חברים בקהילה (9387)
פורום
פרק ב'
פרק קודם הסתיים ואתם ממשיכים הלאה....זה המקום להתייעץ לגבי קשרים חדשים, המשפחה המורכבת, ליתמוך ולהיתמך.
- 1
- 2
סיפור בשניים, על פגישה ראשונה
| 12/5/12 09:15 |
16
| ||
בטלפון, לפני הפגישה הראשונה, היא אמרה לי שהיא תבוא בשמלה הקצרה עם המחשוף, כמו בתמונה ההיא שראיתי. אני חושב שבכמה שנים שאני גרוש, לא התרגשתי ככה לפני פגישה ונפגשתי עם המון. היו לנו שיחות מרתקות אל תוך הלילה ולפי התמונה שלה, גם ידעתי שהיא עושה לי את זה, פיזית. התלבטתי לגבי הפגישה. ידעתי שאני במקום אחר ממנה. ידעתי שאני דפוק, סחורה פגומה, לא ראוי לה בכלל. כשראיתי אותו מרחוק, עבר בי ריגוש לא מוסבר. בעצם, הריגוש היה מאד מוסבר. הוא הרי סחף אותי אחריו בשיחות עומק אל תוך הלילה וידעתי, עמוק בתוכי, שהוא יסחוף אותי אחריו גם פיזית. הוא היה טיפה מרוחק, כשנשק לי בלחי ולא חייך, מה שקצת בלבל אותי. לימים, הוא אמר שהיה נבוך לפגוש בי. שלא חשב שזה יקרה בכלל. קבענו להיפגש בבר השכונתי פיקוק בתל אביב. הגעתי לפניה וחיכיתי לה על המדרכה. זיהיתי אותה מיד, כבר מרחוק. יותר משזיהיתי אותה על פי השמלה המובטחת, הכרתי אותה על פי החיוך. לא ראיתי אותה מחייכת קודם, לא ראיתי אותה קודם כלל, אבל ידעתי שזה החיוך שלה. גם ידעתי שאחבק אותה כשהיא תגיע אלי. נכנסנו פנימה, מצאנו שולחן עגול קטן די במרכז הבר. זו הפעם הראשונה שלי שם, אבל אהבתי את המקום. אינטימי, חשוך, משרה תחושה של נוחות, מה שהייתי מאד צריכה כי הייתי נרגשת מידי. הייתי צריכה להירגע. הזמנו משקה, הוצאנו סיגריות והתחלנו לדבר. תחילה בהיסוס, אחר כך השיחה קלחה יותר. מידי פעם, כאילו במקרה, הידיים שלנו נפגשו למגע מהוסס, ראשוני. באיזשהו שלב של הערב, בגלל המחסור במקום בבר הקטן והשכונתי הזה, הצטרפו אלינו לשולחן 3 צעירים. 2 בחורות ובחור. לא היו מאפרות בבר. זו היתה תחילת החוק ההזוי הזה, שלא מעשנים בברים. היה מותר לעשן, רק אסור שיהיו מאפרות. לא ידעתי מה לעשות עם האפר שהצטבר בקצה הסיגריה. היא לקחה קופסת סיגריות, רוקנה את מעט הסיגריות שעוד היו שם והפכה אותה למאפרה. ריגש אותי המעשה שלה. באיזשהו שלב, הוא קם לשירותים. הצעירים שישבו לידינו התחילו איתי בשיחה. שאלו כמה שנים אנחנו נשואים. אמרתי להם שזה הדייט הראשון שלנו ורק הכרנו. הם היו המומים. כשהוא חזר מהשירותים, הוא עטף אותי בזרועותיו מאחור ונשק לצווארי. השילוב הזה של האלכוהול, הקירבה הזו שנוצרה בחיבוק שלו, הריח הגברי שנדף ממנו, הטריפו אותי. לא יכולתי שלא לגעת בה. לא יכולתי שלא לרצות לעטוף אותה בכולי. קצת חששתי לעשות את זה. לא ידעתי איך היא תגיב. לא ידעתי אם היא תרצה בכלל. לימים הבנתי שמצאתי חן בעיניה כבר מהרגע הראשון שנפגשנו. ידעתי שאני רוצה בה. ידעתי שאני מתאהב בה. ידעתי גם שאני לא מוכן לזה נפשית. ידעתי שאני לא יכול לעשות לה את זה. היא מתוקה מידי. היא חשובה לי מידי. אמרתי לה את זה וראיתי את הפנים שלה נעצבות. לא ידעתי איך להגיב לדברים. היו לי כל כך הרבה דברים להגיד לו. שלא יוותר בכזו קלות. שחיבור כמו שנוצר בינינו עוד טרום הפגישה, הוא לא כזה מובן מאליו. שייתן לזה צ'אנס. אבל לא אמרתי כלום. ידעתי שזה לא יעזור, אז שתקתי את עצמי לדעת והמשכתי לשתות. רציתי לקום וללכת. משהו עצר אותי. בראש, מאד הערכתי את הכנות שלו. בלב, מאד נעצבתי שזה המצב. אחרי שנים של מוות רגשי, הוא היה הפרמדיק שהחזיר לחיים את הלב שלי. אבל ידעתי שלא מוכנה להסתפק בפירורים שהוא מסוגל לתת. הסיפור הזה נכתב ביחד איתו. דואט בשניים שיפה רק בכתיבה. שנתיים אחרי, הוא עדיין מחזר מידי פעם. רוצה שניפגש. עדיין לא מוכן לתת את עצמו כולו. עדיין מוכן לתת רק את גופו. אני עדיין לא מוכנה למה שהוא מציע. הודפת אותו, כל פעם מחדש. (אייל - כן. אני חושבת יותר מידי. אני יודעת.)
 | |||
| 12/5/12 09:57 |
3
| ||
דיאלוג נפלא תודה ששיתפת
בוקר טוב נורית
| |||
| 12/5/12 10:25 |
1
| ||
אכן. (אבל כתוב טוב.. -- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
)| 12/5/12 11:10 |
0
| ||
נוריתי את כותבת יפה, המציאות קצת פחות יפה או כואבת, בסיפור שלך, ובסיפורים אחרים. הסיפור שלך משקף בהחלט מציאות רווחת. ואין לי כוכבים, אז שתהייה שבת נעימה בנחת-
ולא ב... | |||
- 1
- 2
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "סיפור בשניים, על פגישה ראשונה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה