הכל נראה לך חוקי פחות או יותר,עד שנופל אחד שאתה מכיר.אתה יודע 

שהוא היה חי,אחד שהיה אצלך בבית,ואמר:יהיה בסדר,אני אומר לכם,מוכרח

להיות בסדר.

  אחד שאתה מכיר,אחד עם אבא שיש לו לב זהב.כי אם אני הייתי יכול לבחור לי

אבא,הייתי מבקש שזאב יהיה אבא שלי.ואתה לא יודע מה להגיד.הראש מורכן,אבל

העיניים משוטטות,מחפשות מחסה,ומעל לכל:התקווה הפנטסטית שחלה פה איזו

טעות באיזו רשימה נידחת,ובבוקר אנחנו נצחק על כל העסק.קראתי לא פעם בעיתון

על מקרים כאלה,שכולם חשבו שהוא מת, ופתאום, למחרת בבוקר...השאלה הראשונה

 שצצה בראשי אחרי מות אימי היתה :האם זה סופי לגמרי?האם יש עדיין איזו

אפשרות שנפלה כאן טעות איומה? לא -האם יש חיים אחרי המוות, אלא- האם יש 

חנינה אחרי המוות.

  ואני אומר : למה דווקא זאב. הוא היה בגיהינום הנאצי וחזר , הוא מחייך בסלחנות

לכל המתועב בעולמינו, הוא באמת סמל של טוב-לב ושנינות בשבילי. בכל פעם שאני

רואה אותו, אני לוקח ממנו משהו כדי לחנך את ילדי. ובשבת אחת אומרים לי, שהילד

שלו, דני, בהליקופטר, בתאונה, שצריך לגשת אליו.

  שלושה ימים אני עומד ליד הדלת ולא ניגש. הו, איזו דלת כבדה יש לבתים של

המשפחות השכולות. ואני נשען על המעקה במרפסת בביתי, בין אושוויץ ליום הזיכרון,

ורואה עולם שאין לו שחר.מתחת לעננים כבדים ביום בהיר אני רואה ערפל שחור

באופק,וצועק : זאב, זאב, אבל כבר לא מאמינים לי.

-יהונתן גפן 26.04.74

אצלינו הדלת לא היתה כבדה ביום ההוא שדפקו בדלת וביום שאחריו וביום שביום שאחריו ובכלל , אנשים באו ... והלכו . באו והלכו . לא כל כך הבנו מה הם רוצים . מה הם רוצים מהדלת .

אני מתקשה להתקשר לשני ימי אבל בשבוע אחד.

נגמרו לי הנרות.

חנינה אחרי המוות, רעיון יפה...

היה עובד טוב יותר אם החנינה הייתה מגיעה לפני המוות

אם הכל היה נלקח בחשבון כל המסע שעבר האדם בחייו הקצרים או הארוכים כל הסבל

הקושי ושלל המבחנים, כל הרגעים הקטנים והגדולים.

הכל הכל רק לא בטרם עת.

צטט: עלי בבא 2012-04-24 23:07:24

אצלינו הדלת לא היתה כבדה ביום ההוא שדפקו בדלת וביום שאחריו וביום שביום שאחריו ובכלל , אנשים באו ... והלכו . באו והלכו . לא כל כך הבנו מה הם רוצים . מה הם רוצים מהדלת .

 

 

אין יותר מידי מילים שאפשר להגיד ביום הזה.

אני מבינה את הדלת..זאת שחוצצת בין פנים לחוץ,זאת שבעדה עוברים.זאת שהופכת ללא מובנת אחרי הבשורה לאלה שנמצאים בחלק עליה היא אמורה להגן.

ואני מבינה גם את מה שיונתן גפן אומר.

ואני מודה שאני מאלה שמשך שנים לא יכולתי לעבור אותה ולהיות עם ההורים שלו/שלהם - כי הם היו שלושה...

התבצרתי בין הקירות שלי..וסגרתי את הדלת שלי.

ולך? משתתפת באבלך ובצערם העמוק של כול מי שאבדו את היקרים להם במלחמות .

 

פוזיצקי...יופי של טקסט מצאת.מאוד מתאים תמיד.

צטט: אקס-פוזיציה 2012-04-25 08:16:02

כן זמירה..38 שנים (חסר יום) לטקסט הזה,מתוך טור במעריב,ועדיין מתאים. יש לי תחושה מוזרה שהוא יתאים גם ל 38 השנים הבאות.

וזה מה שהכי עצוב, שזה לעולם לא ייגמר, במקום לחיות בשלום, במקום למות מזקנה נופלים עדיין חללים, עצובה ומפחידה הנבואה הזו אקס..

מכירים את השאלות ששואלים את עצמנו אחרי האובדן, אחרי טריקת הדלת:

מה היה קורה אם לא הוא היה ?

איפה הוא היה היום ?

איפה אנחנו הינו היום ?

30 שנה שאלתי.....

ממשיכה לשאול

אבל עם עוצמות אחרות

עם השלמה

אבל הכאב נשאר

והוא נשאר צעיר

רוני סייר ז"ל

צטט: אקס-פוזיציה 2012-04-25 08:16:02

כן זמירה..38 שנים (חסר יום) לטקסט הזה,מתוך טור במעריב,ועדיין מתאים. יש לי תחושה מוזרה שהוא יתאים גם ל 38 השנים הבאות.

אני מקווה שלא!

אמרתי את זה כשנולדו ילדי, כל אחד מהם, ואני אומרת את זה גם היום למרות שהניסיון היה צריך ללמד אותי אחרת: אני מקווה שיום אחד כל זה יהיה מאחורינו, יהיה פה שלום!