צטט: אספרסו כפול 2012-04-30 22:31:13

צטט: סוסה _ פראית 2012-04-30 13:40:56

 

הפוסט הזה נכתב ממקום שאותו כולכם פיספסתם וחבל, כיון שלא באמת קיבלתי מענה לשאלתי המרכזית והיא - איזה כלים נדרשים לאדם ע"מ להיות מסוגל לתחזק מערכת זוגית.

 

מצחיק שאת משתפת אותנו בשיתוף אישי ואינטימי כלכך [אני הופתעתי] וכעת אני קורא שזה בכלל לא עלייך. ועדיין אתייחס לגופם של דברים.

כבר ציינו לפני שאת עושה השוואות. ועוד כאלה שבהן ידך על התחתונה. [זאת הגדרה של בכיינות]

אני מניח שיש בך גם תכונות חוזק [הנחה סטטיסטית] אבל אלה לא באים לידי ביטוי בפוסט.

גם הדרך שבה את עושה את ההשוואה מזכירה לי את הדודות הפולניות שלי. [למה אתה לא יכול להיות כמוהו?]

 

גם אמרו לפני שהדרך היחידה האפקטיבית להשפיע על ילדתך היא דוגמה אישית.

בהנחה שאת הדמות הדומיננטית בחייה... מה לדעתך היא לוקחת ממך?

תיארתי לעצמי שגם אתה תגיע מתישהו..

אז ככה, אין סתירה בין העובדה ששיתפתי בדברים אישיים לבין כך שהפוסט הוא לא עלי ברמת ה"מסכנות" של העניין כפי שחלק תמיד תופסים אותי. ברור שזה עלי! ברור שאלה דברים אמיתיים! הרי רק מתוך נסיוני האישי אני יכולה להעלות שאלות ולתהות, אבל לי בכלל לא ברור שאני אדם מתבכיין וגם לא לסביבתי הקרובה, תתפלא!

אמנם יש כאן כאלה שמתיימרים להכירי הרבה יותר טוב מעצמי על סמך היכרות וירטואלית של פחות משנה, אבל נראה לי שגם אתה תסכים שזה מאד יומרני..

  

לגופם של דברים כפי שכתבת, בהחלט יש לי גם נקודות חוזק, אבל מלכתחילה הפוסט הזה לא בא לדון בהן.

כתבתי אותו מתוך מקום "חלש", תוהה, כזה שמנסה לברר עם עצמו בקול רם וחבל שזה נתפס ע"י חלקכם דוקא כחולשה תרתי משמע.  זה הכי קל בעולם לכתוב על עצמך שאתה חזק ומזיין על ימין ושמאל וגאון הדור ונחוש ויפה והחכם באדם ומה לא....זה הרבה הרבה יותר קשה להודות בחולשות שלך ואם ציינתי אותן בפוסט הזה אין זה אומר בהכרח, שאין לי גם תכונות של חוזק וחוסן שאיני נוטה לנפנף בהן כל הזמן.

 

גם אני פולניה, כמו הדודות שלך, מה לעשות? את המוצא שלי אני בטח ובטח לא יכולה לשנות..

 

 

לגבי בתי - אין הנחתום מעיד על עיסתו, אז מעדיפה שלא להשוויץ ולא להתגאות יותר מדי בבובה שלי, אבל ממש על קצה המזלג - היא אדיבה ונדיבה עם לב מאד מאד רחב. לא אלימה, לא צרת עין, תמיד מפרגנת, אוהבת, מנשקת, מחבקת (לא רק אותנו-הוריה, אלא גם חברות שהיא מאד אוהבת למשל) מאד אהובה, מוקפת בחברות, חברה מאד טובה, עליזה, רגישה, וכן לפעמים הרבה יותר חכמה ממני ויודעת להסתדר הרבה יותר טוב ממני, מה שנקרא יחסי אנוש ואת זה אין ספק שהיא לקחה וקיבלה מאביה.

