שלום וחג שמח

להלן אסופת מאמרים ומחקרים בנושאי חינוך , וכן קישורים למאמרים כאלה.

הבאתי את הדברים ברוח דבריו של פרופסור דן בן דוד , בסיכום מאמרו

" מצב החינוך בישראל והשלכותיו " אוקטובר 2011

http://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/H-2011-Ed-impact.pdf

בן דוד :

" העתיד נמצא היום על ספסל הלימודים.

אם להשתמש במושגים מעולם תכנון המים, מדינת ישראל עברה מזמן אל מתחת לקו האדום בתחום החינוך .

לאור האקוויפרים האישיים הרבים שלא מולאו בידע נחוץ, לפחות מאז שנות התשעים, ישראל נמצאת היום גם מתחת לקו השחור האסור.

אין זה מקרי ששיעורי התעסוקה בקרב גברים בגילאי העבודה העיקריים הולכים ויורדים ומתרחקים משיעורי התעסוקה במדינות המובילות – וזה קורה בהתמדה במשך למעלה משלושים שנה ברציפות.

אין זה מקרי שפריון העבודה הולך ונסוג, במונחים יחסיים, לעומת אותן מדינות מאז שנות השבעים.

אלה הם הפרמטרים העיקריים הקובעים את רמת החיים ואת ממדי העוני בישראל  – והם נקבעים לא מעט על -ידי רמת החינוך במדינה.

כמחצית מהילדים בארץ מקבלים מאז שנות התשעים חינוך ברמה נחותה מהמקובל בעולם הראשון.

המחצית השנייה מקבלת חינוך ברמות נמוכות אפילו בקני מידה של העולם השלישי – ומחצית זו תהפוך לרוב בשנים הבאות.

אך יש תקווה.

בניגוד לרמת החינוך הניתנת לילדי ישראל, רמת הידע הקיים בארץ היא מהגבוהות בעולם כולו, כפי שניתן לראות באוניברסיטאות, בהייטק ובתחומים אחרים הנמצאים במעטפת הידע האנושית .

כל מה שנדרש לביצוע תפנית חדה בחינוך - כבר נמצא כאן.

צריכים רק לאפשר לידע זה, ואף לתמרץ ולעודד אותו , לזרום לכל שכונה , יישוב ואוכלוסייה בארץ.

התהליך הנדרש אינו פשוט. הוא מחייב שדרוג משמעותי של ליבת הלימודים הניתנת לכל ילדי ישראל והנחלתה בכל בתי -הספר, בכל השכונות ובכל היישובים בארץ, ללא יוצא מן הכלל.

כפי שמדינה מחייבת את כל ילדיה ללכת לבתי -הספר, ובכך היא מתכוונת להגדיל את דרגות החופש שיהיו להם בבגרותם, כך גם זכותה לקבוע ליבת לימודים שעליהם ללמוד – אחרת מדובר בכלי ריק שאינו ממלא את ייעודו.

כמו כן, המתאם הגבוה בין השכלת הורים לבין הישגי ילדיהם, מצביע על הצורך שהמדינה תשקיע יותר משאבים בבתי -הספר בהם לומדים ילדים להורים בעלי רמות השכלה נמוכות.

תפריט מלא של המלצות בתחום החינוך נמצא במסמך מקיף – הכולל גם תחומים נוספים לחינוך –שהוכן הקיץ על-ידי ראשי מרכז טאוב: "סדר יום חדש לישראל". המסמך מתייחס לא רק לחשיבות ליבת הלימודים אלא גם לרמת המורים ולתגמולם, וכן לאופן הניהול של מערכת החינוך.

אם לא יינקטו צעדים משמעותיים ומהירים כדי להגיע לעתיד הילד היושב היום על ספסל הלימודים, יהיה קשה מאוד להגיע אליו כאשר אותם ילדים יהפכו לבני   20 - 30  ומעלה.

מעטים מאוד מביניהם יהיו , מסוגלים לסיים לימודים ברמה של חמש יחידות במתמטיקה, בפיזיקה וכדומה בגילאים אלה - כאשר הם כבר הורים לילדים ועליהם לפרנס משפחה.

אמנם כבר היום קשה לבצע את התפנית הנדרשת במערכת החינוך, אך עדיין ניתן למצוא רוב בכנסת הנוכחית כדי להשית שינוי מהותי בסדר היום החינוכי של ישראל.

