כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    חיפה

    ברוכים הבאים לקהילת חיפה. כאן תוכלו להתעדכן בכל מה שקורה בעיר, להנות ממעט הירוק של הטבע שנשאר לנו, ומהכחול של הים. הנשימה על אחריות המבקרים הנשיפה על חשבוננו... צילום תמונה: נ.י.ל.י

    חברה וקהילה

    פורום

    מה קורה בעיר

    פורום שעוסק באירועים , מוזיאונים , תרבות , החג של החגים , פסטיבל הסרטים ועוד ...

    חברים בקהילה (1977)

    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יובליובל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שולה63
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שלשוני
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ~בועז22~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סטאר*
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דרישה לפתוח בית ספר דמוקרטי בעיר

    10/3/12 11:39
    0
    דרג את התוכן:
    2012-04-14 20:32:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ בית ספר דמוקרטי, חינוך איכותי, חינוך איכותי במדינת ישראל ]

     

     

    דרישה לפתוח בית ספר דמוקרטי בעיר 

     

    ''

    ד"ר אורן שפיר

     

    שי קונפורטי, העוסק בחינוך אלטרנטיבי, וד"ר אורן שפיר, מורה לפיזיקה בבית ספר חוגים, יזמו עצומה לפתיחת בית ספר דמוקרטי בעיר - חבר סגל הפקולטה לחינוך האוניברסיטה ד"ר אריה קיזל: בתי הספר הדמוקרטיים הם ביטוי החריף ביותר לחינוך פרטי ממיין. 

     

    מאת שירן ראובן 

    ידיעות חיפה, 09.03.2012 

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "דרישה לפתוח בית ספר דמוקרטי בעיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    10/3/12 23:25
    1
    דרג את התוכן:
    2012-03-10 23:33:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין



    כדי ללמוד דמוקרטיה חייבים להתנסות בה !

    רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת -- יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות -- היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?

    העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה -- לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-64 למדינה!

    הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.


     

    10/3/12 23:32
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-03-10 23:32:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חחחחחח...... דרישה? ממי בדיוק? לכו דברו עם מתוקי או עם הבוס שלה. הם מ-א-ו-ד אוהבים יוזמות כאלו. תשמעו לי, לכו על זה לבד, כמו החרדים. תבנו בית ספר לא מוכר בחסות משרד החינוך, תקבלו תקציב 50%, תשלימו את השאר מכספי ההורים, ותכינו קרנות לתרומות כדי שגם מי שלא יכול יוכל בכל זאת. לדעתי העיריה מחויבת לכם במקרה כזה למבנה, אבל אל תצפו לטובות מאף אחד. אם אתם רוצים להיות גם מוכרים על ידי המערכת, אז תקבלו 75%, תשלימו את היתר, ותאלצו גם אתם להתמודד עם המערכת שנכנסת לכם לורידים ולתכנים. ואתם יכולים לברר מה קורא השנה בבית הספר הפתוח. יום אחד ילמדו את זה באוניברסיטה. חומרים לספר כבר יש. וזה רק ממה שאני שמעתי, שזה ממש לא הכל. וגם שווה לבדוק איך הוא התחיל, אי שם בשנות ה-80. שוב, לכו על זה לבד. ובהצלחה רבה. מחזיקים לכם אצבעות.
    11/3/12 11:40
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-03-11 11:40:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    על מנת "ללכת על זה לבד, כמו החרדים" צריך להיות לשון מאזניים בקואליציה, הלא כן ? 

     

     

    11/3/12 14:51
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-03-11 14:51:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אני לא ממש מסכים שאין התנסות מספקת. אני מרוצה מהלימוד של עקרונות הדמוקרטיה שילדי למדו, מרוצה לשמוע מהם ולראות במעשים שלהם את הערכים החשובים להם, ונהנה לראות איך הם מתמודדים בבית הספר ובפעילויות נוספות (מש"צים למשל) כשם רוצים לדחוף רעיון או לעשות שינוי. אני סה"כ רואה הכנה לגמרי לא רעה לחיים האמיתיים.

    --
    טל : http://www.tal-g.co.il/
    11/3/12 16:00
    0
    דרג את התוכן:
    2012-03-11 16:36:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    מדוע ללכת לבית הספר? 

     

    לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, בית-הספר הדמוקרטי עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.