רוצה דוגמא אחת קטנטנה מני רבות?  לא מזמן ילדה מכיתתה גנבה לה עיפרון מיוחד (לא כזה מעופרת) שקניתי לה עם ציורים של נסיכות ושפיצים מתחלפים כאלה אם אתה מבין על מה אני מדברת. אותה ילדה שיחקה אותה שאימה קנתה לה בדיוק את אותו העיפרון. בתי ביקשה ממנה יפה רק להסתכל עליו, כיון שכפי שהסבירה לי ידעה שחוד אחד נשבר. הילדה לא הסכימה לתת לה אותו. למחרת היא שוב נופפה בעיפרון הזה. שוב בתי ביקשה רק לראות אותו והבטיחה שתחזיר ואז הילדה אמרה לה: לא איכפת לי לתת לך אותו, אבל תתני לי תמורתו שני דברים אחרים..בתי לא הסכימה כמובן. היא חזרה הביתה וסיפרה לי את כל הסיפור ואני כמו שאני רתחתי מזעם ושאלתי אותה מדוע לא הלכה למורה (כפי שכל הילדים עושים) או לקחה בכוח את העיפרון ובדקה אם הוא אכן שלה. ומה היא ענתה לי? אמא, היא מסכנה! היא תמיד גונבת. כנראה שאמא שלה לא קונה לה.. באותו הרגע נישקתי אותה וכ"כ התרגשתי והייתי גאה בה!!! כולה עיפרון!!! למחרת היא בכ"ז הלכה למורה שאפילו לא רצתה לשמוע את כל הסיפור. היא הלכה לילדה, שוחחה איתה כמה דקות ולאחר מכן הילדה באה לבתי ונתנה לה את העיפרון. בתי אמרה לה: תודה! אח"כ היא הראתה לי בבית את השפיץ השבור.. אותי זה ריגש ומרגש מאד!!! ואני מרגישה שאני יכולה ללמוד ממנה הרבה!!! אז גם אם את היכולת הספציפית הזאת של לא להתעמת היא קיבלה מאביה ולא ממני עדיין יש פה גם שילוב של האמת והיושר (לא ישר האשימה, אלא ביקשה בצורה יפה מהילדה לבדוק) שאני הנחלתי לה וזה משמח אותי ללא גבול לדעת שהיא יכולה גם להיות ישרה ולא מניפולטיבית וגם להיות אדיבה ולא מתלהמת!  

אני יודעת שכל הורה חושב את אותם הדברים בדיוק על ילדיו ויחד עם זאת אני רואה הרבה מאד ילדים שחוטפים, לוקחים, משקרים, מרביצים, מרכלים, מקנאים..... ויכולה לומר לך בלב שלם ועם אחריות שבתי לא כזאת!!! ואלה חד-משמעית דברים שראתה בבית - גם מאמא וגם מאבא ואני גאה בה ובנו מאד על כך!!!

 

כשאני מעלה פוסט כדוגמת הנ"ל, זה בא ממקום של חוסר בטחון שלי כמובן. ממקום של לגונן עליה כמה שיותר. ממקום של רצון עז שיהיו לה חיים טובים ומיטיבים. אני יודעת שסה"כ היא קיבלה משנינו בסיס מאד חזק וחיובי עם גבולות אדומים מאד ברורים של אלימות למשל, אבל כמו כל הורה שלא תמיד יודע כיצד לנהוג בכל מצב יש לי לעיתים חששות שאולי אני גם מפספסת פה ושם.

טוב יאללה הסתבכתי עם ההרצאה שלי... וגם התעייפתי... תבין מה שתבין

צטט: מלאך מקומי 2012-04-30 23:46:10

אני חושב שאת הכי טובה..

יש לך לב ענק ענק

עם הרבה אומץ וחוזק

עוד לא ראיתי מישהו שכתב

כך ושיתף את כולם קבל עם

ועדה ..

ומשהו קטן באוזן,יש הרבה

שמצבם בואי נגיד לא פחות

ממך רק שאנחנו לא יודעים !

 וההבדל, שאת סיפרת....

 

תודה מלאך-רפול נשמה

שימחת אותי וריגשת עד מאד! כמו תמיד.

אתה חבר יקר יקר!

אשריי שזכיתי לכך!

צטט: סוסה _ פראית 2012-05-01 00:22:12

צטט: אספרסו כפול 2012-04-30 22:31:13

צטט: סוסה _ פראית 2012-04-30 13:40:56

... תבין מה שתבין

 

תראי, ביום שתביני שדברים מבחוץ נראים הרבה יותר נהירים מאשר מטווח אפס, לא תקלי ראש במה שנכתב לך.

כבר שיתפת, לא חבל לותר את התובנות?

כאילו... . יש לך עדיין את החיות. יש לך אפילו אומץ. מה עם קצת תבונה ולהפסיק לפרפר כמו דג ברשת?

חבל שתתישי את עצמך.

צטט: ...---... 2012-04-30 23:47:12

צטט: סוסה _ פראית 2012-04-30 15:02:25

צטט: ...---... 2012-04-30 10:27:25

הגעתי אליך יעקב..

 כל הבעיה שלך לדעתי היא שאת אוהבת להתבכיין.טועה! אבל ניחא.. כבר הסברתי ולא אחזור שוב.

אחות סבתי ז"ל חנקה את תינוקה בן השנה כשהסתתרה עם קבוצת יהודים במרתף והחיילים הגרמנים עברו מעל, כי התינוק בכה. סבתי האהובה זכרונה לברכה, איבדה את כל משפחתה בשואה - בעלה (סבי שלא הכרתי), אחיה, אחיותיה, הוריה, דודיה ודודותיה כמו גם בני ובנות דודים (כן זו היתה משפחה מאד מאד גדולה!), חבריה וחברותיה והצליחה להציל את אמי שנולדה ב-1940 ע"י כך שברחה מהגטו ומסרה אותה למשפחה נוצרית. לא אלאה אותך בשאר התלאות שעברו עליה בזמן המלחמה ועם סיומה עד לעלייתה לארץ הקודש... אבל אנא, אל תנופף לי בשואה כדגל אדום מול העיניים!

יש לי חברים טובים, בגילי.

האב יצא מסרטן (בינתיים) לפני שנתיים. חודש לאחר מכן גילו סרטן לבן. יצא מזה לפני חודשיים (בינתיים), ולפני שבוע הבחינו שבנו אוטיסט ! אמי חולה בסרטן סופני וכנראה שלא תישאר בין החיים עד לסוף שנה זו! אני יודעת מה זה סבל יעקב מהיכרות ראשונית! לומר לך שוב כי אבי המאמץ התאבד??? או ששוב תאמר: אכלו לי, שתו לי.....? אני יותר מרוב בני-האדם מודעת כל רגע וכל דקה מחיי לחיים שיכולים להיגמר בשנייה! ולכן אני לא חושבת שאני זקוקה להטפה הזו שלך!

עצה : לכי להתנדב להגשת אוכל בבית תמחוי, או במח' אונקולוגית, ותביני עד כמה מצבך טוב ! מחלקה אונקולוגית - תודה, אבל לא תודה! מספיק לי להיות בבלינסון כמעט אחת לשבוע עם אמי ומעדיפה לגייס את כוחותיי ע"מ לעזור לה ולא לאחרים אנונימיים שחולים בסרטן, סורי..

להתנדב בבית תמחוי גם לא, אבל האם התנדבות בעל"מ נחשבת אצלך???

בקיצור, צאי מזה.  יש בך את כל הכלים לכך.

יעקב

 

חבל שבמקום להטיף לי, לא השכלת להתייחס לנקודות הרבה יותר חשובות בדיון שלי ולקחת אותו שוב למקום שגוי.

אנא קרא שוב גם את הפוסט עצמו וגם את תגובתי הכללית הראשונה ובאם אין לך מה לחדש, מותר גם לא לענות..

 

 

כתבתי לך תגובה מפורטת ומחקתי. כי אין בך יכולת להכיל ביקורת כלשהי.

וכי חבל לי להתלכלך ברפש שאת מפזרת בנדיבות.

לפי דעתי, יקירתי, פתחת את הדיון במצב של דפרסיה,

והגבת לדבריי במצב של מניה.

אין לי את הכלים להתמודד עם הזיות אלו.

סליחה שהגבתי בכלל, והרגישי טוב, זה העיקר.

יעקב

 

תודה לך יעקב על הקללות כרגיל - על החמורה ועל ה-לכי להזדיין (כן יעקב הספקתי לקרוא לפני שמחקת) ועל קן הקוקיה ויודע מה? לא בא לי להמשיך להתווכח איתך.

אתה צודק בהכל!!!!

ויעקב - אין צורך למחוק תגובות שרוויות בקללות - אתה יכול להיות סמוך ובטוח כי לא אפנה להנהלה, לא אצטט אותך, לא אדווח על תגובה פוגענית וגם לא אתלונן כפי שנהגתי עד היום!

 

לא רוצה להיגרר מעבר לזה, כי כפי שאתה כותב תמיד שזה מאד מפריע לך בפוסטים שלך שנדחפים עם תגובות לא ראויות, זה כמובן מפריע גם לי ואם אענה לך זה לא ייגמר לעולם ומסיט אותי לחינם מהדיון ומהתגובות האחרות האמפטיות שאני מקבלת כאן ולכן אני בוחרת לבלוע את הרוק ואת העלבון ופשוט לשתוק ולהיות גאה בכך שאני כן מסוגלת להשתנות!

  

אז כל טוב יעקב!

אני לא לוקחת אותך יותר אישית. הכל בסדר! לא כולם אוהבים את כולם בעולם (לא שזה מצדיק קללות, אבל ניחא..)

והערה אחרונה - אני לא סובלת ממאניה-דיפרסיה, רק מהפרעה אחרת שאתה ואחרים כבר יודעים עליה כי חשפתי אותה ללא שום בושה!

 

אין לי מושג מדוע בחרת לשנוא אותי כ"כ ולמה אני כ"כ מפריעה לך ומפרה את שלוותך, אבל אם כבר בחרת ככה נראה לי שהכי טוב לשנינו יהיה שלא להתדיין כאן יותר אחד עם השני.

צטט: אספרסו כפול 2012-05-01 00:44:19

צטט: סוסה _ פראית 2012-05-01 00:22:12

צטט: אספרסו כפול 2012-04-30 22:31:13

צטט: סוסה _ פראית 2012-04-30 13:40:56

... תבין מה שתבין

 

תראי, ביום שתביני שדברים מבחוץ נראים הרבה יותר נהירים מאשר מטווח אפס, לא תקלי ראש במה שנכתב לך.

כבר שיתפת, לא חבל לותר את התובנות?

כאילו... . יש לך עדיין את החיות. יש לך אפילו אומץ. מה עם קצת תבונה ולהפסיק לפרפר כמו דג ברשת?

חבל שתתישי את עצמך.

שמעון, אני תמיד מקשיבה! וכל יום אני לומדת משהו. אני בכלל לא מקלה ראש במה שנכתב לי כאן ובכלל! אני תמיד לוקחת לתשומת לבי! אני אף-פעם לא כותבת דברים מתוך מקום של - תכתבו לי רק מה שנעים לי לשמוע כי אחרת מה באמת הטעם??? ואם תקרא את כל השירשור ואת כל תגובותיי אחת לאחת תראה שאני גם מסכימה עם חלק מהדברים. להסכים עם זה שאני סתם בכיינית ויללנית רק בגלל ששיתפתי בדברים שבהם רוב האנשים לא משתפים? עם זה אני לא מסכימה! אני כן מסכימה עם זה שכשאתה בתוך הקלחת ומטווח אפס כפי שאתה קורא לכך קשה לך הרבה יותר לראות את עצמך מבחוץ. על זה אין עוררין!

לפרפר כמו דג ברשת? לא יודעת אם אני מסכימה עם הדימוי הזה, אבל להפסיק להתיש את עצמי - עם זה אני מסכימה במיליון % !

 

אנא קרא למשל את תגובתי האחרונה בהחלט ליעקב ואמור לי האם אינך סבור כי הפנמתי והקשבתי לחלק מהעצות שניתנו לי כאן??? האם רותי של לפני כמה חודשים היתה עונה כך??? אני בטוחה שלפחות בנקודה הזו תוכל להסכים עמי שאני כן מקשיבה ומנסה בכל כוחי גם ליישם!

 

 

ותודה לך על שכתבת לי את הדברים ברוח נעימה ולא מתלהמת - זה מראה כי גם אתה יכול להשתנות לפעמים

 

 

רותיל"ה רק עכשיו רואה והמוח הקטן שלי מכווץ מעייפות,

אבל חייבת לשלוח לך חיבוק חם ולומר לך שיש לך אומץ שיש למעט אנשים !!

קחי את האומץ הזה שקיים בך (וניכר עוד קודם לכן לא אחת) לחיים ולעשייה.

כל דבר בחיים מתחיל מאיזה חלום או חזון שאנו מגבשים ומשקף את המהות הכי פנימית שבנו,

את אותן הניצוצות או הכישרונות היחודיים (הרבים !!) והאהבות המיחדות אותך, ומשם תכנית

וכל יום צעד אחד קטן.

תביני מה שכתב לך המלאך הוא אמת לאמיתה - המון אנשים חשים כמוך רק מפחדים לחשוף זאת,

בך יש אומץ וכנות וטוב לב ויושר אישי (גם אם לא כולם רואים, מה לעשות ? ככה זה.

לא צריך שכולם, זה לעולם לא יקרה, נדרש שאת תראי זאת, ותכירי זאת בך !! ).

תשמעי רותי בכולנו יש כוחות מול חולשות, בכולנו. ואת יכולה, בהחלט.

והדרך אצל איש אינה עוברת בקוו רציף למעלה, אלא צעד קדימה, שניים אחורה,

אבל כך מתקדמים, גם אני. מה לעשות ? גם תינוק לא לומד ללכת ביום אחד.

נופל הרבה. קם, וממשיך...

יש לך את הכוחות כן להניע תהליך - אפשרי לעצמך !!

העזרי בכל מי שאת רק יכולה ובכל בעלי הרצון הטוב.

לא צריך לבזבז אנרגייה ולענות או להתייחס לכל דבר.

קחי רק מה שטוב לך, מזין ומקדם.

רק תקחי. אפשרי לעצמך !!

נ.ב. אם אמך עוזרת לאחותך היא בהחלט יכולה לעזור כספית גם לך

כדי להיעזר באנשי מקצוע מתאימים ולבנות את העסק שלך (יש גם

הרבה עזרה שנתנת לבעלי עסקים קטנים בעלות נמוכה וסמלית ביותר),

שאין לי ספק שיהיה ייחודי ומסביר פנים לאנשים רבים, דווקא כי את מגיעה

ממקום כל כך רגיש וכואב !

כל הכאב שאת חווה יכול להפוך לזהב !!

חיבוק חיבוק וליל מנוחה וחיוך תמיד !!

שלך יעל.

צטט: לידר68 2012-04-30 23:50:35

תראי, אין לי כוח (כמו תמיד) לקרא את כל הההשתלשלויות, אני אכתוב לך מה עולה בי כשקראתי אותך: את עשירה. את מאושרת. את אם מדהימה. את הצלחה. את יודעת למה? הבת שלך גרה איתך. חיה איתך. את מכינה לה את הסנדוויץ בבוקר לגן. את רואה מה בתיקה ויכולה להכין איתה ש.ב. לעזור לה. היא מבקשת ממך עזרה. היא מביטה בך כדמות הנערצת עליה. את אמא שלה. את משכיבה אותה לישון. יש לה חדר המשקף את אישיותה וטעמה האישי בביתך. את עוברת ליד חדרה בשעת לילה מאוחרת, מכסה אותה, מכירה את התנוחות שלה בשנתה. מנשקת אותה בשנתה. והיא עונה לך בחיוך מפונק ומתמתח. את מי שהיא רואה אחרון לפני שינה. את מי שהיא רואה ראשון בבוקר. ואת רוצה שאני אמשיך?????????????????? אין לי את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לידר יקרה,

צר לי שהדיון הזה שהעליתי נגע לך בנקודות קשות ורגישות. זו בטח לא היתה כוונתי!