לאור השינויים הדמוגרפיים המהירים שעוברת מדינת ישראל, מדובר בחלון הזדמנויות מוגבל, אולי מוגבל מאוד, בטרם תחצה המדינה את נקודת האל-חזור הדמוגרפית-דמוקרטית ולא ניתן יהיה עוד למצוא בה רוב לביצוע התפנית.

זהו רגע האמת. "

עד כאן דבריו של פרופסור בן דוד.

אני אכן חושב שאנו נמצאים ברגע האמת , אך גם , שיותר מלוגיסטיקה , טכנולוגיה , ומדיניות שכר - נדרשת התובנה שקונספט החינוך במאה ה 21 שונה במהותו מהקונספט החינוכי במאות הקודמות , ודורש שינוי פסיכולוגי ומנטאלי של כל העוסקים בחינוך , כולל ציבור ההורים .

זה דורש תעוזה ופתיחות . השאלה היא - האם החברה הישראלית , השמרנית והשסועה , מסוגלת להעיז ולהפתח לתפישות חדשות .

להלן הקישורים .

אשמח אם מי מהקוראות או הקוראים יעלו דיון או תגובה בעקבות אחד מהנושאים  .

קריאה מעניינת ומעוררת חשיבה

תכניות ומצגות של משרד החינוך ( במצגות זה נראה יפה . . . )

ספר תוכניות העבודה של משרד החינוך לשנת 2011

תוכנית התקשוב הלאומית מסלול ההמראה של מערכת החינוך

תקציב החינוך 2012

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/minhalcalcala/kartisbikur/

הפרדה בין בנים ובנות משפרת הישגים

http://www.nrg.co.il/online/17/ART2/346/005.html?hp=17&cat=0&loc=41

חרדה ממתמטיקה משנה את תפקוד המוח אצל ילדים

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4789

השימושים בשעות עבודתם של כוחות ההוראה בבתי הספר היסודיים  19.02.2012

http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/120219/120219n.htm

  או

מה למדת בבית הספר ילד מתוק שלי – דו"ח מח' המחקר בבנק ישראל , פברואר 2012

מהמדור: מדיניות בחינוך

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4675

ישראל דורגה במקום השני בין מדינות ה-OECD בשיעור האקדמאים  22.02.2012

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=14928&newsletter=02.02.2012

פרופ' רוני אבירם על עתיד מערכת החינוך בישראל, בהתייחס לשינויים התפיסתיים בעולם  11.03.12

http://www.amalnet.k12.il/AmalNewsLetter/Letters/11.03.2012/roniA.aspx

כנס משותף ל OECD ולמשרד החינוך , נובמבר 2011 , כולל מצגות

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/KishreiChutz/KishreyChutz/TchumeyPehilut/oecd.htm

עניים לא מאובחנים

http://www.haaretz.co.il/opinions/letters/1.1637460

מהומה רבה על כן דבר – על מערכת החינוך הישראלית , ד"ר חנה דוד       04/07/2010

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/KishreiChutz/KishreyChutz/TchumeyPehilut/oecd.htm

אוסף מאמרים , 2012 , מכון מופ"ת

http://portal.macam.ac.il/SectionArchivePage.aspx?id=46

http://portal.macam.ac.il/MailViewer.aspx?id=126

אוסף מחקרים ומאמרים ,  מכון טאוב

http://taubcenter.org.il/index.php/publications/special-issues/improving-the-education-system-what-works-part-2-2/lang/he/

חג שמח

אלי

ואו אלי, כל כך הרבה חומר -- וכל כך מעט שינויים משמעותיים במערכת החינוך ! 

היי דוד

לצערי אתה צודק בגדול , כי מדובר בשינוי קונספט , שהוא בעצם מהפך פסיכולוגי , מנטאלי של תפישות סטריאוטיפיות לגבי חינוך , שגילן מאות שנים .

אבל , לשמחתי אני יכול לומר שמסתמן כבר תהליך שינוי.

ברור שלא משרד החינוך הוא היוזם , אך הוא מצטרף לאיטו ליוזמות שהחלו ע"י הורים , או מנהלי בתי ספר.

פשוט , המציאות האכזרית של המאה ה 21 ( השונה לחלוטין מכל המאות שקדמו לה ) מתחילה להכתיב.

זה עדיין לא יהיה חינוך מאד"ד . אני בטוח .

אבל זה יהיה שינוי מהותי , ואני סבור שכבר השנה ותחילת השנה הבאה יהיו בשורות טובות.

ביי , שבת שלום וחג שמח

אלי