     

    היסודות הפוליטיים 


    אנחנו מקבלים כמובן מאליו שעל בתי-הספר לטפח אזרחות טובה. החינוך האוניברסלי, תמיד שמר על עין אחת פקוחה הממוקדת בחדות במטרה: לעשות מכולנו אזרחים טובים.


    כולנו יודעים מה המדינה מייצגת. העקרונות המנחים נרשמו, ושוכללו בהתמדה מאז.


    מדינה זו הנה (או לכל הפחות הייתה צריכה להיות) קהילייה דמוקרטית. אין מלך, אין מלכות, אין אצולה, אין היררכיה טבעית, אין רודן. ממשל של העםעל די העםעבור העם. בענייני מדיניות, שלטון הרובאין מיסוי ללא ייצוג.


    מדינה זו היא (או לכל הפחות הייתה צריכה להיות) מדינת חוק: אין סמכות שרירותית, אין ממשל גחמן (קפריזי) פעם נותן, פעם לוקח. צדק ראוי.


    מדינה זו היא (או לכל הפחות הייתה צריכה להיות) אנשים עם זכויות. זכויות טבעיות. זכויות כל כך יקרות לנו שאבות-האומה היו צריכים לסרב להקים את המדינה בלי חוקה, והיו צריכים לסרב לאשר את החוקה ללא מגילת-הזכויות מצורפת בכתב, ומיד.


    ביודענו כל זאת, היינו מצפים -- לא, היינו עומדים על כך (ניתן היה לחשוב) -- שעל בתי-הספר, בהכשירם את תלמידיהם לתרומה יצרנית ליציבות הפוליטית ולצמיחתה של המדינה --


    -- להיות דמוקרטיים ולא אוטוקרטיים;

    -- להיות מנוהלים באמצעות כללים ברורים וצדק ראוי;

    -- להיות שומרי זכויות הפרט של התלמידים.

     

    תלמיד הגדל בבית-ספר בעל אפיונים אלה יהיה מוכן להיכנס הישר לתוך החברה בכללותה.


    אולם בתי-הספר מצטיינים, למעשה, בהיעדרותם המוחלטת של כל אחד מהערכים העיקריים אשר צוינו ברשימה.


    -- הם אוטוקרטיים -- כולם, אפילו בתי-ספר "פרוגרסיביים".

    -- אין להם קווים מנחים ברורים והם תמימים לחלוטין במה שנוגע לצדק ראוי כפי

       שמתבקש להחילו על עבריינים מועדים.

    -- הם אינם מכירים בזכויות הקטינים.


    כולם למעט בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר נוסדים על ברכי שלשת העקרונות האלו.


    חושבני שאפשר לומר בבטחה שזכויות האדם אשר אותן כל כך אנחנו מעריצים, לעולם לא תהיינה באמת מובטחות עד אשר הנוער שלנו, במשך השנים הגורליות המעצבות את מוחו ונפשו, יהיה מוזן בסביבת בית-ספר אשר תכלול את האמיתות הבסיסיות האלו. 

     

     

    2/4/12 16:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-04-02 16:02:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    ''

     

    ידיעות חיפה 09.03.2012

     

    (כדי להגדיל את המאמר, אנא פתחו "ציטוט לתגובה") 

     


    4/4/12 19:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-04-04 19:58:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מורה שמלמד בחוגים ובו זמנית מוציא עצומות לפתוח בתי ספר פרטיים.. לפני דמוקרטי, איפה היושרה שלו?
    10/4/12 09:09
    0
    דרג את התוכן:
    2012-04-14 14:44:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אייל - חיפה 2012-04-04 19:58:07

    מורה שמלמד בחוגים ובו זמנית מוציא עצומות לפתוח בתי ספר פרטיים.. לפני דמוקרטי, איפה היושרה שלו?

     

     

    אתה צודק, אייל. לא שאני מרוצה מכך, אם כי תסכים איתי שמעטים, עד מעטים מאד, האנשים שהם עקביים בהתנהגותם: הצורך בפרנסה מכריע את הכל. 

     

     

    14/4/12 14:57
    0
    דרג את התוכן:
    2012-04-14 15:09:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    21 בספטמבר 2007 

     

    החינוך הדמוקרטי הממיין כדרך להפרטת מערכת החינוך  

    מאת אריה קיזל

     

    http://www.akizel.net/2006/11/15.html   

     

     

    מתוך ניסיון לבצע לגיטימציה לבתי הספר הדמוקרטיים מגייסים תומכיהם (למשל עמרם שלומי בכתב העת "חברה" 15) את כל הטיעונים האפשריים המייצגים קו אחיד, נגטיבי, שבבסיסו פסילה כמעט טוטאלית של כל מערכת החינוך הממלכתית, פסילה שלא מותירה בתוך המערכת הזו, לגבי דידו, אף אבן אחת חיובית.

    המעניין הוא שהביקורתיים ביותר כנגד החינוך הממלכתי הם תומכי בתי הספר הדמוקרטיים אבל כאשר מדובר בהשמעת ביקורת כנגדם, הם נדרכים, הופכים "מסכנים" מקצועיים ("אין לנו כסף מהמדינה ולכן אנו גובים כספים", "אנו נמצאים במתקנים עלובים וחסרי אמצעים" ושאר טיעונים).

    בבסיס טיעוניהם החד-ממדיים ההנחה שכל מערכת החינוך הממלכתית היא כשלון נוראי, כל העובדים בה הם חיילים מסורים לאחידות אלימה המבקשת לייצר, כדרך פעולה וכדרך חיים חינוכית, ילדים כנועים וצייתנים, חסרי אני ויתומים מהורים שיש להם עניין בנעשה או יכולת מעשה.

    מערכת החינוך הממלכתית כבר מזמן אינה מערכת אחידה. יש בה גוונים רבים וצבעים עשירים והיא קשת גדולה המסתעפת כל יום מחדש לצבעי-משנה. קיימים בתוכה שלל בתי ספר ממלכתיים, קהילתיים, יישוביים, אזוריים, קיבוציים ועירוניים אשר כל אחד מהם מתקיים כיחידה עצמאית (לרוב גם כלכלית), מאפשר שותפות הורים וצמיחת תלמידים רבים שהם בגדר אנשים חושבים, פעילים, דעתניים, ביקורתיים (ביותר) ובעיקר מתפתחים. זו אינה מערכת שחפה מטעויות, מביטויים רבים של שמרנות מטרידה, של הישגיות נמוכה, של בינוניות שאינה מניחה את הדעת ואולם ההכללות של מאשימיה מבקשות רק להאדיר את החלופה, החינוך הדמוקרטי, שהוא החינוך הממיין הדואג רק להפרטת מערכת החינוך ואשר רחוק מרוח של סוציאליזם אמיתי. תומכי החינוך הדמוקרטי היו אמורים לייצג אלטרנטיבה של דיאלוג עם החינוך הממלכתי-הציבורי ואולם הם ברובם מבקשים רק לברוח ממנו (ולא רק בגלל שהוא כה גרוע, כדבריהם). במקרים רבים, האג'נדה של אותו חינוך ממיין היא אג'נדת האנטי וכך הם גם מחנכים את ילדיהם.

    הדור החדש של הורי ישראל פוקח עין גדולה וביקורתית על מערכת החינוך, מפגין אחריות ומעורבות (לעיתים קרובות גם התערבות) בנעשה בבתי הספר. הורים רבים מפעילים ועדות מרובות במסגרות נרחבות בתוך בתי הספר, מקיימים מסגרות דיאלוג והידברות עם הנהלות בתי הספר ויוצרים שותפות שיש בה השפעה הדדית ולא רק בנושא התשלומים שבו בוחרת התקשורת להתעסק עקב הקלות הבלתי נסבלת של סיקור נושא זה.

    הורים רבים לא נרתעים מלהפעיל אמצעים דמוקרטיים כמו פניה לבתי משפט, הפגנות, פניה לגופי שלטון ותקשורת ובעיקר להוות קבוצת לחץ כדי לאפשר שינוי במקומות שבהם נדרש לדעתם שינוי. הם אינם כנועים כפי שאינם מאפשרים לילדיהם להיות כנועים וצייתניים. הם אלה אשר מאפשרים גם למערכת שלא לקפוא על שמריה.

    להורים אלה אין רצון או כסף להוציא את ילדיהם מהמסגרות הקיימות, הממלכתיות ולצעוד אל מעבר לגדר. הם אינם חוצים את הגדר גם בגלל האמונה כי צריך וחובה לשנות מבפנים (כחלק מהמשחק הדמוקרטי) וגם בגלל שאין להם את אותו כסף כדי לאפשר לילדיהם חינוך אחר, למשל דמוקרטי.

    רבים מהם גם מאמינים שתקלות לא מעטות במערכת אינן פוסלות אותה מתחילתה ועד סופה והם נתקלים במנהלים ומורים רבים אשר מובילים יחד עימם שינוי יום יום. אותו דור מעורב בכל הנעשה בבתי הספר, מתעניין באמירות המורים, בבחירת הטקסטים הנלמדים, בחיפוש אתרי טיול וסיור רבים, בגיוון הארכיטקטורה הבית ספרית והפיכתה למרחב חי ונושם שיש בו מגוון רחב ביותר של אפשרויות לשינוי.
    הגישה החינוכית הממלכתית כבר מזמן לא מתייחסת לילד כאל קטן, חסר ידע וחסר אחריות ולפיכך אינו מבין את תוצאות מעשיו.

    טענותיהם של המבקרים מנותקת מהמציאות. ברבות ממסגרות החינוך הממלכתי (ואף הממלכתי דתי) קיימים ביצועים דמוקרטיים מרשימים למדי אשר מאפשרים מתן יכולת החלטה, בוודאי בחירה, לתלמידים מתוך התייחסות אליהם כאל צעירים בעלי יכולת גבוהה ומתוך רצון להופכם לאנשים מעורבים, הן ציבורית והן אישית. לא רק מערכת החינוך הדמוקרטי תיצור את האליטה הבאה והיא אינה מושכת את מיטב המורים והתלמידים. ראיית מבקרי החינוך הממלכתי נגועה לא אחת בהתנשאות ובוודאי שאינה סוציאליסטית.

    בתי הספר הדמוקרטיים לא נולדו מתוך השקפה סוציאליסטית ואינם מתאימים יותר לגישה הסוציאליסטית מאשר מסגרות החינוך הממלכתי. הם אפילו אינם מייצרים תקווה סוציאליסטית אלא ההיפך. הם מובילים תהליך הפרטה של החינוך שבבסיסו רצון עז כי המדינה תמשוך את ידה מהחינוך ומהאחריות לו וכי הוא יועבר לידי עמותות (בשלב ראשון לידי אנשים אחראיים ולאחר מכן, מן הסתם, לגופים כלכליים שיקבעו מי יהיה מורה ומה ילמד אותו מורה וכמובן מי יהיה התלמיד), מאפשרים הכנסת שוק של היצע וביקוש (בדרך כלל של מורים שאינם מאוגדים באיגודים כלשהם ואשר מטבע הדברים הופכים למגזר פגיע ביותר), מאפשרים הכרעה אופנתית סביב תכני הלימוד ואינם מקדשים דבר מעבר לבחירתו של התלמיד ובמיוחד יכולת ההשפעה של הוריו. לצורך כך ברא החינוך הדמוקרטי גופי אכיפה וענישה רבים (פרלמנטים, רשויות, יכולת "העמדה לדין" וכמובן ענישות למיניהן) שבהם ניתן תוך זמן קצר לבצע פסק דין. שמותיהם של אותם גופים נעימים אולי יותר לאוזן אך פעולתם יכולה להיות דרקונית וההתעסקות סביבם הופכת אותם, לעיתים קרובות, לעיקר העיקרים של בית הספר, למהות שלו.

    בתי הספר הדמוקרטיים ודומיהם הופכים מבחינה זו לחלק מחרושת ההפרטה הישראלית שבמסגרתה לומדים התלמידים כי אם לא נראה להם דבר מה ניתן כמובן להחליפו. כך נבראות להן מערכות בריאות עצמאיות-אפורות, מערכות אכיפת חוק עצמאיות-אפורות (משמר אזרחי פרטי בשכונות יוקרה כאלה ואחרות) וכמובן שמורות נוספות. מחר נקים צה"ל ב' ואולי גם ישראל ב'. ואם לא, אולי נלמד את ילדינו להכין את הדרכונים ולצאת מהמקום הזה כי הרי לא ניתן לשנותו מבפנים. ממש כמו שאמא ואבא לימדונו נגד בית הספר, בתחילת דרכנו כאזרחים צעירים במדינה דמוקרטית.

    החינוך הדמוקרטי אינו מחנך למצוינות. הוא גם לא מחנך להישגיות. הוא גם לא מחנך להתפתחות עצמית משום שלעיתים רבות הבחירה של התלמיד הופכת לעיקר העיקרים וההתמודדות עם הקושי (האישי והחברתי) הופכת למשני וחסר חשיבות. גידול דור אינדיבידואליסטים בעליל תוך הכשרת הקרקע לשבירת "היחד הישראלי" אינו הפתרון לשיפור פני החינוך. תרומתם של תומכי החינוך הממיין הדמוקרטי לשינוי פני החינוך הממלכתי ובעיקר להתאמתו לצרכים המשתנים של המצב הישראלי היתה יכולה להיות גדולה, אף כי כרוכה במאמץ מתמשך. דור זה של הורים מבקשים לקבל מהמערכת פתרונות מיידים ולא תומכים בתהליך. הם סבורים (לעיתים בצדק) כי התהליך הוא כסות לאי-מעש. זהו יאוש מהמצב הישראלי ולאו דווקא ממצב מערכת החינוך הישראלית.

    איני מזלזל כמובן ביכולתו של התלמיד לבחור. היא חשובה בעיני, מכריעה ומרכזית אך לתלמיד ב"דמוקרטים" אין בהכרח יכולת בחירה מרובה יותר מאשר תלמיד בבית הספר הממלכתי. ההיפך הוא הנכון: הבחירה היא בין מעט אפשרויות (בעיקר בגלל מצוקתם הכלכלית של בתי הספר הדמוקרטיים, גודל המסגרות שלהם והמאבקים הפנימיים הקיימים בתוכם אשר כמובן תוקעים את התקדמותם של בתי הספר הללו). ומי אמר כי האפשרויות הללו הן הנכונות?

    בתי הספר הדמוקרטיים הם איים שנוצרו כדי להתבדל ורבים מהפעילים בהם הפכו מתוקף הנסיבות למיסיונרים הסבורים כי בידיהם האמת האחת והיחידה – אור האמת, אם תרצו וכל השאר, כמובן, טועים טעות אחת גדולה. זו "דמוקרטיה" במיטבה. "דמוקרטיה" של דעה אחת. יש בהשקפה זו משום סכנה והיא בניגוד להשקפה הסוציאליסטית הטוענת כי החינוך אמור לשרת את כולם ולחנוך את הנער לפי דרכו (ולא לפי היכולת הכלכלית של הוריו).

    החינוך הדמוקרטי מייצר כרטיס כניסה כלכלי בעיקרו. התומכים בו מעלים טיעון חלש למדי שבמסגרתו בחלק מבתי הספר הורים משלמים יותר בשביל אלה שאין להם. מדובר במס שפתיים, בכיסוי של עלה תאנה, קטן ביותר. שכר הלימוד הגבוה נועד אכן לממן את המורים והמבנים אבל זאת בגלל שהדמוקרטיים אינם מוכנים להיות תחת פיקוח. הם רוצים את תקציביה של מערכת החינוך אך לא מוכנים לשום סוג של עמידה בסטנדרטים. הברז התקציבי לפיכך הוא טוב אך לא מה שמתחייב ממנו. היכן כאן רוח הסוציאליזם?

    אין אני בא לפסול את המערכת של החינוך הדמוקרטי. כמו שציינתי במאמרים קודמים ("חברה" 9 ואימגו) יש לבתי ספר אלה מקום מכובד וראוי כפי שיש מקום לכל מערכת חינוך המרחיבה את הפלורליזם בחינוך. אלא שמערכות החינוך חייבות להתקיים אחת ליד רעותה באופן שלא תתקיים פסילה אלא הצעה לאלטרנטיבה. כאשר טוענים כי בתי הספר הדמוקרטיים לא מומלצים להורים שאינם מזדהים לחלוטין עם עקרונות בית הספר ולפיכך אינם מומלצים להורים שכאלה (שאולי יהוו אופוזיציה בעתיד בתוך בתי הספר האלה) שלא לרשום את ילדיהם משום שהם עלולים לבלבל את הילדים בין המסרים של בית הספר לבית, אני שואל את עצמי האם זהו שוויון? האם זהו חינוך דמוקרטי? האם אין זה "חינוך ממיין" במעטפת של מילים נעימות לעין ולאוזן?

     

     

    14/4/12 14:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-04-14 14:58:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    האם על החינוך להיות חובה וממומן באמצעות המיסים -- לרבות האוניברסיטאות -- כפי שהוא כיום ?

