כוכי, את יודעת שאני בדעתך,ובטח ובטח בכל הקשור לאלו שמתפלספים על בגידה מבלי שחוו את החוויה "המרנינה" הזו על בשרם (כי רק אז הם באמת יוכלו להביע דעה אמיתית - נראה אותם אז)
במקרה של בגידה אין ספק שאי אפשר לחוות דיעה אמיתית ללא החוויה (ואני לא מאחלת לאיש לעבור אותה)
מי שלא חטפו לו ילד לא יכול להחליט אם לשחרר מחבלים תמורתו ?
מי שלא רצחו לו אח לא יכול לשפוט ולהעניש רוצח ?
מי שלא בגדו בו (או שלא ידע) לא יכול לתת דעה על התופעה ?
טיעון זה לא ממש לוגי לדעתי.
קיימות בחברה המודרנית תופעות שמשנות את כיון החברה, ועדיין לא ניסינו, אנחנו החברה, למצוא פתרונות .
אחד מהתופעות היא אחוז הגירושים, למשל.
ברור שבחברה בה יותר מ 50 אחוז מהקהילה החילונית מתגרשים, הדבר מצריך בחינה מחדש של מוסד הנישואין.
בחברה בה רק מאלה שמודים ומודות, אחוז הבגידות עובר שליש הזוגות, הדיון על תפיסת זוגיות לגיטימי ביותר.
כפי שאמרתי קודם, מאוד קל ומקובל לזרום עם ה main stream.
אני חושב שאני עוזר לכוכי ולרבים אחרים אם אסביר, בכנות, בפתיחות, מה הולך , לרוב, בראש של גבר.
למה אני כותב "לרוב" ? אני לא מוסד לעשיית סקרים.
אלא שמאז צ'ארלס דרווין, נעשו אלפי מחקרים בנושא, וכולם הגיעו למסקנות זהות.
את שאר הדברים, את יכולה לקרוא בתגובתי לכוכי.
יעקב
לא טענתי שהטיעון שלי לוגי, הטיעון שלי לגמרי רגשי, כי בגידה היא חוויה רגשית, אנחנו יכולים לחוות דעות על כל נושא שבעולם, ואנו גם עושים זאת וזה לגיטימי, אבל כדי לדעת בדיוק איך נתנהל בזמן אמת, את זה נדע רק לאחר שעברנו אותה (אין קיצורי דרך).
אז כמובן שיש שוני בתגובה בין אדם לאדם מכל מיני סיבות רקע (אישיות/תרבותיות וכו') אבל אין ספק שתגובה של אדם שחווה תהיה הרבה יותר אמינה כי היא נתמכת בדוגמא אישית.
זה שאתה ואני חושבים אחרת לגבי המונוגמיה, אין לי בעיה עם זה, אני יכולה רק להסביר את אמונותיי, כמו שאתה את אמונותיך וכל אחד מאיתנו רשאי לנהוג כרצונו ולבחור את דרכו.
אני מהמאמינות שלמרות מוצאנו מעולם בעלי החיים מותר האדם הוא היכולת שלנו, בניגוד לבעלי החיים שמצווים ע"י אינסינקטים, להפעיל שיקול דעת ולבחור לנהוג אחרת, כי להאשים את "הטבע" זה להסר מעל עצמנו אחריות כי זה נורא נוח.
(זה גם מה שהופך את האדם לחיה האכזרית ביותר בטבע שבהרבה מקרים משנה את סדרי הטבע ומפרה את האיזון הטבעי וזה חוזר אלינו בשלל צורות, אנחנו גם משלמים על זה)
כל טוב
אורלי
רתוב גאולה, ירושלים, בחג האחרון
/null/text_64k_1#