בחיי.
תחילה גוגל יודעת הכל עלינו ומנסיון אני יודע שהיא עושה שימוש בנתונים שבידיה הן עבור אחרים (למשל בהסכמה הדיונית למסור פרטי גולש לבית המשפט) והן עבור עצמה (בראיונות קבלה לעבודה) ובהמשך גם האח הגדול שבשלטון יודע עלינו הכל. ואם לא ידע עד עכשיו הכל, הרי מעכשיו ידע...
קודם כל אני רוצה להפנות לפוסט מרתק של עו"ד יהונתן קלינגר בו גם תוכלו למצוא את העתק החוק. יהונתן מתאר שאלות שונות שצצו במוחו ביחס לחוק החדש שעניינו מאגר מידע מאוחד של חברות הסלולאר, טלפון ואינטרנט ממנו תוכל המשטרה (ורשויות אחרות כמו רשויות המס, המשטרה הצבאית, רשות ההגבלים העסקיים וכדומה), בנסיבות מסויימות, לשלוף נתונים על כל אחד מאיתנו. המידע ישמש לצרכי חקירה ואיתור פושעים, כך הכוונה.
בטח תגידו - נו אז מה ליכטנשטיין, מה הבעיה? אתה לא פושע ואף אחד לא יטריד אותך!
אבל אני מוטרד. באמת.
כבר מנחם בגין אמר לכתבים ש"לא שואלים ג'נטלמן היכן הוא היה אתמול בלילה", ואני ג'נטלמן. לא בא לי שכל שוטר או חוקר ידע איפה הייתי אתמול בלילה. חס וחלילה לאשתי יהיו חברים במשטרה, ומה אז?
הרי הקמת מאגר מידע אדיר שכזה הוא לא פרצה קוראת לגנב, הוא חור שחור הקורא לגנב. האפשרות להניח ידיים על מאגר כזה על ידי גורמים שאכיפת הראש אינה בראש מעיניהם מלחיצה אותי.
לא רק זה, עם כל הכבוד למשטרה - גם המשטרה עצמה אינה נקיה משיקולים זרים (תשאלו את הלמו) או אפילו, מטעויות.
ואני, מה לעשות, חושב שאפילו לאזרח הנקי ביותר ישנם דברים שהוא רוצה שישארו בינו לבין עצמו. מותר לי. לא רוצה שאף אחד ידע יפה היה הטלפון הנייד שלי אתמול בלילה (בבית, הייתי ביביסיטר לילדים, זו רק דוגמא, אל תדאגו), ואני לא רוצה שידעו שהתקשרתי לאשתו של חברי הטוב ארבע פעמים השבוע (ארגנו לו מסיבת הפתעה, סוטים).
איך יהונתן קלינגר כותב - "כנראה שחברי הועדה לא הבינו את הסכנה בדליפת מאגר המידע. כלומר, לא מדובר רק ב"עוד" עבירה שניתן יהיה להעניש עליה. מדובר בכך שמרגע שאותו מאגר מידע מגיע לרשתות שיתוף הקבצים, ולמשרדי החוקרים הפרטיים לא יהיה ניתן לעצור זאת ולכל אזרח תהיה גישה למידע פרטי במיוחד. מדובר גם על מצב שבו שוטר אחד מושחת יקח הביתה את התקליטור ומכאן יחל המסע שלו לאורך הרשת.
מאגר מידע, כמו אקדח במערכה הראשונה, בטוח שיופעל עד המערכה השלישית."
מילה בסלע. תודה יהונתן.
נכון, אנחנו כולנו צריכים לתת יד למשטרה במלחמתה בפשיעה. לא מתווכח על כך. אבל כאזרחים במדינה דמוקרטית (כך חשבתי) לפעמים אנחנו מווצתרים על יתרונות שיכולנו להשיג אילו היינו במדינה דיקטטורית יותר, רק בשל הכרת התודה על העובדה שאנו חיים בדמוקרטיה.
ואני חושב, אולי ישנן דרכים פחות חמורות? הרי בכל אופן - כל המידע הזה קיים כיום, אלא שהוא מפוזר בין החברות השונות. המשטרה, אם תצטרך להשיגו, יכולה לפנות לבית משפט, לקבל צו ולהשיגו. ועוד החוק החדש קובע שכמעט בכל סוגי העבירות, גם בזוטרות יחסית, ניתן יהיה לקבל את המידע. בעצם כל שהמאגר הזה יעשה הוא יקל על עבודת המשטרה. מטרה חיובית כשלעצמה, אבל לאור הבעייתיות העולה ממנו - אולי היה עדיף לחשוב פעמיים?
ואסיים את הפוסט ואבקש את תרועותיכם על כך שלא כתבתי למעלה אפילו פעם אחת את המספר 1984.... תודה.
הח"מ הינו עו"ד מסחרי המתמחה במשפט האינטרנט וקניין רוחני.
הוספת תגובה על "מתחיל להפחיד אותי כל העסק הזה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה