דנה, מבריקה בכתיבתה אך לא מחדשת הרבה ...

בדיוק אחרי קריאת מאמר בין תרבותית על העדפות של נשים וגברים בבחירת בן-בת זוגם לעתיד.

נשים - לרוב מעדיפות גברים מיושבים, מבוססים, אלה המשרים בטחון, עוגן - איתן הן תעדפנה להביא צאצאים לעולם,

ומנגד גברים - לרוב מעדיפים את הנשים צעירות, רעננות, ענוות, אלה המשרות חיות.

זו דרכה של האבולוציה.

בשלבים מאוחרים יותר של החיים - הבחירות שלנו, הראייה את החיים משתנה - אז הקלפים נטרפים בצורה אחרת.

ספקטור תמיד כותבת אמיתי נוקב וכואב. וגם קצת הוויה תל אביבית ,ולא שזה לא קורה גם במקומות אחרים. וכן יש הבדל בגילאים, כי למרות המכנה המשותף והתיאור המדוייק בכל זאת יש כמה משתנים, כי רובנו בקהילה מחפשות בן זוג ולא בעל ,כך שתנאי הסף קצת אחרים.

ואיכשהו הסיפור והאהבה שלה ושל רן מפיח תקווה...

ובלגןבלב ,באמת בלגן - מה קשור הכתיבה שלה לאימהותה? ואם כבר אני מעריצה אותה על האמת שלה בנוגע לאימהות למרות שפיטה כמו שלך!

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-02-20 19:27:12

יפתי, לא שזה משנה לעצם הדיון, אבל נראה לי שאתן ברפת לא מחוברות: רן ודנה לא טרחו לבקר ברבנות ביחד.

או שהחמצתי משהו? 

אין דנים בהלכות חמץ,החמצה ומחמצת בכמעט ערב ראש חודש אדר פן תיקפוץ עליך רוגזה של רוזי.

ולענייננו, הפעם הם למדו שאין ברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מהעין.

ואולי הנודניק י.לפיד מעורב בעניין.

או שלא.

שכחתי לקחת את הפוסטינור ואני בקריז על כולם עכשיו.

איפה דחפתי אותו, איפה?

כן, היא צודקת ,  כמה צודקת, כמה קל ליפול מתוך החלומות שלנו לתעתועי שווא.

 לוותר כשלא כדאי, להילחם כשמיותר, להתבשם מהעטיפה, גם אם התוכן בכלל לא רלוונטי .

 אני אוהבת את הכתיבה של דנה, את היכולת שלה לגעת במקומות המוכרים, הנוקבים והכואבים ולהפיח בהם רוח חיים, לתת להם שם, ריח ומראה.

 היא לא מתיפייפת, היא נחשפת ומאפשרת הצצה לנבכי נשמתה, גם כשחשוך שם מאוד.

נכון שיש בה משהו של נערה מתבגרת שמסרבת להתבגר, לפעמים זה נראה לי פתטי, אבל אני מכירה את זה גם...אצלי.

 היא מנסה, היא מתנסה, היא מחוברת, היא מתחברת, היא טועה, היא אנטי מושלמת בעליל מתוך הצהרה. לפעמים אני מקנאה בה על היכולת להרגיש עד הסוף.

צטט: ברקת חושן 2012-02-20 19:27:35

קראתי את הכתבה בשרותים (כל אחד וזמן האיכות שלו) . אהבתי את התמנון הטכנולוגי שהזכיר לי את השיטוטים באתרי הכרויות: שולחים לשמונה בתקווה שיצא משהו .....לפחות עם אחד.

טוב, אז עוד קצת:

"...גבר לא אמור להראות ככה. עסוק מדי, טרוד מדי, מקליד מדי, מפשפש מדי. לא סתם גברים לא מסתובבים עם ארנק, אלא תוחבים כמה שטרות ומפתח לכיסים שלהם. הם עושים את זה כדי לגלוש לבר בידיים פנויות, נינוחים בגבריות שלהם, ולעמוד שם כמו קאובוי רגוע שמפקח בשלווה על זרימת הסוסות היפות פנימה.

לנשים מותר לעשות תנועות עצבניות למכביר: למרוח ליפגלוס אדמוני מהר מהר, לערבל את שיערן בחשקנות, ליישר את החצאית מדי פעם. גבר אמור לשדר משהו יותר זן מזה, משהו ששלם עם עצמו כמו סלע גבוה ושרירותי".

צטט: ברקת חושן 2012-02-20 19:27:35

קראתי את הכתבה בשרותים (כל אחד וזמן האיכות שלו) . אהבתי את התמנון הטכנולוגי שהזכיר לי את השיטוטים באתרי הכרויות: שולחים לשמונה בתקווה שיצא משהו .....לפחות עם אחד.

