קמתי הבוקר ואמרתי לעצמי :) 

היום זה לא יום טוב ללכת לעבוד .....

אני יודעת שיש אנשים שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה ...

ויש אנשים שקמים בבוקר ומחליטים מה הם עושים היום ....

ויש אנשים שעובדים מ8:00 עד 16:00 ....(אני)

אז חשבתי שיהיה מעניין לשמוע ולהכיר מה הסגנון של כל אחד....

והאם זה מה שהוא בחר ?  והאם זה מה שנכון עבורו ? ובכלל מה היחס שלו לעבודה 

 ונכון שדיון כזה עוד לא היה

מדליקק

טוב אני עובדת בתיכון (שניים למען האמת) את התלמידים (י"ב בעיקר)

אוהבת מאוד והאהבה שלהם כלפי היא לא משהו שרואים (חיבוקים, נשיקות,

אחרי חופש: המורה התגעגענו...מרגש) את ההוראה עצמה, טוב סיפורים ושירים, מאוד אוהבת,

אבל את כל השאר לא יכולה לסבול - השעות אינן שעות.

מלא מלא עבודה בבית שלא נגמרת, ככה גם התמכרתי לקהילה (בין לבין עושה הפוגה)

והסטרס גרוע לבריאות.

אז בסה"כ לא בשבילי, למרות שקצת צובט בלב. הגשתי בינואר לבגרות והתוצאות שלהם...

וזה פחות או יותר, הדבר הכי משמח ומעורר גאווה שארע לי בלמעלה מחצי השנה האחרונה.

אז לא נשארת, כי לא יכולה. והלאה... כבר בונה את הדרך,

וזו בטוח לא מסגרת חונקת !!

לא קל לעזוב מקום וללכת סה"כ אל הלא נודע,

אבל לא יכולה אחרת לטוב ולרע ,ומעדיפה לקבל זאת

ולראות את הטוב ולהאמין בו (ואפשר להחזיק לי אצבעות, לא יזיק:))). 

בוקר טובב ותודה על הדיון המיוחד הזה :)) !! 

(נגמרה לי ההקצבה. אשוב :))

ובתוך כך הזכרת גם את דולי פרטון ו"איים בזרם" הממיסס ורק זה שווה כיכוב !! 

אני עובדת במשמרות,בעיקר משמרות ערב לצערי (14:00-20:00).

יום בשבוע עובדת יום שלם (8:00-20:00) ויום בשבוע לומדת בבוקר ועובדת מהצהריים.

עובדת גם ביום שישי...

בקיצור, אני שייכת לאלה שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה...

לא ממש בחירה שלי האטרף הזה, יותר בחירה של "המצב". צריכה לפרנס לבד 2 ילדות ומשכנתא וזה לא פשוט.

ובמקצוע שלי (שיננית) עיקר העבודה היא במשמרות הערב...

אבל יש בזה גם יתרונות שמפצים, אז זה מאפשר להמשיך.

בכל מקרה כבר שנים שומרת באדיקות על יום אחד חופשי בשבוע. או כמו שאני קוראת לו: יום עבודה ללא שכר (בישולים, קניות, כביסות, נקיונות וכו').

כשאני מסתכלת מהצד על סדר היום המשוגע שלי הדבר שהכי עולה לי למחשבה הוא החתימה שלי פה:

"החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן תכניות"....

אני הולך לעבודה כל בוקר וחוזר אחה"צ או בערב

אז ככה - היחס שלי לעבודה הוא....אהמממ...ענייני!

מאוד נהנה מהאנשים שאיתם אני עובד ומהאוירה המצויינת.

הרבה פחות נהנה מהפקקים בנסיעות הלוך וחזור.

אני בתחום המחשבים ובעולם שלנו יום עבודה הוא בן 9 שעות שזה המוןןןןןן לאבא במשמורת מלאה כמוני שגם צריך להשאיר קצת זמן בערב לילדות שלי ואולי ביום מוצלח במיוחד לאיזה בילוי ערב.

לכן אני מודה שאני ממש לא מסוג האנשים ש"מתאבד" על העבודה שלו ויחד עם זאת יש אצלנו תחושת שיתוף ואחריות כי אנחנו מאוד מגובשים בינינו ואז אתה יודע שאם אתה תפשל גם אחרים סביבך יאכלו אותה וזה יוצר רצון להדדיות ואיכפתיות ושיתוף פעולה ואצלי זה גם יוצר אחריות(אבל אני רגיל להיות אדם מאוד אחראי...כך חינכו אותי...).

 אז טוב שיש לי את העבודה הזו והיא נותנת לי סיפוק רב.

 יחד עם זאת אילו יכולתי ברגע זה לעזוב הכל ורק לשבת וללמוד דברים שמעניינים אותי הייתי עושה את זה ללא שום היסוס!

אני עובד מיום ליום

אין לי מושג אם תהיה לי עבודה גם מחר

אבל אני חי  

מיום ליום חי ושמח בחלקי

אני לא עובדת. יש לי קושי מאד גדול עם ההגדרה עבודה כי היא מזכירה לי קונוטציה של עבדות .

אני מעדיפה את המילה עיסוק.

אנשים (בפרט איש שחי איתי מזה חודשיים) מגדיר אותי כ hard worker .

אני אישה של פרדוקס,וחיה עם זה בשלום. מצד אחד כשיש לי משימה /מטלה/פרוייקט אני יכולה לפעול ללא לאות,מצד שני אני אלופת הסתלבט , יושבת לי בזולה שלי ,נהנית מהשמש והבטלה באופן "מביש".

כאשה שרואה את הרעה החולה שבקפיטליזים המעמד האהוב עלי הוא מעמד הפועלים, שבראייה עמוקה גם נראים לי האנשים הכי מחוברים לחיים מכל מעמד אחר.

אני אוהבת להיות עצמאית ,בלי בוסים על הראש אלא אם כן הם מתגמלים את פועלי כראוי, ובינתיים זה נראה קצת כמו חזית אחרית הימים.

אני מצדיעה לכל פועלי העולם, שהם עדיין מרבית אוכלוסיית העולם, שיוצרים את ההון (למען 10% בעלי ההון)ומניעים את הכלכלה בכוחם,גופם וכשרונם!

עובדת מ 9:00 - 16:00, חמישה ימים כמנהלת קשרי לקוחות וכספים בבית תוכנה

לפעמים יש אטרף בעבודה לפעמים רגוע ..תלוי,

עובדת מהבית( פריבילגיה מיוחדת רק לי ) פעם בחודש הולכת למשרדים בחוסר רצון משווע, 

כי שם אי אפשר סאמם לעבוד, משגעים לי ת' שכל עם ישיבות משעממות ופטפוטי סרק..

יכולה להגיד לכם שבעבודה שלי יש אפס סיפוק למי שלא ביצ'ית, למזלי אני כן, אתם תוהים מה הכוונה? חצי מזמני מעבירה בגבייה מלקוחות - זה החלק הביצ'י אחרת הם לא משלמים!! ועל החלק שהייתי מוותרת...נו על ההדרכות בבית העסק של הלקוח..( לפעמים מפילים עליי גם את זה..בפרט אחרי שפיטרתי את מי שהייתה עושה הדרכות..נו הגברת חצי מהזמן הייתה בבית "חולה" ואותי היו שולחים במקומה,)

להיות מנהלת קשרי לקוחות זה להיות פסיכולוגית של 80 אחוז מכלל הלקוחות הקוטרים..  סיוט

אבל!!!! יש ימים שאני נחמדה ..למשל ביום שישי כשאני לא עובדת

ואם נדייק....תהיו כנים..כול ה "עובדים", חלק מאיתנו פה כמה שעות ביום על חשבון המעסיק

צטט: הלנה מטרויה... 2012-05-01 12:37:37

ואם נדייק....תהיו כנים..כול ה "עובדים", חלק מאיתנו פה כמה שעות ביום על חשבון המעסיק

==========================================================

אני רוצה לענות לך ברצינות סיגלית דווקא למשפט הזה.

 

קחי שני עובדים-

 

האחד מתחיל יום עבודה ב7 בבוקר ומסיים ב9 בערב.

 

הוא "עובד" יותר מ12 שעות אבל בפועל 10 שעות מתוכם הוא מגרד בביצים(סליחה על הביטוי)

והמשימות כלל לא מבוצעות...בטח שלא על הצד הטוב ביותר.

 

השני -

 

עושה טובה שהוא מתחיל את היום ב10 בבבוקר ובשעה 4 מקסימום הוא כבר מתחפף מהעבודה וגם בתוך הזמן הזה הוא נעלם לפרקי זמן במהלך היום אבל תנחשי מה...

 

האיש אחראי ממדרגה ראשונה,לא החמיץ מעולם ישיבה שנקבעה,מסיים את המשימות שלו בזמן ומגיש תוצרים באיכות גבוהה.

 

ועכשיו תשאלי את עצמך כמנהלת - מי משני העובדים האלה עדיף להשאיר.

 

לצערי אני מכיר הרבה יותר מנהלים שהיו משאירים בעבודה את העובד הראשון ה"משקיען"

במיוחד אם הוא חנפן ויודע ללקק לאנשים הנכונים והרבה פחות מדי מנהלים שהיו מבינים

שדווקא העובד השני פי אלף יותר חיוני לארגון שלהם.

 

לכן,אני אישית בעד שכל אחד מאיתנו יחלק את זמנו איך שבא לו בין עבודה נטו ובין "עניינים שאינם עבודה על חשבון המעסיק" כל זמן שבשורה התחתונה הארגון רק יוצא נשכר מהגישה הזו כי תכל'ס מה שחשוב זה שאנשים יהיו מספיק אחראים לבצע את המטלות שלהם.

 

והערת אגב נוסף-

 

לפחות בתחום המחשבים שבו אני עוסק אם היינו צריכים מצאת החמה ועד צאת הנשמה לעסוק נטו רק במחשבים עם כל המאמץ השכלי הלא פשוט הנדרשת בתפקיד כזה קרוב לוודאי שהיינו יוצאים מדעתנו.

צטט: שפנדוזה מרדימון 2012-05-01 13:02:48

צטט: הלנה מטרויה... 2012-05-01 12:37:37

ואם נדייק....תהיו כנים..כול ה "עובדים", חלק מאיתנו פה כמה שעות ביום על חשבון המעסיק

==========================================================

אני רוצה לענות לך ברצינות סיגלית דווקא למשפט הזה.

 

קחי שני עובדים-

 

האחד מתחיל יום עבודה ב7 בבוקר ומסיים ב9 בערב.

 

הוא "עובד" יותר מ12 שעות אבל בפועל 10 שעות מתוכם הוא מגרד בביצים(סליחה על הביטוי)

והמשימות כלל לא מבוצעות...בטח שלא על הצד הטוב ביותר.

 

השני -

 

עושה טובה שהוא מתחיל את היום ב10 בבבוקר ובשעה 4 מקסימום הוא כבר מתחפף מהעבודה וגם בתוך הזמן הזה הוא נעלם לפרקי זמן במהלך היום אבל תנחשי מה...

 

האיש אחראי ממדרגה ראשונה,לא החמיץ מעולם ישיבה שנקבעה,מסיים את המשימות שלו בזמן ומגיש תוצרים באיכות גבוהה.

 

ועכשיו תשאלי את עצמך כמנהלת - מי משני העובדים האלה עדיף להשאיר.

 

לצערי אני מכיר הרבה יותר מנהלים שהיו משאירים בעבודה את העובד הראשון ה"משקיען"

במיוחד אם הוא חנפן ויודע ללקק לאנשים הנכונים והרבה פחות מדי מנהלים שהיו מבינים

שדווקא העובד השני פי אלף יותר חיוני לארגון שלהם.

 

לכן,אני אישית בעד שכל אחד מאיתנו יחלק את זמנו איך שבא לו בין עבודה נטו ובין "עניינים שאינם עבודה על חשבון המעסיק" כל זמן שבשורה התחתונה הארגון רק יוצא נשכר מהגישה הזו כי תכל'ס מה שחשוב זה שאנשים יהיו מספיק אחראים לבצע את המטלות שלהם.

 

והערת אגב נוסף-

 

לפחות בתחום המחשבים שבו אני עוסק אם היינו צריכים מצאת החמה ועד צאת הנשמה לעסוק נטו רק במחשבים עם כל המאמץ השכלי הלא פשוט הנדרשת בתפקיד כזה קרוב לוודאי שהיינו יוצאים מדעתנו.

 

רגע נדמה לי שבלי כוונה חלקת לי מחמאה! או שאני טועה?  אי אפשר לחזור לסדר היום מבלי לברר

ואני תמיד האמנתי שאדם שעובד מעט שעות מנצל את מקסימום בזמן המועט..

אם נשארת הרבה שעות ...סימן שלא עבדת לפי לו"ז נכון, או סתם מרחת את הזמן...

וכמנהלת ביצ'ית אני מעדיפה את העובד השני..  כול מי שמאמין שעובד א' טוב לעסק צריך קורס אצלי

.

וכביצ'ית חמדנית מרדימון יש לי עוד בקשה

לאחר שהסכמת איתי על גודל הכיתוב..אפשר לבקש רווחים קטנים יותר? וזה יהיה מושלם!!

צטט: הלנה מטרויה... 2012-05-01 13:25:56

 

רגע נדמה לי שבלי כוונה חלקת לי מחמאה! או שאני טועה?  אי אפשר לחזור לסדר היום מבלי לברר

ואני תמיד האמנתי שאדם שעובד מעט שעות מנצל את מקסימום בזמן המועט..

אם נשארת הרבה שעות ...סימן שלא עבדת לפי לו"ז נכון, או סתם מרחת את הזמן...

וכמנהלת ביצ'ית אני מעדיפה את העובד השני..  כול מי שמאמין שעובד א' טוב לעסק צריך קורס אצלי

.

וכביצ'ית חמדנית מרדימון יש לי עוד בקשה

לאחר שהסכמת איתי על גודל הכיתוב..אפשר לבקש רווחים קטנים יותר? וזה יהיה מושלם!!

========================================================

 

מבטיח להשתדל...

את רואה סיגלית איזה יופי אנחנו משלימים אחד את השני. אותי מעסיק התוכן ואותך הצורה וכשאנחנו משתפים פעולה  נוצרת כתיבה מושלמת. (ועכשיו אני רואה שהדה מרקר דוחף רווחים בין השורות גם בלי שביקשתי)