שלום לכם,

ביום שישי האחרון קראתי בפעם הראשונה בחיי את עיתון "אפוק טיימס ישראל". הסיבה שלקחתי את העיתון מהקיוסק הוא שראיתי שיש כתבה בשם של הכותרת של דיון זה ובנוסף היה כתוב "הספד לתפיסת ניהול". נו, זה מסקרן!

ד"ר בעז תמיר כותב המאמר מעלה נקודות חשובות הקשורות לניהול שינוי של ארגון בזמן משבר. במסווה של מכתב דימיוני. הוא עושה סימולציה של מכתב שכותב מנכ"ל GM לבעלי המניות של החברה.

במכתב המנכ"ל פורס בגלוי את כל הקשיים בהם נמצאת חברת המכוניות שבבעלותו. את החובות, הגרעונות, ההלוואות והריבית שיש עליהן, את המחוייבות שיש לו כמנכ"ל כלפי העובדים וחוזים שיש לו עימם, וכלפי בעלי המניות ואג"ח.

הוא גם מציין מול מי יש לו תחרות: טיוטה. ואת הקושי שגם שכאשר יש עלייה במספר המכוניות הנמכרות עדיין אין רווח.

מול המצב הזה הוא כותב שני משפטים שקשורים אליו ישירות, כמנהיג שנבחר לבצע שינוי: 1. תחושה של מנהיג דינוזאור גווע. איזה משפט קשה לתיאור של עצמו. 2. גודל האחריות שהוא חש ולכן לא יעזוב את תפקידו.

לבסוף הוא מעלה נקודה שקשורה לקושי בעריכת שינויים בשל מחוייבות להסכמים קודמים כלכליים וחברתיים מול עובדיו.

הוא גם מציין את חוסר האופטימיות שלו לגבי שינוי, ולכן על צורך עתידי כנראה להעזר בממשלת ארה"ב. שזה נוגד את תפיסת הניהול עליה הוא גדל ואת תורת השוק החופשי.

הוא מבקש אם כן את תמיכת ועזרת הדרג שמתחתיו (העובדים) ואלו שמביעים עניין בחברתו -המשקיעים, וזה בפירוש מצביע על סוגית ניהול. עריכת שינוי דורשת תמיכת הנהלה אבל גם תמיכת האנשים מסביב. בלי תמיכה כל פרוייקט יכשל.

הנקודת של להיות גלוי על המצב וגם לגבי הקשיים, דווקא מראות מנהיגות. כי יש חשיפה שמונעת עמימות, ומאפשרת דיון פתוח יותר.

והשיח על מצבו האישי גם יכול לשרת דיאלוג פתוח עם העובדים. מה דעתכם?

האם יש כאן הספד של תפיסת ניהול או הצגת דרך ניהול להתמודדות חברה בזמן משבר?

 

יש כאן הרבה יותר מתפיסת ניהול

יש כאן קצה קרחון שנקרא תפיסת ניהול, כשהקרחון העמוק הוא סוג חדש לחלוטין של ארגונים.

וכמו בכל מבנה פרקטלי, הקרחון העמוק גם הוא רק קצה קרחון.

דהיינו, הסוג החדש של הניהול, הוא סימפטום של סוג חדש של ארגון שהוא סוג חדש של ציביליזציה.

 

מדובר בניהול פוסט-מודרני, בארגון פוסטמודרני ובהופעתה של הציביליזציה הפוסטמודרנית.

מדובר בגל השלישי 3.0

זהו השלב השלישי בספרו של אלווין טופלר "הגל השלישי"

השלב הראשון היה ווב 0.0, המחשב האישי

השלב השני היה האינטרנט ווב 1.0

השלב השלישי הוא ווב 2.0 והווב הסמנטי

 

מה שמאפיין את הניהול הפוסטמודרני הוא הסתמכותו על טכנולוגיות ווב 2.0 וסוציולוגיית הזנב הארוך

סוציולוגיית הזנב הארוך ברמת הפירמה מקבילה לעולם השטוח ברמה גלובאלית (תומס פרידמן).

לכן

הזנב הארוך+העולם השטוח=העולם שטוח הזנב

שלום ד"ר אשר עידן

השתמשת בהרבה מושגים שקשורים לתפיסות ניהול ותהליכים שקשורים להתפתחות טכנולוגית והשפעתה על החברה.

אשמח אם תפרט כדי שהדברים יהיו יותר בהירים ומובנים.

הסיפור הטראגי שמספר מנכל ג'נרל מוטורס על החברה שלו, הוא סיפור על הטיטניק השוקעת לאחר ההתנגשות עם הקרחון של העתיד.

אבל סיפור ג'נרל מוטורס הוא רק קצה של קצה של קצה = קצה בחזקת 3

הנמשל: מנכ"ל ג'נרל מוטורס מבכה תפיסת ניהול שעבר זמנה, בגלל מבנה ארגוני שהולך וגוסס, בגלל הציביליזציה המודרנית המיושנת המוחלפת על ידי הצביליזציה הפוסט-מודרנית

 

 

אבל העובדים בג'נרל מוטורס ורוב בעלי המניות בג'נרל מוטורס

לא מבינים זאת. הם חרדים ומתבצרים

נטורי קרתא חילוניים-מודרניים

צטט: ד"ר אשר עידן 2007-12-16 23:55:14

יש כאן הרבה יותר מתפיסת ניהול

יש כאן קצה קרחון שנקרא תפיסת ניהול, כשהקרחון העמוק הוא סוג חדש לחלוטין של ארגונים.

וכמו בכל מבנה פרקטלי, הקרחון העמוק גם הוא רק קצה קרחון.

דהיינו, הסוג החדש של הניהול, הוא סימפטום של סוג חדש של ארגון שהוא סוג חדש של ציביליזציה.

 

מדובר בניהול פוסט-מודרני, בארגון פוסטמודרני ובהופעתה של הציביליזציה הפוסטמודרנית.

מדובר בגל השלישי 3.0

זהו השלב השלישי בספרו של אלווין טופלר "הגל השלישי"

השלב הראשון היה ווב 0.0, המחשב האישי

השלב השני היה האינטרנט ווב 1.0

השלב השלישי הוא ווב 2.0 והווב הסמנטי

 

מה שמאפיין את הניהול הפוסטמודרני הוא הסתמכותו על טכנולוגיות ווב 2.0 וסוציולוגיית הזנב הארוך

סוציולוגיית הזנב הארוך ברמת הפירמה מקבילה לעולם השטוח ברמה גלובאלית (תומס פרידמן).

לכן

הזנב הארוך+העולם השטוח=העולם שטוח הזנב

 

השלב הרביעי - 4G
כנראה שמה שהביאו השלבים הראשון השני והשלישי עדיין לא הספיקו לכל הדינוזארויים הגדולים והם עדין חיים בעולמם. 
לא הבינו ולא הפנימו, אבל הדור הרביעי - 4G יגיע אליהם בגדול.
נכון הדור הרביעי מה שנקרא - 4G במשמעותו הרחבה קצת מתמעמע אבל ברגע שיגיע יגרום להרבה גופים מסואבים ומנופחים אשר עדיין נאחזים בקרנות המזבח לחפש קרניים חדשות כי המזבח לא יהיה שם. זה ממש לא עקרוני עם מדובר בחברה תעשייתית, מוסדית או אוניברסיטאית העולם הולך להשתנות בגדול, הגלובליזציה כבר כאן. 

אודה לך אם תפרט באיזה אופן תהיה יותר גלובצליזציה? איך זה ישפיע עלי ועל שאר חברי הקהילה והאנשים בכלל בחיים הפרטים והמקצועיים.

מה מיוחד ב דור הרביעי שהוא לדעתך יהיה "הבום הגדול"?

במיוחד אשמח לקבל הסבר על פיתרון המתח שיש למנכ"ל GM מהכתבה בעיתון בין מחוייבות לבעלי המניות, מחוייבות לעובדים, והרצון לרווחיות עיסקית.

