על מה מדובר ומטעם מי זה ?

היום היו הבני דודים לסיור השורשים. וקודם כל -היה מקסים.

אני הייתי עוד בשוונג מהסיור שהנחיתי אתמול בנוה שאנן שנושאו היה ילדות של שנות ה-60-70 בשכונת פועלים ציונית וההווה הדורס את הערכים הללו על ידי שיקולים נדלניים ופוליטים המקדמים את ההשתלטות החרדית ללא כל פרופורציה למספרם באוכלוסיה.

היה מדהים. היו מאה איש ועלו דברים נפלאים מהסיור.

http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/1.1700198

את הסיור המשפחתי התחלנו בין יל"ג 1 שם שכן בית הסבא והסבתא ולבין החלוץ 53 שם היה בית המלאכה של אבי והוריו שהם הסבר והסבתא של כל בני הדודים. כולנו העלינו זכרונות על זמנים ותנאי מגורים שלא יאמנו אבל הבני דודים היו בשוק ממראה המקום.

לאחר מכן נסענו לטיילת לואי לצפות על ציר הבהאים שד' בן גוריון ואחד אחד, כאשר יצאו מהמכוניות הם אמרו לי שהפער בין הדר לכרמל הוא בלתי נסבל והם פשוט מזועזעים כיצד מזניחים את לב הדר שהם זוכרים כמקום מלא חיים וכייפי. לאחר מכן הלכנו לסטלה מאריס וירדנו בשביל לקבר הקדוש שצופה מעל עין הים ולעבר רחוב התכלת. כולם היו בהשתאות גמורה מהמקום. לידיעת מי שכתבה על ספסל השרוף והלכלוך, זה רק משתבח מרגע לרגע. כמות הטינופת במקום היא לא תאמן, ומדובר בנקודת נוף מדהימה שכמוה יש במקומות רחוקים אליהם נוסעים ומשלמים המון כסף כדי להיות בתוך הוויה כזו. הבטנו ברחוב התכלת מלמעלה וסיפרתי להם על מאבק הרכבת והתנועה להחזרת העיר אל חיפה והם מגוייסים לחלוטין. הם אמרו שרק אידיוטים לא יכולים לראות את האוצר שעליו אנו יושבים.

הם לא מתכנני םולא אנשי מקצוע אבל הם שאלו אותי היכן לב העיר. אמרתי להם שעקרו לה את הלב ואנחנו עומדים להחזיר אותו.

סגרנו את היום במסעדת גלידה יונק שבכלל אין בה גלידה אלא אוכל רומני כמחווה לשרשינו. היה נפלא.