     

     

    התשובה לשאלה זו הופכת לברורה אם שואלים אותה באופן יותר קונקרטי וספציפי, כלהלן: האם יש לאפשר לממשלה להוציא ילדים בכוח מבתיהם, עם או בלי הסכמתם של ההורים, ולהעמידם בפני אימון ותהליכי חינוך על דעתם או שלא על דעתם של ההורים? האם יש להפקיע את עושרם של אזרחי המדינה על מנת להחזיק מערכת חינוך שהם אולי מאשרים או לא מאשרים, ולשלם עבור חינוכם של ילדים, וסטודנטים, לא להם? לכל אחד אשר מבין והוא מחויב בעקביות לעקרון של זכויות הפרט, התשובה היא בפירוש: לא.

     

    לא קיימים יסודות מוסריים כלשהם לתביעה שהחינוך הוא זכות בלעדית של המדינה -- או לתביעה שזה נכון להפקיע את עושרם של אנשים מסוימים לתועלתם של אחרים, שאינם זכאים לו.

     

    הדעה שהחינוך צריך להיות בשליטת המדינה היא עקבית עם תיאורית הממשל הנאצי או הקומוניסטי. היא לא עקבית עם התאוריה של הדמוקרטיה הליברלית.

     

    ההשלכות הטוטליטריות של החינוך הממלכתי (מתואר באופן אווילי כ"חינוך חובה חינם") – כנ"ל של האקדמיה -- טושטשו בחלקן כתוצאה מהעובדה שבישראל, שלא כמו בגרמניה הנאצית או ברוסיה הסובייטית, בתי ספר פרטיים – וטרם ידוע אם גם החינוך מן הבית -- נסבלים על ידי החוק. עם זאת בתי ספר אלה והחינוך מן הבית קיימים לא בזכות אלא בחסד.

     

    ועוד, העובדות נותרו כך: (א) על רוב ההורים נכפה ביעילות לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממלכתיים, היות ומוטלים עליהם מיסים על מנת להחזיק את בתי הספר האלה והם אינם מסוגלים לשלם את האגרות הנוספות הנחוצות על מנת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים או לקיים חינוך מן הבית; (ב) הסטנדרטים של החינוך, אשר שולטים בכל בתי הספר, נקבעים על ידי המדינה; (ג) הנטייה הגוברת בחינוך היא שהממשלה מפעילה שליטה, כל פעם יותר רחבה, על כל היבט בחינוך.

     

    כאשר המדינה לוקחת על עצמה שליטה כספית על החינוך, זה מתאים באופן הגיוני שבהדרגה המדינה תתפוש שליטה על תוכן החינוך -- היות ועל המדינה רובצת האחריות לשפוט אם נעשה שימוש "סביר" בכספיה. אולם כאשר ממשל כלשהו נכנס לתחום הדעות, כאשר מתיימר להכתיב בסוגיות אשר להן תוכן אינטלקטואלי, זהו המוות לחברה החופשית.

     

    ספרי חינוך הם בהכרח סלקטיביים, בנושא הספר, שפתו, ונקודת ראותו. כאשר ההוראה מנוהלת על ידי בתי ספר פרטיים, יהיו הבדלים ניכרים בין בתי ספר שונים; על ההורים לשקול מה הם רוצים שילמדו את ילדיהם, על ידי תכנית הלימודים המוצעת. ואז על כל אחד לשאוף לאמת אובייקטיבית . . . . לא יהיה בשום מקום שידול ללמד את "עליונות המדינה" כפילוסופית חובה. אולם כל מערכת חינוך בשליטה פוליטית תחדיר במוקדם או במאוחר את התורה של עליונות המדינה, תהיה זו הזכות האלוהית של המלכים או "רצון העם" ב"דמוקרטיה". ברגע שתורה זו מתקבלת, הרי שלשבור את טבעת-החנק של הכוח הפוליטי המופעל על חיי האזרחים הופך להיות משימה על-אנושית. הוא אוחז בציפורניו את גופם, רכושם, וראשם של האזרחים מילדותם.

     

    הרמה הנמוכה המצערת של החינוך היום היא תוצאה, אשר ניתן לחזותה מראש, של מערכת בתי ספר הנשלטת על ידי המדינה. ביקור בבית הספר, במידה גדולה, הפך להיות סמל של מעמד ופולחן. יותר ויותר אנשים נרשמים לאוניברסיטאות – ופחות ופחות אנשים מסיימים אותן עם חינוך מתאים. מערכת החינוך שלנו היא כמו ביורוקרטיה עצומה, שירות ציבורי עצום, בה הנטייה היא לקראת מדיניות של לקחת בחשבון הכול אודות כישוריו של מורה (כגון מספר פרסומיו) למעט כושרו ללמד; ולקחת בחשבון הכול אודות כישוריו של התלמיד (כגון "כושר הסתגלותו החברתית") למעט יכולתו האינטלקטואלית.

     

    הפתרון הוא להביא את תחום החינוך לשוק.

     

    ישנו צורך כלכלי דחוף לחינוך. כאשר מוסדות החינוך נאלצים להתחרות אחד עם השני על איכות ההכשרה שהם מציעים -- כאשר נאלצים להתחרות על ערך אשר ייוחס לתעודות שהם מעניקים -- הסטנדרטים של החינוך בהכרח עולים. כאשר הם נאלצים להתחרות על שירותיהם של המורים הטובים ביותר, המורים אשר ימשכו את המספר הגדול ביותר של תלמידים, אז רמת ההוראה -- ומשכורותיהם של המורים -- בהכרח עולים. (היום, המורים המוכשרים ביותר עוזבים לעתים את המקצוע ועוברים לתעשייה הפרטית, בה הם יודעים שמאמציהם יתוגמלו טוב יותר). כאשר מאפשרים לעקרונות הכלכליים שהביאו את התעשייה ליעילות מופלגת לפעול בתחום החינוך, התוצאה תהיה מהפכה, בכיוון פיתוח וצמיחה ללא תקדים של החינוך.

     

    יש לשחרר את החינוך משליטתה או התערבותה של הממשלה, ולהפכו למפעל פרטי נושא רווח, לא בגלל שהחינוך הוא בלתי חשוב אלא בגלל שלחינוך חשיבות מכרעת.

     

    על מה שיש לקרוא תיגר זה על האמונה הרווחת שחינוך זה מין "זכות טבעית" -- למעשה, מתת מן הטבע. מתנות חינם כאלה אינן קיימות. אולם זה אינטרס של המדינה להזין הטעיה זו -- על מנת לפרוש מסך עשן מעל סוגיית: את החופש של מי יש להקריב, על מנת לשלם עבור "מתנות חינם" כאלה.

     

    כתוצאה מהעובדה שהחינוך ממומן באמצעות מיסים כבר זמן רב כל כך, לרוב האנשים קשה לחשוב על פתרון אלטרנטיבי. אומנם אין דבר מיוחד בחינוך אשר מבדיל בינו לבין הצרכים הרבים האחרים של הבן אדם אשר מסופקים על ידי היזמה הפרטית. נניח שבמשך שנים רבות הממשלה הייתה לוקחת על עצמה לספק לכל האזרחים נעליים (בנימוק שנעליים הן צורך דחוף), ונניח שכתוצאה מכך מישהו היה מציע להעביר תחום זה ליוזמה הפרטית, ללא ספק היו אומרים לו בכעס: "מה! אתה רוצה שכל אחד חוץ מהעשירים ילך יחף?"

     

    אולם תעשיית הנעליים עושה את עבודתה ביכולת גבוהה יותר אין שעור מאשר החינוך הממלכתי עושה את העבודה שלו.

     

    מהעוסקים במקצוע הפדגוגיה, אפשר לצפות לתרעומת הנקמנית ביותר, עם כל כוונה להורידם מעמדתם הרודנית; היא תבוא לידי ביטוי בעיקר בתארים כגון "ראקציונית" במקרה המתון. למרות זאת, השאלה שיש לשאול כל מורה אשר אצלו מתעורר כעס כזה היא: האם הנך חושב שאיש לא יפקיד מרצונו בידיך את ילדיו וישלם לך על מנת שתלמד אותם? מדוע לעשוק את שכרך ולקבץ את תלמידיך בכפייה?

