[
הסכם גירושין,
גירושין,
ביטול הסכם גירושין,
טעות,
הטעיה,
עושק,
כפיה,
בגץ,
בית הדין הרבני ]
הסכם גירושין, נחתם ע"י הצדדים ולאחר מכן, הוא מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני ובמעמד הצדדים, ההסכם מאושר ומקבל תוקף של פסק דין. זאת, לאחר שביהמ"ש עובר עם הצדדים על ההסכם ונוכח, כי עשו את ההסכם מרצון חופשי ובלי כפיה.
הטעמים המוכרים לנו לביטול הסכם מחמת פגמים ברצון, מנויים בחוק החוזים (חלק כללי) בסעיפים 13-18 וכוללים בין השאר את הטעמים של: טעות, הטעיה, כפיה ועושק.
מאחר שהסכמי גירושין אינם הסכמים סטנדרטיים, אלא הסכמים אשר מאושרים כאמור ע"י בית המשפט, מעטים הם המקרים, בהם קובע בית המשפט, כי יש לבטל את הסכם הגירושין.
בבג"ץ 1607/11, אשר פורסם במגר המשפטי נבו, נדון תיק, אשר עסק בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעה לביטול הסכם גירושין.
הכלל הוא, כי תביעה לביטול הסכם בין בני זוג, מחמת פגם בכריתתו, תוגש לאותה ערכאה, אשר אישרה את הסכם הגירושין. זאת, בהבדל מתביעה שעניינה פרשנות ההסכם או אכיפתו, שאז הערכאה אשר אישרה את ההסכם, לא רוכשת לה סמכות. האבחנה בין המקרים אינה תמיד חדה וברורה.
הבעל והאישה חתמו על הסכם אשר נוגע בין השאר, למזונות הילדים, למשמורת ולרכוש הצדדים. במסגרת ההסכם, הסכימו הצדדים, כי הבעל יישא בכל חובם של הצדדים להוריו (עפ"י הסכם הלוואה) בסך של 480,000 ₪.
שנה לאחר אישור ההסכם, הגישו הילדים באמצעות אמם, תביעה להגדלת מזונות וזכו.
לטענת הבעל, אשר הגיש תביעה לביטול הסכם גירושין, לבית הדין הרבני, "סעיפיו של ההסכם היו שלובים זה בזה, כך שגובה מזונות הילדים עליו הוסכם (בסך 1,000 ש"ח) הותנה, למעשה, בוויתורו של הבעל על חלקה של האישה בחוב להורי הבעל (בסך 480,000 ש"ח) וכן בוויתורו על חלקו בזכויותיה של האישה מעבודתה. הבעל טען כי הסכום עליו ויתר – חלקה של האישה בחוב להוריו – הינו, למעשה, "תשלום עתידי עבור מזונות הילדים".
עוד טען הבעל כי האישה "הוליכה אותו בכחש, כלל לא התכוונה לקיים את ההסכם מלכתחילה, וכל מטרתה הייתה להביא את התובע לחתום על הסכם המקפח קשות את זכויותיו תוך ידיעה ברורה שאין בכוונתה לקיים הסכם זה במלואו". לטענתו, תביעת מזונות הילדים רוקנה את ההסכם מתוכן, והוא לא היה חותם על ההסכם לו ידע כי תביעה זו תוגש והאישה "תתכחש להסכם הגירושין והוראותיו השלובות".
כתבתי מספר פעמים אודות נושא זה, לדוגמה במאמר דלהלן :
http://www.yaelgil.co.il/pws/page!9286
"קיימת הלכה פסוקה, לפיה הסכם בין הורים הנוגע למזונות הילדים, לא מחייב את הילדים. הנימוק לכך הוא, שהורים אשר מתגרשים, מעייניהם אינם נתונים דווקא לטובת ילדיהם, אלא לפתרון מהיר של הסכסוך ביניהם והם עלולים שלא להקפיד ולעמוד על האינטרסים של ילדיהם."
"הדברים עולים אף מע"א 404/70 עברון נ' עברון כח(1)373, ע"א 109/75 אברהם נ' אברהם כט(2) 690 : "בית המשפט אינו כבול להסכם שנחתם בין ההורים והוא יבחן את צורכי הילדים במנותק מן ההסכם, על פי התביעה העצמאית העומדת בפניו - בע"מ 7916/03."
במקרה נשוא הבג"ץ נקבעו בהסכם הגירושין, דמי מזונות נמוכים יחסית. לטענת הבעל, דמי המזונות נמוכים, הואיל שתשלום חובה של האישה, היה בעצם ע"ח דמי המזונות הנוספים עבור הילדים.
במקרה כזה, מוטב היה לבעל, לעגן הסכמה זו בסעיף מיוחד בהסכם, כפי שעשיתי בכמה וכמה הסכמים. משהוא לא עשה כן, לא בטוח שדרכו תצליח, זאת, למרות שבעניין הסמכות הבעל זכה ובג"ץ דחה את ערעור האישה בנושא הסמכות.
טענתו של הבעל היתה בין השאר, כי מדובר בהטעיה, במרמה, בטעות, במצג שווא ובסיכול. שכן, אם הוא היה יודע שהאישה תגיש נגדו תביעה להגדלת מזונות, הוא לא היה חותם על ההסכם כפי שהוא והוא לא היה מסכים לשלם את החוב בסך 240,000 ₪. טענה זו נראית נכונה וראויה בעיני ועשויה להוביל לביטול ההסכם.
מן הבג"ץ עולה עניין נוסף על פיו, נראה כי בג"ץ היום משתדל להימנע מלהתערב בסמכות בית הדין הרבני וכך קבע בג"ץ:
"זאת, בפרט נוכח ההלכות המושרשות בדבר המקרים החריגים בהם יתערב בית משפט זה בשבתו כבג"ץ בהחלטותיו של בית הדין הרבני. כידוע, התערבות זו "מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.
....משלא מצאנו כי חרג בית הדין מסמכותו, ממילא אין כל הצדקה להתערבותנו. "
מה דעתכם חברים?
הוספת תגובה על "ביטול הסכם גירושין"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה