שאם לא קיבלתי התקף לב, סימן שאין לי לב.
אחרי בירור קצר, הכוונה של הילדה הייתה : בכל יום שישי אחרי צהריים, כשלא ירד גשם, הילדים ואני נהגנו לצאת לגינה שלנו, ועל הדשא, פשוט "ללכת מכות". מכות כמו שאב אוהב הולך מכות עם ילדיו: חוטף רוב המכות, צעקות וצחוקים עד השמים... זה היה מנהג שהתמשך שנים, וכך, לימדתי אותם להתגונן.
והילדה פשוט סיפרה את האמת. הייתה אלימות. נכון. אלימות במשפחה. נכון.
כל הסיפור עם המורה נגמר בצחוק גדול.
אני רק מדמיין מה יכל לקרות אילו מקרה זה אירע אתמל, באווירה של לינץ' הפושה על ארצנו היפה.
סביר שהמורה "לא הייתה לוקחת סיכון", סביר שהמשטרה היתה חוקרת, ורק אלוהים היה יודע היכן זה היה נגמר... משפט ? עסקת טיעון ? הסדר טיעון ?....
למה אני מספר את זה ?
ראו את הצהרתו של נתן אשל, אחרי "הסדר הטיעון" שסגרו איתו.
"זה כחודש אני נתון במתקפה איומה ובלב סערה שהפכה את חיי וחיי משפחתי לסיוט שקשה לעמוד בו. בימים האחרונים הציגו לפניי עורכי דיני יעקב וינרוט ורחל תורן הסדר טיעון המסיר מעל ראשי אחת ולתמיד את העננה של מעשים ו/או צילומים מגונים והטרדות מיניות, ושם קץ לחקירה ולמחול השדים סביבי. כעת ברור לכל שלא היה כל היבט מיני בפרשה. במחשבה בדיעבד, ברור לי כי נגררתי למעורבות גבוהה מדי בענייניה של עובדת המשרד ושומה היה עלי להימנע מכך".
אשל הוסיף כי "לנוכח הסרת העננה כאמור, לנוכח גילי, מצבי הבריאותי ורצוני להקל על משפחתי והסובבים אותי, ומאחר שאיני יכול לשאת בנטל הכספי הכבד של טיהור שמיהחלטתי, בהתייעצות עם אשתי ועם ילדיי, לקבל את ההסדר, להודות בעבירת משמעת קלה, לפרוש מתפקידי ולהמשיך בחיי".
לא הייתה פה שום תלונה על הטרדה מינית. סליחה, לא הייתה פה שום תלונה בכלל.
רק שלושה צדיקים שאחד מהם שמע רכילות, ואחד מהם רצה להימנות למפקד חיל אויר, והתוצאה היא הרס אדם ומשפחתו.
הייתה לא בררה: או להודות, או שיתפרו לו תיק.
אתם, עורכי הדין, אולי לא מודעים לבעיה. עבור אזרח נורמטיבי, משפט כלשהו, משמעותו 50000 שקל הוצאות, או יותר, הרבה יותר....
לפרקליטות זה לא עולה גרוש.
הבררה של אשל הייתה או להודות במעשים שספק אם ביצע, ובכל מקרה ספק אם יש בהם היבט פלילי בכלל, ללא שום הוכחה, ללא שום תלונה,
או משהפרקליטות תרושש אותו כספית וחברתית, גם אם בסופו של דבר , יזוכה..
אז נכון, ווינרוט יכל לעמוד למשפט. שאלו אותו כמה זה עלה לו, בכספים ובבריאות
יעקב
/null/text_64k_1#