 

גלובליזציה
איננה סתם מילה שנזרקה לאוויר על ידי פרסומאי זה או אחר, זו מציאות אשר חודרת ושוברת מסכי ברזל או פלדה.

אינני מעוניין לעסוק במנכל ספיציפי זה או אחר ולא להתייחס למוסד, מימסד או חברה ספיציפית.
כבר היום רואים מה קורה בבנקים הגדולים בארה"ב כאשר הכסף מצטמצם ומייד נידרשים להכניס שותפים חדשים מארצות רחוקות ומצורות חשיבה שונות לחלוטין.
האם נראה למי שהוא מהישוב שכל אותם משקיעים אשר מזרימים מיליארדים למערכת הפיננסית המערבית ישארו ללא מעורבות ויתנו למי שהיה עד היום להמשיך ולנהל את העיניינים כפי שהיו עד היום.
על אילו מדינות מדברים היום כמובילות בצמיחה לשנה הקרובה, מי עומד מאחורי המדינות הללו, מי מקבל שם נתחים שמנים מהתוצר.
עכשיו נשאר רק לעשות אחד ועוד אחד
מה יקרה מחר לדוגמא אם את או אני נוכל לקבל משכנתא על הדירה שלנו בישראל מהבנק הסיני ולא מאחד הבנקים הישראלים, כיצד תראה התחרות על הלקוח שמעוניין לקחת משכנתא לרכישת הדירה.
מה יקרה מחר עם הממשל האמריקאי יחליט לקצץ בסיוע באופן דרמתי, מאחר ובשוק הפיננסי  האמריקאי מעורבים שחקנים חדשים.
איך זה קורה שאילי הון אשר נעזרו כה רבות במימון מהבנקים הישראלים לצורך השקעות גם בארץ וגם בחו"ל מגיעים למסקנות שהם צריכים להעביר את מרכז הכובד מעבר לים,
איך זה שכמעט בכל משפחה שניה או שלישית תמצאי היום שאחד מבני הבית לא גר כבר איתנו אלא אי שם באירופה, ארה"ב, אסיה, אוסטרליה או אפריקה.
האם הקשר אם כל אותם הבנים ניתק, היפוכו של דבר הקשר רק הולך ומתחזק והאחים הקטנים עוקבים אחר מעשי הגדולים.
האינטרנט שבר את הגבולות, מה שרואים היום זו מלחמת הישרדות על הגדרות, כמה זמן זה ימשך, מי יפגע ומי ירוויח זאת ניראה רק בהמשך. 

יצא לי, במקרה, לראות את הדיון הזה באיחור מה...

אני מקווה שבכל זאת תחזרו אליו

 

כחברה בקבוצת המחקר, שמחתי לראות את הדיון על הכתבה של ד"ר תמיר שהתפרסמה באפוק-טיימס ובאתר קבוצת המחקר worldview, שבראשה עומד ד"ר תמיר- www.worldview.biz

 

אני מזמינה אתכם לעיין באתר ובחומרים המתפרסמים בו ולהצטרף לקהילת worldview.biz ולדיונים ב"פורום תפיסת הניהול" (http://worldview.biz/?CategoryID=31).

מדי שבוע נשלח לחברי הקהילה ניוזלטר- כתבות בנושאים אקטואלים, כגון הכתבה המדוברת בדיון זה.

 

 

שלום מאי

ברוכה הבאה לקהילה. טוב לראות משתתפים חדשים שלקוחים  חלק פעיל בקהילה.

אף פעם לא מאוחר להגיב לדיון. לכן הם נשמרים בקהילה.

 

אבל נשמח כולם אם במקום רק לתת מידע על המחקר, תוכלי לתת את חוות דעתך על מה שנכתב לאורך כל הדיון והתגובות. כך נוכל לקבל מידע נוסף שיעורר מחשבות אצל כולנו. בזה התרומה של משתתפים בקהילה.

בתודה מראש מריון בורגהיימר