מהו החושך שכל כך מבהיל אותנו? ואולי דרכו אנחנו רואים הכי מדויק את כל צבעי הפנים שלנו. והנה משלי:

דרדרים כחולים

שָׁמַעְתִּי
שֶׁלְּדַרְדָּרִים כְּחֻלִים
סְגוּלוֹת צְלוּלוֹת
לְעֵינַיִם שְׁחֹרוֹת.
הִנֵּה,
אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּחוּץ
וּמַצְלִיחָה לִרְאוֹת
אֶת הַחֹשֶׁךְ מַכֶּה בְּבֵיתִי
וְאֶת רַגְלַי הַשְּׂרוּטוֹת
נָחוֹת עַל הֲדוֹם.

תודה ושבוע נפלא!

מזי

איזה יופי!!! אני כול כך מתרגשת!!!גם אני רואה את האור מהחושך....אני עוד אחזור...תודה טלי יקרה ..ותודה לך על המילים המרגשות...

תודה ramie

נושא מרתק,
.
הדיוקן העצמי של דאלי מדבר אלי במיוחד,

מעורר תחושה של ההתפשטות הגשמית של תפישת האדם את אישיותו,

שהיא תוצאה של לא יותר ממחשבות, לא יותר מסיפור חיים של האדם בנפרדות, הרואה בפנים ורואה בחוץ.
.
את העצמי לא ניתן לראות או לדמיין, אין בו פנים ואין בו חוץ, הוא מבחינתי הכל ולא כלום - אלוהי.
.

מדהימה האסופה שהעלת כאן ,

בנושא ,

בבואות שמשתקפות.

תודה רבה

ורד

בעניין של חושך ואור אני אצטט את עצמי :)

הי,

דיוקן עצמי בנוי משברי מראות שאנו אוגדים לצורה...