יפה שלי, מה עשית בשירותים???

נשים אף פעם לא בשירותים, אז למה לקלקל את התדמית המעודנת שלנו?

אמממ... תוכלי להכחיש?

צטט: ר ו נ י ת 2012-02-20 19:30:02

דנה, מבריקה בכתיבתה אך לא מחדשת הרבה ...

בדיוק אחרי קריאת מאמר בין תרבותית על העדפות של נשים וגברים בבחירת בן-בת זוגם לעתיד.

נשים - לרוב מעדיפות גברים מיושבים, מבוססים, אלה המשרים בטחון, עוגן - איתן הן תעדפנה להביא צאצאים לעולם,

ומנגד גברים - לרוב מעדיפים את הנשים צעירות, רעננות, ענוות, אלה המשרות חיות.

זו דרכה של האבולוציה.

בשלבים מאוחרים יותר של החיים - הבחירות שלנו, הראייה את החיים משתנה - אז הקלפים נטרפים בצורה אחרת.

זהו, שדווקא מצאתי במאמר את ההתנגדות להשפעת האבולוציה, שמכתיבה לנו להתכוונן בראש אל הדבר ה"מתאים", לעומת הדבר ה"אמיתי" שבא ממקומות של לב ותשוקה.

מודה ומתוודה שאיני מכירה את הדנה הזאת ולא את רן ואין לי מושג על מה מדברים.

מה שכן,הקטע הזה:

"'אבל אני לא מספיק יפה כדי להפיל את אלו שעושות לי את זה באמת' סופסוף עמיר מוציא את המרצע שלו מהשק 'ואני בהחלט מוכן להתאהב במישהי חמודה ומקסימה, לא מלכת יופי'. 'אדיוט' אני אומרת לו 'זאת בדיוק הבעיה. בנואשות שלך החלטת לוותר על הנס הכי גדול שאהבה מסוגלת לתת לנו, שני אנשים שנפגשים ומתלבשים בצורה מדוייקת זה על הטעמים של זה'.

לא ברור לי בכלל.

למה נואשות?

מי אמר שהוא מוותר?

הוא אומר את מה שרבים אומרים (וזה ממש לא קשור לגנריה )שאת מי שהוא רוצה,לא רוצה אותו.

אז הוא מספיק חכם כדי לרדת מהעץ...ולרצות להתאהב במישהי חמודה ומתאימה...

והיא קוראת לו אידיוט ושואלת למה לוותר????

בחיי שלא הבנתי כלום.

צטט: עדנושה 2012-02-20 19:30:14

ספקטור תמיד כותבת אמיתי נוקב וכואב. וגם קצת הוויה תל אביבית ,ולא שזה לא קורה גם במקומות אחרים. וכן יש הבדל בגילאים, כי למרות המכנה המשותף והתיאור המדוייק בכל זאת יש כמה משתנים, כי רובנו בקהילה מחפשות בן זוג ולא בעל ,כך שתנאי הסף קצת אחרים.

לא סתם הבאתי כאן, יש פה שאלה שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו תמיד, (ולמעשה - לא מפסיקים לעשות את זה כאן :-) למרות ההבדלים בפרטים: מה מניע אותנו בחיפושים אחר הזוגיות שלנו?

גם בגילנו, (בעצם - בעיקר בו) אנשים מחפשים סטטוס, יציבות, ייצוגיות - במוצהר או שלא. ולא תמיד באופן מודע, כך שהעלאת הנושא לדיון לפחות מעלה את הנושא למודעות.

צטט: קֶרֶן אוֹר 2012-02-20 19:58:38

 

"מישהו שהן יאהבו במידה סבירה אבל לעולם לא תתעוררנה באמצע הלילה כדי ללטף בחמדנות את הספר שליד מיטתו, משהו נושן וסופר-קשה-לקריאה שכתב איזה הונגרי על מלחמת העולם השנייה, משהו שמזכיר להן את סבא יעקב המנוח והאהוב, ואיך היה יושב בספרייה שלו, מקשיב לאופרטות וקורא ספרים על נאצים.

כי זה הקסם של התשוקה, היא לעולם לא גנרית, גסה וחסרת דמיון כמו שהטלוויזיה מנסה לשכנע אותנו שהיא."

 

וסליחה על האורך..

אז נשארתי פה , במקום הזה  , שאם כבר אהבה אז התעוררתי  לצד אהבה סוחפת וחסרת הגיון ,

במיוחד  שסבא שלי הוא סבא יעקב , המנוח האהוב היה יושב בסיפרייה שלו,

 מקלף לי תפוזים  בשרוך אחד ומספר לי סיפורי גבורה של ילדים מתקופת מלחמת העולם השניה .

אגדה הדנה הזו  .