 

כפי שציינת, לא קראת את כל השירשור (אני יודעת עד כמה זה מעיק לקרוא שירשורים ארוכים וגם אני לא עושה זאת תמיד) ועל כן לקחת אותו למקום שלא אליו כיוונתי ואסביר - לא הקלתי ואיני מקלה ראש לעולם בנוכחותה של בתי בחיי! אינני מסוגלת לדמיין את חיי בלעדיה! ועוד אוסיף ואומר כי כל יום אני אוספת את כוחותיי מחדש ולא מרימה ידיים רק בזכותה!

 

מטרת הפוסט היתה לדון בסיטואציה אמיתית מהחיים בה 4 בנות-אחיות מתוך 5 , שכולן פחות או יותר גדלו באותם התנאים הלא מיטיבים בלשון המעטה (לא הפיסיים כי אם רגשיים), הצליחו לנתב עצמן למרות הכל למקומות טובים ורגועים בחייהן.

שאלתי היתה יותר: אלו "כלים" היו להן שלא היו לי ולא מתוך מקום של רחמים, השוואה, קנאה כפי שחלק הבינו, אלא באמת מתוך מקום של: האם יש תכונות מסוימות שנדרשות לאדם ע"מ להצליח לתחזק זוגיות ו/או לממש את עצמו מבחינה מקצועית? האם לכולן היה את זה ורק לי לא? וכהמשך - מה עלי להעניק לבתי-אלו כלים ע"מ שהיא לא תשחזר כמוני את הגירושים של הוריה, אלא תצליח לנתב את חייה למקום אחר-טוב יותר מזה שאני הגעתי אליו בחיי מבחינה מקצועית וזוגית.

 

 

התיאור שלך כאן מאד צימרר אותי וריגש כאחד!

אני לחלוטין יכולה לחוש ולהבין את כאבך! ממבט כזה הצרות שלי בהחלט נראות כמו צרות של עשירים! אבל שוב, לא התכוונתי להתבכיין על מה שאין לי ולא להעריך את מה שכן יש-ילדה אחת מקסימה שהיא עולם ומלואו! ואני מקווה שעכשיו אני ברורה קצת יותר.

 

 

אני לא יודעת איך לסיים את תגובתי זו - בעיקר אני מרגישה מאד את כאבך ושערותיי סומרות והלוואי והייתי יכולה לעזור ולו במשהו מאד קטן אפילו!

 

תודה לך על התגובה!

צטט: iri20 2012-04-30 22:45:16

אין אחד שאין לו רגעי נפילה... אולי תנסי להתחבר לניצוץ הייחודי רק לך בעולם הזה כרותי, זה יתן לך עוצמה ובטחון להתחלה.

תודה איריס

ועוד משהו. תגובתך הרגישה כל כך ללידר היא בדיוק דו"ג למה שכיוונתי בסוף דברי !

ואת מבינה מהר :) לא צריך יום לימודים ארוך :)) !! 

ותכלס תתחילי עם חיוך, כי מה שהיה היה ממילא

והרבה לפנייך, מחכה רק לך... ואת צריכה להסתייע

בעזרה מסוגים שונים. לבד זה קשה !!

אבל תאמיני בעצמך ובכך שאת בהחלט יכולה. 

אני מאמינה בך (רואה בך המון )ושהדבר אפשרי. 

ומה אתך ??  

טוב חפרתי דיי והכל מתוך עייפות

דברי אתי מתי שרוצה. 

ליל מנוחה, יעל. 

צטט: מורן. 2012-05-01 00:09:56

רותי , כמעט כל דבר בחיים הוא יחסי , ואי -אפשר להשוות אותו לאחר .. אני חושבת קודם כל שיש לך אמץ לב לכתוב על ההרגשות שלך , אם זה מנקה אותך 'מרעלים' למה לא ? זה הרי לא פוגע באף אחד ,וזה לא פוסט משמיץ אז זאת זכותך . שנית , ברגע שהחלטנו על זוגיות נדמה לי שאי אפשר לבקר כל היום את בן הזוג ולהאשים אותו שלא טוב לך בחיים , גם כאן אם נולדת למשפחה מסויימת אפילו שהיו שם דברים לא בדיוק בסדר , את תמיד יכולה להנות מהדברים הכי טובים שכן היו שם ..אפילו שאנחנו רגילים להאשים את המשפחה , את הסביבה , לא תמיד רק הם 'אשמים ' העיקר הוא בנו שאיננו מתקדמים , ולא לומדים לאהוב את הדברים החשובים שבחיים.. ובאמת רותי ,כרגע שיש מצב שיש לך ילדה שרואה ומרגישה הכל , הכי בריא שכן תתקדמי ולא תבכי על העבר 'מחקי אותו' הוא לא נותן לך להתקדם צעד אחד קדימה .. אני בטוחה שברגע שאת תאמיני בעצמך הכל יראה אחרת .

תודה מורן על תגובתך.

אני רק רוצה שוב להדגיש (ויתכן כי לא קראת את כל השירשור) שאני לא מאשימה אף-אחד! לא את הוריי שהעניקו לי הרבה מבחינה חומרית, השכלתית, אהבה רבה ועוד ולא את הסביבה שגם היתה טובה ומיטיבה ברובה.

אני רק שאלתי שאלה מתוך שיתוף של מצב אישי - מה ניתן לעשות ע"מ באמת להצליח לגבור על המהמורות והצלקות של העבר לעבר מקום טוב יותר בעתיד.

איך לא לשחזר את הגירושים של הוריי, אלא בדיוק ההיפך - לקחת את כל הטוב שכן ניתן לי מהם לצד הצלקות של גירושיהם ולזקק אותו לזהב כמו אחיותיי ולא למצב בו גם אני התגרשתי, תוך כמובן מחשבה גם על בתי בהקשר הזה.

צטט: יעלה קמר (פריאל) 2012-05-01 01:16:27

רותיל"ה רק עכשיו רואה והמוח הקטן שלי מכווץ מעייפות,

אבל חייבת לשלוח לך חיבוק חם ולומר לך שיש לך אומץ שיש למעט אנשים !!

קחי את האומץ הזה שקיים בך (וניכר עוד קודם לכן לא אחת) לחיים ולעשייה.

כל דבר בחיים מתחיל מאיזה חלום או חזון שאנו מגבשים ומשקף את המהות הכי פנימית שבנו,

את אותן הניצוצות או הכישרונות היחודיים (הרבים !!) והאהבות המיחדות אותך, ומשם תכנית

וכל יום צעד אחד קטן.

תביני מה שכתב לך המלאך הוא אמת לאמיתה - המון אנשים חשים כמוך רק מפחדים לחשוף זאת,

בך יש אומץ וכנות וטוב לב ויושר אישי (גם אם לא כולם רואים, מה לעשות ? ככה זה.

לא צריך שכולם, זה לעולם לא יקרה, נדרש שאת תראי זאת, ותכירי זאת בך !! ).

תשמעי רותי בכולנו יש כוחות מול חולשות, בכולנו. ואת יכולה, בהחלט.

והדרך אצל איש אינה עוברת בקוו רציף למעלה, אלא צעד קדימה, שניים אחורה,

אבל כך מתקדמים, גם אני. מה לעשות ? גם תינוק לא לומד ללכת ביום אחד.

נופל הרבה. קם, וממשיך...

יש לך את הכוחות כן להניע תהליך - אפשרי לעצמך !!

העזרי בכל מי שאת רק יכולה ובכל בעלי הרצון הטוב.

לא צריך לבזבז אנרגייה ולענות או להתייחס לכל דבר.

קחי רק מה שטוב לך, מזין ומקדם.

רק תקחי. אפשרי לעצמך !!

 

נ.ב. אם אמך עוזרת לאחותך היא בהחלט יכולה לעזור כספית גם לך

כדי להיעזר באנשי מקצוע מתאימים ולבנות את העסק שלך (יש גם

הרבה עזרה שנתנת לבעלי עסקים קטנים בעלות נמוכה וסמלית ביותר),

שאין לי ספק שיהיה ייחודי ומסביר פנים לאנשים רבים, דווקא כי את מגיעה

ממקום כל כך רגיש וכואב !

כל הכאב שאת חווה יכול להפוך לזהב !!

 

חיבוק חיבוק וליל מנוחה וחיוך תמיד !!

שלך יעל.

תודה לך יעל נשמה על תגובתך התומכת, המכילה, האמפתית והמרגשת

אם ככה את מגיבה כשאת עייפה - דיינו!

נשיקות רבות ותודה על שאת מיטיבה כ"כ להבין אותי וגם להאמין בי! זה לא מובן מאליו!

צטט: סוסה _ פראית 2012-05-01 00:44:19

 

כתבתי לך תגובה מפורטת ומחקתי. כי אין בך יכולת להכיל ביקורת כלשהי.

וכי חבל לי להתלכלך ברפש שאת מפזרת בנדיבות.

לפי דעתי, יקירתי, פתחת את הדיון במצב של דפרסיה,

והגבת לדבריי במצב של מניה.

אין לי את הכלים להתמודד עם הזיות אלו.

סליחה שהגבתי בכלל, והרגישי טוב, זה העיקר.

יעקב

 

תודה לך יעקב על הקללות כרגיל - על החמורה ועל ה-לכי להזדיין (כן יעקב הספקתי לקרוא לפני שמחקת) ועל קן הקוקיה ויודע מה? לא בא לי להמשיך להתווכח איתך.

אתה צודק בהכל!!!!

ויעקב - אין צורך למחוק תגובות שרוויות בקללות - אתה יכול להיות סמוך ובטוח כי לא אפנה להנהלה, לא אצטט אותך, לא אדווח על תגובה פוגענית וגם לא אתלונן כפי שנהגתי עד היום!

 

לא רוצה להיגרר מעבר לזה, כי כפי שאתה כותב תמיד שזה מאד מפריע לך בפוסטים שלך שנדחפים עם תגובות לא ראויות, זה כמובן מפריע גם לי ואם אענה לך זה לא ייגמר לעולם ומסיט אותי לחינם מהדיון ומהתגובות האחרות האמפטיות שאני מקבלת כאן ולכן אני בוחרת לבלוע את הרוק ואת העלבון ופשוט לשתוק ולהיות גאה בכך שאני כן מסוגלת להשתנות!

  

אז כל טוב יעקב!

אני לא לוקחת אותך יותר אישית. הכל בסדר! לא כולם אוהבים את כולם בעולם (לא שזה מצדיק קללות, אבל ניחא..)

והערה אחרונה - אני לא סובלת ממאניה-דיפרסיה, רק מהפרעה אחרת שאתה ואחרים כבר יודעים עליה כי חשפתי אותה ללא שום בושה!

 

אין לי מושג מדוע בחרת לשנוא אותי כ"כ ולמה אני כ"כ מפריעה לך ומפרה את שלוותך, אבל אם כבר בחרת ככה נראה לי שהכי טוב לשנינו יהיה שלא להתדיין כאן יותר אחד עם השני.

לא קיללתי אותך. אימרתי "לכי להזדיין" הייתה בהחלט הצעה תרפית ותו לו. בעולם שלי, זו דווקה ברכה !.

מניסיון, זה עוזר פלאים. לכן, אני אומר לך שוב : לכי להזדיין.

מחקתי כי אין בך יכולת להכיל שום תגובה שלא תציב אותך כקורבן.

שקלתי אפילו לתת לך תגובה מפורטת ומנומקת במייל, כדי לא להלאות את חברי הקהילה, אבל לפי המצב, זה באמת מיותר כי לא יעזור.

אגב ולביכום, אין לי , לא דבר, לא חצי דבר, ולא רבע דבר נגדך. גם לא רגש מסוג כלשהו, לא שנאה, לא אהבה, שום כלום.  איני מכיר אותך בכלל ! למה שאשנה אותך ???  אין לי מה לעשות בחיים ????

תגובתי הראשונה, שהבנת עקום לחלוטין, הייתה ניסיון לעזור לך, לא מעבר לזה.

אבל שוב, אני מבין שכל ניסיון להוציא אותך ממעמדך הנוח  של "קורבן תמיד" סך הכל עלול לערער את יציבותך.

יעקב