     

     

    14/4/12 16:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-04-14 16:55:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אני בעד חינוך ממלכתי מושקע, הולם את רוח הזמן ומותאם לשיח אותו מנהלים היום עם הדור הצעיר שהוא מתוחכם טכנולוגית ופחות תמים, זקוק ליצירתיות כדי לפתח את האונה השמאלית ולתפיסות חדשות בדבר ארגון המידע וניתוחו. בד בבד אני בעד לבטל את המימון לבתי הספר והזרמים היחודיים הממומנים על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות,המייצרים אליטיזם במסווה של תפיסת סובלנות עודפת או הזכות להיות אני בלעדי. בתוכם אני כוללת את הזרם החרדי והתנועה האיסלאמית שנתמכים על ידי הרשויות ותוכן הלימודים שבהם סותר ואף שולל את קיומה של מדינת ישראל הדמוקרטית והישראלית. כל אלו הם רעה שאין כמוה שקודמה על ידי חוק נהרי 1+2 ותמיכתם של חברי כנסת רבים שהצביעו באיוולת רבה או בחוסר תשומת לב על ההסכם לקבירת מדינת ישראל בקרוב בימינו אנו. את החוק הזה צריך לבטל במיידי ולא לאפשר לדברים כאלו לצוץ יותר.
    14/4/12 20:32
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-04-14 20:32:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    האם קיים "בית-הספר האידאלי" שמתאים למדינתנו?  

     

    לפני זמן מה, הואיל בטובו משרד החינוך לשחרר למדינה במפתיע את תכנית הליבה ל"בית ספר חלומי" המנוהל על ידי תכנית לימודים "אידאלית" עיקרית.

     

    לגבי דדי, משרד החינוך רשאי -- כמו כל אחד אחר -- לידע אותנו כיצד נראה בית הספר החלומי שלו. הוא גוף אשר מנהל את כל החינוך במדינה, וברור שהשקפותיו ראויות להישמע בצורה מכובדת. הבעיה שלי היא עם ההשלכות, המחוזקות על ידי מעמדו של משרד החינוך, בעל העוצמה כספק של ערימות כסף, שעל חלומו להפך לדגם האומה. במבט מקרוב אפשר לראות את צבאות הפונים מכל רחבי המדינה בבקשת מענקים וקובעים את האסטרטגיה שלהם כך שהיא תחניף לרצונו של המשרד.

     

    מאות אלפי הצעירים הגדלים כיום בארץ נכנסים לעולם שהוא יותר מגוון מכל עולם אחר בהיסטוריה, ואשר הופך למסובך יותר ויותר כל שנה. לשום איש, ויהא מבריק ככל שיהיה, אין מושג מה העתיד טומן בחובו, או כיצד נגיע לשם. לאור העובדה הזאת, אבסורדי לחשוב שדגם יחיד כלשהו שצורה יחידה כלשהי, תתאים לחינוכם של ילדים. תנו למשרד החינוך להציע אידיאל אחד, ותנו לאחרים בכל רחבי הארץ להציע את שלהם. אולם מה שמשרד החינוך היה צריך למעשה לומר בתוקף תפקידו הרשמי כיזם של הרווחה הלאומית הוא, שיש לעודד ולתמוך במגוון הרחב ככל האפשר של סוגי בתי ספר שונים, המבוסס על החלומות והאידיאלים של מחנכים חושבים זמינים כמה שהם לא יהיו, ולתת לקהל ולהיסטוריה, לבחור באופן חופשי ביניהם. המטרה חייבת להיות רב-גוניות (פלורליזם), ולא חיקוי מתרפס של תכנית-להצלחה של איש אחד.

     

    זה די אירוני שממשל דמוקרטי, אשר מצהיר בקול על אמונתו בגיוון, בשליטה מקומית ובביזור הכוח, יהיה סלחני כלפי התפישה שתבנית אידיאלית יחידה, מתאימה לכל, בכל מקום.

     

    חושבני שעלינו לומר למשרד החינוך שאנחנו מעריכים את תשומת הלב המזהירה אשר הקדיש לשאלת חינוך הצעירים, ושעם כל הכבוד, אף כי באופן התקיף ביותר, אנחנו חולקים על הנחתו הבסיסית שקיימים דגמים שעל כל האומה להעתיקם.

     

    חופש וסובלנות, גיוון, שוני ושינוי צריכים להיות העקרונות המנחים בימים אלה של שינוי מזורז. ומהניסיון שנרכוש עם הזמן על ידי בחינת חלופות נוכל, במוקדם או במאוחר, להבחין בתרשימים של הצורות שישמשו אותנו כראוי בעתיד.

     

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "דרישה לפתוח בית ספר דמוקרטי בעיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה