אני רוצה לשתף אתכם בדילמה שמלווה אותי מספר ימים, ומעניין אותי לשמוע דעות של חברים.

יש לי חברה שהכרתי לה בחור, היא יוצאת עם הבחור מספר חודשים,ומנקודת מבטה, הבחור ממש מעוניין בה.

החברה, אינה גולשת באינטרנט ואינה מצויה באתרי היכרות, ואני לפני מספר ימים גיליתי שהבחור עדיין מצטט באתר היכרות. ההתלבטות שלי, האם אני צריכה לגלות נאמנות לחברה (בעיקר לאור העובדה שאני היכרתי ביניהם) ולספר לה.

או גם שהיא מדברת איתו עלי עם כל הקושי, להמשיך להתחפר בשתיקתי?

יכול להיות שהוא מכור לאתרים באינטרנט ומכוח האנרציה עדיין מצ'וטט ולא עושה דבר - מלבד לקשקש.

צטט: אילן גבע 2012-03-07 16:45:44

אולי תדברי איתו על זה?

אם הבחור היה חבר קרוב שלי, ברור שזה מה שהייתי עושה, אולם אין לי ממש קשר ושיחה חופשית עם הבחור, היכרתי אותו לפני הרבה מאוד שנים כשהיה מדריך שלי, וכשהבנתי מחברים שהוא פנוי, ערכתי ביניהם את ההיכרות. כמובן שלשניהם אמרתי שמה שיהיה ביניהם תלוי בהם. אני את שלי עשיתי והשאר אחריות שלהם. 

צטט: פַּאשוֹש 2012-03-07 18:07:24

אם יש לך חברה אחת יותר מדי אז מאוד כדאי שתספרי לה

כן, כבר אמרו לי שתהיה מי שתפרש את זה כשמחה לאיד, לכן זו דילמה.

אין כאן שום שאלת "נאמנות" לחברתך, אלא יותר לצו מצפונך, ולערכי המוסר הפנימיים

שאת מנהלת בעזרתם את חייך.

לא הייתי ממהר למנות את עצמי "שר המוסר" של זולתי,

גם לא הייתי כועס על ידיד שידע כי אני נבגד ושתק,

בתוך המסכת המוסרית, החברתית, לא אחת אנשים חוטאים כשהם ממנים עצמם "אלוהי המוסר",

ושוכחים שלכל אחד מאיתנו הוא "אלוהי המוסר של עצמו".

לדוגמא –

אולי חברתך מודעת, אך מעדיפה לשתוק?, אולי זה בהסכמתה?

ובאשר לצ'יטוט –

נדמה שאת מפליגה , צ'יטוט לכשעצמו אינו מעיד על כלום, הוא בסך הכל כלי הבעה,

ואם לדידך בכל תבנית של "יחד"  יש לאסור "לצ'וטט",

את בכך הופכת כל "יחד" לבית כלא בשם "אלוהי המוסר" אשר בתוכך.

ובכך עורגת ערוגות שבהן את זורעת את הסיבות  לפרידה בהמשך.

כל "יחד" צריך להיות מונע על ידי הרצון בלבד, שניזון מן ההנאה,

ולא על-פי כללי מוסר.

ולסיום –

  בכל סכין יש את פוטנציאל ההרס,  אך הוא גם כלי שימושי,

  את ייעודו כ-כלי, קובע רק האוחז בו.

צטט: רוזMרין 2012-03-07 17:00:38

יכול להיות שהוא מכור לאתרים באינטרנט ומכוח האנרציה עדיין מצ'וטט ולא עושה דבר - מלבד לקשקש.

יכול מאוד להיות.... אך אילו חברה שלך לא היתה יודעת שבן זוגה מכור למשהו, היית מספרת לה?

צטט: tal_oz 2012-03-07 18:28:22

צטט: רוזMרין 2012-03-07 17:00:38

יכול להיות שהוא מכור לאתרים באינטרנט ומכוח האנרציה עדיין מצ'וטט ולא עושה דבר - מלבד לקשקש.

 

יכול מאוד להיות.... אך אילו חברה שלך לא היתה יודעת שבן זוגה מכור למשהו, היית מספרת לה?

.....

הייתי מספרת גם אם בעשיה הזו אצא הרעה,  בבחינת אני את שלי עשיתי ושלא תבוא אלי בתרעומת בעתיד שידעתי ולא אמרתי לה דבר ושהיא תעשה עם האינפורמציה הזו כטוב בעיניה.

הייתי רוצה שיספרו לי, אם כי יצער אותי  שבן זוגי לא סומך עלי ולא מאמין בי שיספר לי על כך מיוזמתו ושאבין אותו ואת המגבלות ואת ההתמכרויות שלו.

צטט: מלקט מחשבות 2012-03-07 18:27:38

אין כאן שום שאלת "נאמנות" לחברתך, אלא יותר לצו מצפונך, ולערכי המוסר הפנימיים

שאת מנהלת בעזרתם את חייך.

לא הייתי ממהר למנות את עצמי "שר המוסר" של זולתי,

גם לא הייתי כועס על ידיד שידע כי אני נבגד ושתק,

בתוך המסכת המוסרית, החברתית, לא אחת אנשים חוטאים כשהם ממנים עצמם "אלוהי המוסר",

ושוכחים שלכל אחד מאיתנו הוא "אלוהי המוסר של עצמו".

לדוגמא –

אולי חברתך מודעת, אך מעדיפה לשתוק?, אולי זה בהסכמתה?

 

ובאשר לצ'יטוט –

נדמה שאת מפליגה , צ'יטוט לכשעצמו אינו מעיד על כלום, הוא בסך הכל כלי הבעה,

ואם לדידך בכל תבנית של "יחד"  יש לאסור "לצ'וטט",

את בכך הופכת כל "יחד" לבית כלא בשם "אלוהי המוסר" אשר בתוכך.

ובכך עורגת ערוגות שבהן את זורעת את הסיבות  לפרידה בהמשך.

 

כל "יחד" צריך להיות מונע על ידי הרצון בלבד, שניזון מן ההנאה,

ולא על-פי כללי מוסר.

 

ולסיום –

  בכל סכין יש את פוטנציאל ההרס,  אך הוא גם כלי שימושי,

  את ייעודו כ-כלי, קובע רק האוחז בו.

 אהבתי והתחברתי (אפילו עד מאוד) לניתוח הדברים בחלקה הראשון של תגובתך ואני בהחלט לוקחת זאת כחומר למחשבה.

לגבי הצ'טוט- איני אוסרת ציטוט, אני בעד הבעה חופשית. כל עוד הדברים לא נעשים מאחורי הגב.