כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: 
אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם החכם יודע עלי הכול. /כמה אני מרוויחה בקטן, /וכמה אני מרוויחה בגדול,/ מה אני אוהבת לשתות,/ ומה אני אוהבת לאכול. /הוא גם יודע איתי נהדר לבלות, /ולהשאיר לי בסופו של יום,/ להסתדר לבד עם החשבון./ הוא גם יודע לא להיות חייב, /להעלם אחרי שאיתי הוא אהב /ולהשאיר אותי לחכות לו / ולחכות, ולשווא./אכן חכם האיש, /חכם וגם רגיש, /ושלא נטִיל עליו חלילה וחס האשמות,/ כי אני היא זאת הרי שעשתה את הבחירות/.

תם התם הוא סוג של מטומטם / אבל יש בו משהו מתוחכם./ הוא הרי רוצה להיות איתי,/ אבל גם עם אחרות,/ ולכן הוא תמיד יודע לתת את התשובות/ לכל השאלות. /למשל, איפה הייתָ בימי שישי ובשבתות?/ והיכן תהייה בחג? / ולמה (אם אנחנו יחד והרי אנחנו זוג)/ למה שנבלה את החג בְּלחוד? /וההוא, הרי אמרנו,/ הוא גם קצת מטומטם, /ושנזכיר ונאמר: גם די מתוחכם, /הרי כשהוא מסתבך עם תשובותיו,/אני מציעה: "בוא נחתוך", /"קבל שחרור" /"ולך לך לדרכך" /עכשיו !

רשע הרשע הוא קצת יפה, /וגם חתיך /ויש לו גם קצת כסף בבנק /וכסף בכיס, /והוא מחייך אלי בחיוך אדיש,/ מביט עלי כמתנשא,/ הוא לא הכי יודע, מה הוא רוצה. /ולכן הוא מתבונן בי מגבוה/ וחושב עלי קצת ברוע./ מחשבות בליבו יסתירו רגשותיו/ של מה ואיך רוצה הוא בחייו./ הוא אוהב את הרגע, /כאן ועכשיו, /לא להיכנס למחויבות/ ולא לשום מאוהבוּת /וכשהמדובר בנתינה,/ יש לו גם על כך מין תאוריה משונה:/ זה מרגיש כמו קמצנוּת/ הוא אומר :"זאת חסכנוּת"/"אני בכסף, נוהג באחריות". /ואני אומרת:  "ביחסים ובזוגיות , זאת רשעוּת !"

וזה שאינו יודע לשאול הוא בכלל תינוק גדול./ הוא אוהב הכי הכי את כל מי שהיו נשות חייו, / הוא רוצה שתמיד יבואו רק אליו,/ שייקחו אותו, /שיעשו לו, /שיגעו בו, /שיהיה לו רק נעים, /שיהיה לו רק טעים,/הוא לא ישקיע מאודו בבת זוגו./ הוא ייעלב כשיקבל לא על בקשה,/ למשהו שהוא מאוד מאוד רצה/ כמו תינוק שלא קיבל את הצעצוע באותה השנייה/ הוא כמו ילד נעלב /כשמשהו שאינו קשור אליו /תופס את מקומו /שהוא לא שם, בין כה וכה. /כך לדוגמה, אם זוגתו יוצאת עם משפחתה/ הוא לא ירצה להצטרף/ ולא ירצה שהיא בכלל תצא . /ואז יעשה פרצוף מסכן /ויסמס לה בלי הפסקה/ עד שהיא בסוף כמעט תנפח את נשמתה...