ארביטראז' מוגדר כיכולת להרוויח בצורה בטוחה ואשר סכום הרווח ידוע מראש.
כולנו מכירים את תחומי האופציות והמניות בהם הארביטראז'ים קיימים (אך הם קיימים כמובן באג"ח להמרה ואופציות להמרה).
האורביטראז' מהסוג הראשון הוא ארביטראז' שמקיים את שני התנאים, רווח בטוח מראש וסכום רווח ידוע מראש.
כיום, בשווקים משוכללים, הארביטראז'ים הם נחלתם של המכונות (אלגו-טריידינג) ולא ניתן לעשות אותם בצורה רציפה ורווחית ע"י משתמש בשר ודם.
הארביטראז’ מהסוג השני מקיים את התנאי הראשון בלבד.
כלומר, רווח בטוח מראש.
לתחום זה נכנסת שיטת ה- NET-NETS הייחודית של בן גראהם, המקיימת ארביטראז' חשבונאי, כלומר ארביטראז' בין מחיר המניה לבין משתנים פיננסים כפי שהם באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים שלה.
בשיטה זו הרווח מובטח מראש ע"י שימוש בסטטיסטיקה: איסוף מניות רבות בעלות מאפיינים "כמו-אורביטראזיים" אמור לאורך זמן להשיא תשואה חיובית מתוך הכרה שאיסוף של מניות רבות שלהם אי שוויון בין השווי שוק לשווי הנכסי שלהם יביא את השווי השוק שלהם לשווי הנכסי שלהם (לפחות).
מכיוון שאין בדיקה לעומק של מהות החברות ומכיוון שמדובר פה עדיין בשימוש סטטיסטי בקרב המניות, דבר אשר לא מחייב הצלחה של 100%, יש לקבץ מגוון רחב ככל האפשר של משתנים סטטיסטים אלו.
בעקרון, גם ארביטראז'ים אלו כבר לא מתקיימים היום בשוק משוכלל, אלא רק בכשל שוק.
בארביטראז' הזה סיכויי הרווח בטוחים פחות מהארביטראז' הראשון
הארביטראז’ מהסוג השלישי הוא ארביטראז' שלא קשור בהכרח לנתונים הפיננסים של החברה, אלא הוא תלוי במהותה. יוצר הארביטראז' הזה הוא באפט שהשכיל לשלב בין מהות החברה ליכולתה ליצור מזומנים בעתיד בצורה שתאפשר לו לחזות אותם, גם אם בצורה לא מדויקת.
מהות החברה צריכה להכיל מאפיינים מיוחדים, המאפשרים לה להגן על עצמה מתחרות (חפיר) ובתוך כך להגן על תזרימי המזומנים העתידיים שלה, מה שהופך אותה לאפשרית לחיזוי.
חיזוי זה מאפשר שימוש בשיטות הערכות תזרימי מזומנים עתידיים שונים (DCF, DDM...) בצורה כזו ששוב, כמו בשיטת הארביטראז' השני, מאפשר השוואה בין מחיר החברה לשווייה הפנימי, כשהפעם השווי הפנימי נגזר מתזרימה העתידי ולא מערכים חשבונאיים.
בארביטראז' הזה סיכויי הרווח בטוחים פחות מהארביטראז' השני (בוודאי מהראשון).
הוספת תגובה על "ארביטראז' בשלושה מהלכים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה